אור הישר (נזיקין ב) קסה

תוד"ה ה"ג בקונטרס. ואומר הר"ר יו"ט דוקא באיסורא חמור הוא דאית ליה לר"מ מכלל לאו אתה שומע הן כגון שתויי יין ופרועי ראש דבמיתה כו', ע' בת' הרא"ש כלל פ"א סי' א'

דף ל"ז ע"א הזיד בשבועת הפקדון והתרו בו מהו כו' מילקא לקי קרבן לא מייתי א"ד הא והא עבידנא כו', ע' נועם ירושלמי לתרומות רפ"ו ובתומים סי' ל"ד ס"ק כ"ה

שם מכלל דכי לא אתרו ביה ואיכא עדים מחייב כפירת דברים בעלמא הוא כו', ע' תומים סי' ע"א סק"ו

תוד"ה הזיד. והא דלא בעי הך בעיא בשבועת העדות כו' שיכולין לאמר שכחנו, ע' בס' חזקה רבה חאה"ע סי' מ"ג וסי' קנ"ו

ע"ב ר' יוחנן אמר הכופר בממון שיש עליו עדים חייב בשטר פטור, ע' אור זרוע לב"מ סי' ט'

שם אר"פ מ"ט דר' יוחנן עדים עבידי דמייתי שטר הא מנח כו', ע' בת' הגרע"א סי' קנ"ג

שם לימא ר' יוחנן ור' אלעזר בפלוגתא דר"א ורבנן קא מיפלגי כו', ע' בת' עונג יו"ט סי' פ"ב וסי' צ"ג בהגה"ה

שם ר' אליעזר דריש ריבויי ומיעוטי ורבנן דרשי כללי ופרטי כו', ע' בתשובות רבינו אברהם בן הרמב"ם סי' צ"ה ובת' הרשב"א סי' תל"ב ובס' האשכול ח"א סי' כ"ד ובנחל אשכול שם

תוד"ה ואין מביאין. דאין נשבעין על כפירת שיעבוד קרקעות ולמ"ד שיעבודא דאורייתא לעולם לא משכחת שבועה, ע' מה שתירץ בזה בס' שאילת דוד ח"ב קונטרס החידושים וע"ע מש"כ בחידושי לב"מ ד"ד ע"ב

דף ל"ח ע"א רש"י ד"ה חד אמר אפרטי. אלא ארישא אמר שבועה שאין לך בידי אינו חייב אלא אחת פרוטה מכולן מצטרפין כו', ע' אבני מלואים סי' ל"א ס"ק י"ד

תוד"ה הכא גרס לא לך לא לך ולא לך ולא גרסינן וי"ו בכולהו אלא בבתרא כו', ע' בס' בני אהובה פ"ה הכ"ו מה' אישות

ע"ב כמאן כר' חנינא בר אידי דאמר בעינן שם המיוחד א"ל אפילו תימא רבנן דאמרי בכינוי כו', ע' מחנה אפרים ה' שבועות סי' ג'

שם האי דיינא דאשבע בה' אלקי השמים נעשה כמי שטעה בדבר משנה וחוזר. ע' בת' משיב דבר חי"ד ה' שחיטה סי' ב' ס"ג ובת' שאילת דוד קונטרס החידושים

שם שבועה בספר תורה תלמידי חכמים לכתחילה בתפילין, ע' בת' הרמ"א סי' ל"ד וע"ע במיוחסות סי' ר"א ובת' הרשב"א סי' תרמ"ז

רש"י ד"ה דאשבע בה' אלקי השמים ולא התפיסו חפץ נעשה כטועה בדבר משנה כו', ע' בת' הרשב"א סי' ק"פ וע"ע בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' שי"ד

רש"י ד"ה בספר תורה. ובדורותנו בטלו הראשונים שבועה דאורייתא לפי שענשה גדול ותקנו לגזור עליו ארור בעשרה כו', ע' בת' מהר"ח או"ז סי' ב'

תוד"ה לאתפושי חפצא. תימא דשבועת העדות וביטוי ופקדון כשהוא מושבע מפי אחרים דהויא דומיא דשבועת הדיינין ליבעי בהו אנקוטי חפצא, ע' מה שכ' בת' בית אפרים חי"ד סי' ב'

דף ל"ט ע"א שכל העולם כולו נזדעזע בשעה שאמר הקב"ה בסיני לא תשא וגו', והנה ריש ב"מ פריך מכמה מקומות דנימא בהו מינו דחשיד אממונא חשיד אשבועתא עד דמסיק שם ד"ו ע"א דלא אמרינן בזה מינו ע"ש, ולכאורה נראה דשוינהו רבנן כהלכתא בלא טעמא, אולם לפי המבואר הכא ניחא דשבועה בע"כ חמירא כחו מצד התורה כמ"כ חמירא לאינשי, וע' תוס' גיטין נ"א סוף ע"ב ולעיל ל"ו ע"ב ד"ה ה"ג ובת' הרא"ש כלל ס"ח סי' כ"ז

שם וכל עבירות שבתורה נאמר בהן ונקה וכאן נאמר לא ינקה כו', ע' בת' הריב"ש סי' קע"א

שם ואין לי אלא מצות שקבלו עליהם מהר סיני מצות העתידות להתחדש כגון מקרא מגילה מניין ת"ל קיימו וקבלו קיימו מה שקבלו כבר, הנה האי כבר דאמרינן הכא קאי אהא דדרשינן במגילה י"ט ע"ב דמקרא מגילה כלולה בהא דכתיב ועליהם ככל הדברים אשר דבר ה' עמכם בהר, וה"נ אמרינן בברכות ד"ה ע"א דכל הגמרא ניתנה למשה מסיני, ובירושלמי פאה פ"ב ה"ד נדרש מקרא דלעיל ועליהם ככל הדברים גם על כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש

שם אלא כדקתני טעמא וכל עבירות שבתורה נאמר בהן ונקה וכאן נאמר לא ינקה כו'. ע' העמק שאלה לשאילתות פ' יתרו סי' נ"ג אות א' ובס' חזקה רבה חי"ד סי' רי"ש

שם אין לך משפחה שיש בה מוכס שאין כולה . מוכסין ושיש בה ליסטין שאין כולה ליסטין כו', ע' כ"מ פ"י ה"ד מה' עדות ובס' חזקה רבה חח"מ סי' ל"ז

שם וכאן ממנו ומכל העולם כולו, ע' תבואת שור קונטרס בכור שור. ע"ב התם שיש בידם למחות ולא מיחו, והנה על עבירה זו נגזר על אשתו של ר' חנינא בן תרדיון להריגה כדאסרינן בע"ז י"ח ע"א. ובשיעור דיש בידו למחות אמרו בשבת נ"ד סוף ע"ב כל מי שאפשר למחות באנשי ביתו ולא מיחה נתפס על אנשי ביתו באנשי עירו נתפס על אנשי עירו בכל העולם כולו נתפס על העולם כולו ע"ש

והנה תירוץ הש"ס בזה דמי שיש בידו למחות ולא מיחה הוא ערב עבור החוטא, דמקורו