אור הישר (נזיקין ב) קסב

שם מניין לדיין שיודע בחבירו שהוא גזלן וכן עד שיודע בחבירו שהוא גזלן מניין שלא יצטרף עמו ת"ל מדבר שקר תרחק, ע' כ"מ ולח"מ רפ"י מה' עדות ובמעין החכמה דף כ' ע"א ובחוט המשולש חלק התשובות של הגר"ח ז"ל סי' ט"ז

רש"י ד"ה דביתהו דרב הונא משמת רב הונא, ע' בס' חזקה רבה חאה"ע סי' כ"ח

רש"י ד"ה לדייניה. ס"א כלומר תמיה על זה מה דהוה עביד ר"נ ואומר זה לא דבר, ע' שער התירוצים

תוד"ה והאמר. שלא רצה להושיבה שלא לסתום טענת בעל דינה אפילו בשעת גמ"ד, ע' תומים סי' י"ז סק"ד

תוד"ה אבל באיסורא. וי"ל דהתם גנאי גדול הוא למת מצוה שאין לו קוברים לכך שב ואל תעשה שרי כו', ע' מג"א סי' י"ג סק"ח ובתומים סי' כ"ח ס"ק י"ב ובחמדת שלמה חא"ח סי' י"ז

בא"ד אלא דשפיר משני שאני ממון דאיתיהיב למחילה, ע' בס' חזקה רבה חא"ח סי' א' וסי' ה'

בא"ד ומצא שק או קופה דמייתי ראיה מיניה כגון שרוצה אחר ליטלו כו', ע' בס' באר יעקב סוף חלק א"ח

דף ל"א ע"א מניין לתלמיד שאמר לו רבו כו' ודאי חד סהדא אית לי ותא אתה קום התם ולא תימא ולא מידי דהא לא מפקת מפומך שיקרא אפ"ה אסור משום שנאמר מדבר שקר תרחק, בס' חפץ חיים כלל א' הוכיח מהכא דאפילו גררא דשקר אסור לציית לרבו ע"ש

שם מניין לבע"ד שלא יטעים דבריו לדיין קודם שיבא בע"ד חבירו ת"ל מדבר שקר תרחק, פי' כיון שבעל דינו אינו בפניו אינו בוש מלהטעים ג"כ טענות שקרים כדביאר בת' מהרשד"ם חח"מ סי' ב'

שם ואשר לא טוב עשה בתוך עמיו רב אמר זה הבא בהרשאה כו', ע' בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' ש"א

שם אינה נוהגת אלא בראויין להעיד לאפוקי מאי אר"פ לאפוקי מלך ורב אחא ב"י אמר לאפוקי משחק בקוביא כו', ע' ש"ש שמעתא ז' ובת' עונג יו"ט ס"ס קנ"א וע"ע נובי"ת חח"מ סי' ח' ובת' שבות יעקב ח"א חח"מ סי' קמ"ו

שם ומ"ד מלך אבל משחק בקוביא מדאורייתא מחזי חזי ורבנן הוא דפסלוה, ע' בת' הגרע"א סי' קע"ט ובקצוה"ח סי' ל"ט סק"א

שם בדון מינה ומינה בדון מינה ואוקי באתרה קא מיפלגי כו'. ע' דורש לציון דרוש ז' בהגה"ה

רש"י ד"ה כש"כ מלך דמדאורייתא לא חזי דכתיב שום תשים עליך מלך שתהא אימתו עליך והבא להעיד צריך לעמוד לפני הדיין כו', ע' בתוס' לעיל ד"ל סוף ע"ב ובגבורת ארי ליומא ע"ד ע"א

רש"י ד"ה אבל משחק בקוביא מדאורייתא חזי שלא פסלה תורה אלא עד חמס שנוטל בחזקה כו', ע' רש"י כתובות י"ח ע"ב ד"ה פסולי עדות ובתומים סי' פ"ב קונטרס כללי מגו אות ק"ה ובפתחי תשובה ליו"ד סי' א' סק"ו מה שהביא בשם ת' ברית אברהם ובמש"כ בחידושי לסנהדרין ד"ב ע"א ודכ"ו ע"ב וע"ע בס' חזקה רבה חאה"ע סי' קפ"ו

תוד"ה ורואה זכות. בפ"ק דסנהדרין נפק"ל מלא תגורו וכן דרך הש"ס בכמה דוכתין, ע' מה שהאריך בזה בנובי"ת חי"ד סי' ע"ט

ע"ב במשנה אמר לשנים בואו והעידוני שבועה שאין אנו יודעין לך עדות כו' משביע אני עליכם ואמרו אמן הרי אלו חייבין. ע' בת' אבקת רוכל פי' קצ"ה

שם השביע עליהם חמשה פעמים חוץ לב"ד ובאו לב"ד והודו פטורים כפרו חייבין על כל אחת ואחת, ע' סי' כ"ח ס"ק י"ט ובקצוה"ח שם סק"ח

שם השביע עליהן חמשה פעמים בפני ב"ד וכפרו אינן חייבין אלא אחת אר"ש מה טעם הואיל ואינם יכולין לחזור ולהודות, ע' בת' הרמ"א סי' מ"ד וע"ע בת' הרא"ש כלל נ"ט סי' א' ובת' שאילת דוד קונטרס החידושים

תוד"ה ואין חייבין. ועוי"ל שגגתה גרידתא שסבורים שמותרים לגמרי לישבע לשקר. ע' בס' תורת הנזיר על הרמב"ם רפ"ב מה' נזירות

תוד"ה משביע. לכך איצטריך למיתני ואמרו אמן דהוי כמוציא שבועה מפיו ותנא כל עניני מושבע מפי עצמו כו', ע' בית אפרים חי"ד ס"ס ב'

דף ל"ב ע"א א"ק אם לא יגיד ונשא עונו לא אמרתי לך אלא במקום שאילו מגיד זה מתחייב זה ממון, ע' בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' שנ"ט

שם א"ל רב אחא מדיפתי לרבינא מכדי תוך כ"ד כמה הוי כדי שאילת תלמיד לרב איכא דאמרי כדי שאילת הרב לתלמיד. הנה האי איכא דאמרי כו' נמחק והוא עפ"י סוגיא דמכות ד"ו ע"א וע' כ"מ פ"ב הי"ז מה' שבועות

שם עד דאמרי שבועה שאין אנו יודעין לך עדות טובא הוו, ע' ח"ס אה"ע ח"א סי' פ'

שם כל אחד ואחד תוך דיבורו של חבירו, ע' בת' הרשב"א סי' אלף סמ"ך ובת' הריב"ש סי' רס"ו ובת' שיבת ציון סי' ק"א

שם הכל מודים בעדי סוטה שפטור בעדי קינוי דהוא גורם דגורם, ע' ש"ך חו"מ סי' שפ"ו סק"ג ובקצוה"ח שם ובת' בית אפרים חי"ד סי' ס"ב.