אור הישר (נזיקין ב) קסד

תוד"ה דאי אית ליה. אבל לפי המסקנא דמוקי לה כרבנן מנ"ל דר' אחא אית ליה אומדנא אפילו בד"נ, ע' בת' מהרי"ק סי' קכ"ט ובתומים ס"ס צדיק ובס' חזקה רבה חאה"ע סי' ע' וסי' רכ"ז וע"ע בת' שבות יעקב חאה"ע קמא סי' ק' ושם סי' קי"ג

ע"ב ועדים רואין אותו מבחוץ מאי א"ל רב המנונא והלה מה טוען אי אמר להד"ם הוחזק כפרן כו', ע' בת' הרשב"א סי' אלף ע"ג ובקצוה"ח סי' ע"ט סק"ב ובהעמק שאלה לשאילתות פ' ויקרא סי' ס"ט אות ד'

שם כל מילתא דלא רמיא עליה דאינש עביד לה ולאו אדעתיה. ע' בס' חזקה רבה חי"ד סי' קס"ז

רש"י ד"ה הנך נפישין. דתבעיה וכפריה חדא היא, ע' נוב"י מ"ת חי"ד סי' קמ"ז

דף ל"ה ע"א במשנה משביע אני עליכם אם לא תבאו ותעידוני כו', ע' ת' הרשב"א סי' תת"ק ובתומים סי' כ"ח סק"ה

במשנה אל יכך ויברכך וייטב לך ר"מ מחייב וחכמים פוטרין, ע' בת' ברית יעקב חא"ח סי' ג'

שם למימרא דחנון ורחום שמות נינהו ע' בת' הגרע"א ס' כ"ה ובהעמק שאלה ל לשאילתות פ' יתרו סי' נ"ג אות ב'

שם אלו הן שמות שאין נמחקין כו', הנה איסור מחיקת השם הוא דאורייתא כדאמרינן במכות כ"ב ע"א וע' מה שהאריך בזה בתשב"ץ ח"א סי' ב'

תוד"ה או שהיה אחד מהן קרוב או פסול הרי אלו פטורין. אע"ג דכבר שמענו דאין נוהגת אלא בראוין להעיד כו', ע' תוי"ט ובנחל יצחק סי' ל"ד דף נ"ז ע"ב וע"ע תומים סי' ל"ו סק"ז ובת' שאילת דוד קונטרס החידושים

תוד"ה באלף. אע"ג דההוגה את השם באותיותיו כו', ע' רש"י ע"ז י"ז סוף ע"ב ובתוס' שם י"ח ריש ע"א ובמו"נ ח"א פ' ס"א ס"ב ובת' עטרת יצחק סי' מ"ט נון

ע"ב שין דלת משדי אלף דלת מאדני צדי בית מצבאות ה"ז נמחק, ע' כ"מ פ"ו ה"ד מיסוה"ת מש"כ בשם מהר"ם אלשקר ז"ל ובנובי"ת חי"ד סי' קס"ט ובאשכול ח"ב סי' י"ז ובנחל אשכול שם

שם אחרים אומרים לאחריו אינו נמחק שכבר קדשו השם אר"ה הלכה כאחרים. ע' בת' מהר"ם לובלין סי' קי"ב ובנובי"ק חי"ד סי' ע"ה ע"ו ובת' בית דוד סי' ז' ח' ט' ובחוט המשולש בחלק התשובות להגרא"י ז"ל סי' ל"ט

שם כל שמות האמורים בנבות קדש במיכה חול כו', ע' רדב"ז ח"א בלשונות הרמב"ם סי' ס"ז וע"ע במס' סופרים פ"ד ה"ז ובת' רבינו אברהם בן הרמב"ם ז"ל סי' י"ט

שם כל שלמה האמורין בשה"ש קדש כו', ע' רדב"ז ח"א בלשונות הרמב"ם סי' ד' ובעקידה לשיר השירים אהא דהאלף לך שלמה

רש"י ד"ה ומאתים לנוטרים. לרבנן הניחם ויעסקו בתורה אחד מששה שבהם ע' ברש"י שה"ש בפסוק האלף לך שלמה דשם פי' דהך ומאתים לנוטרים הם חומשו של אלף, וע"ע בסוף ס' שער התירוצים ובמש"כ בחידושי לערכין כ"ז ע"א

תוד"ה דקטלא חד משיתא בעלמא. בהוצאת למלחמה הרשות קאמר, ע' ח"ס חא"ח סי' ר"ח

דף ל"ו ע"א א"ר אבהו מניין לאלה שהיא שבועה שנאמר ויבא אתו באלה וגו' וכתיב וגם במלך נבוכדנצר כו', ע' ברא"ש ובת' אבקת רוכל סי' קע"ט דף קנ"ד ע"א

שם תנא ארור בו נידוי בו קללה בו שבועה כו', ע' ת' הרשב"א סי' תקצ"א וע"ע בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' קי"א ובחוט המשולש בחלק התשובות של הגרא"י ז"ל סי' ט"ו

שם אמן בו שבועה בו קבלת דברים בו האמנת דברים, ע' בת' ברכת חיים סי' ע"ו

שם א"ל כנה תרתי ל"ל מהו דתימא ה"מ מתניתין אבל בקראי אימא לא מכנינן קט"ל, ע' משך חכמה לפ' שפטים בד"ה או י"ל ע"פ וע"ע באוצר הגאונים חלק התשובות למגילה ובת' שאילת דוד קונטרס החידושים

שם אל יכך ויברכך וייטב לך ר"מ מחייב וחכמים פוטרין והא לית ליה לר"מ מכלל לאו אתה שומע הן כו'. ע' בהקדמת עונג יו"ט

רש"י ד"ה ארור בו נידוי בו שבועה בו קללה כל לשונות הללו הוא משמש וצריך לפרוש ממנו כו'. ע' מחנה אפרים ה' שבועות סי' ה'

רש"י ד"ה בו קבלת דברים. וחייב לקיים תנאו. ע' משה"ק בגליון הש"ס ומה שתירץ בס' לפלגות ראובן ח"ו דף ס"ה ע"א

תוד"ה ועל הכנויין. והא דאמרינן על הכנויין באזהרה למעוטי מיתה אתא ולא למעוטי כרת. ע' אור שמח פ"ב ה"ז מה' עכו"ם ד"ה אבל למבין עמוק

ע"ב במשנה אינו חייב עד שיכפרנו בב"ד דר"מ וחכ"א בין מפי עצמו בין מפי אחרים כיון שכפר בו חייב. ע' דורש לציון דרוש ז'

שם אנסת ופיתית את בתי והוא אומר לא אנסתי ולא פיתיתי משביעך אני ואמר אמן חייב כו', ע' מה שהאריך בזה בס' חזקה רבה חח"מ סי' ע"ה

רש"י ד"ה אלא לעולם איפוך וכי לית ליה בממונא כלומר כו', ע' תומים סי' כ"ז סק"ב ג'.