אור הישר (נזיקין ב) קנד

ע"ב במשנה היה משמש עם הטהורה ואמרה לו נטמאתי ופירש מיד חייב כו', ע' בת' עונג יו"ט סי' קס"ח בד"ה ואין לומר דלעולם וע"ע בנובי"ת חי"ד סי' פ"ה ובת' דבר אברהם סי' כ"ו ובהפלאה לכתובות נ"א ע"ב

שם ר"א אומר השרץ ונעלם ממנו על העלם שרץ חייב ואינו חייב על העלם מקדש כו', הא דלא פליג ר"א גם ברישא גבי אכל קדש ע' בת' הגרע"א ס"ס ח' ובת' מנחת ברוך סי' ט'

רש"י ד"ה חייב. ושיעורין הללו הלמ"מ הם כו', ע' העמק שאלה ל לשאילתות פ' ויקרא ר"ס ע'

רש"י ד"ה שאין חייבין עליה, ב"ד פר בהוראה ולא כהן משיח כו'. ע' באר שבע להוריות ד"ח ע"ב

דף ט"ו ע"א אותם במשיחה. ולא לדורות במשיחה ע' מנחות נ"ז ע"ב תוד"ה ר' יאשיה ובמש"כ בחידושי שם

שם נאמר בעולת בהמה אשה ריח ניחוח וכו', מלמד שאחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין את לבו לאביו שבשמים, עמש"כ בחידושי שילהי מנחות

שם ובמצה שלשה מינין חלות רקיקין ורבוכה, עמש"כ בחידושי למנחות ר"פ התודה

תוד"ה וכן תעשו לדורות. ועוד אע"ג דאהרן היה בבנין משכן וכי נשאלו באורים ותומים לעשות משכן הלא קודם שנתכהן אהרן כו', ע' משך חכמה לפ' תרומה בפסוק וכן תעשו

ע"ב והכתיב לא תאפה חמץ חלקם ואר"ל אפילו חלקם לא תאפה חמץ, ע' טהרת הקדש למנחות נ"ג ע"א ובמשך חכמה פ' צו בפסוק לא תאפה חמץ

שם ניבנייה ביו"ט וניקדשיה ביו"ט אין בנין מקדש דוחה יו"ט, ע' בת' באר יצחק חא"ח סי' י"ג י"ד

שם ת"ר שיר של תודה כו', ושיר של פגעים כו', והאריב"ל אסור להתרפאות בד"ת להגן שאני, ע' בתשובות הרמב"ם סי' ה' דפוס ירושלים תרצ"ד ובתשובות הרשב"א סי' תי"ג

שם ומאן דאמר פגעים דכתיב יפול מצדך אלף ואומר יושב בסתר עליון, כו', פי' הוא מתחיל יושב בסתר עליון ואומר עד כי אתה ה' מחסי כו', ור"ל דבין יושב בסתר ובין כי אתה כתיב יפול מצדך אלף וזה הוא עיקר שיר של פגעים, וכ"מ בפי' רבינו חננאל ובאוצר הגאונים לחגיגה דף י"ד ע"ב בחלק התשובות

רש"י ד"ה אין בנין ביהמ"ק דוחה את יו"ט, כדאמרינן ביבמות בפ"ק כו', ע' העמק שאלה לשאילתות פ' ברכה סי' ק"ע אות ב'

דף ט"ז ע"א איתמר רב הונא אמר בכל אלו תנן ר"נ אמר באחד מכל אלו תנן כו', ע' בס' דרישת ציון מהגאון מהר"ץ קאלישר ז"ל בקונטרס מאמר קדישין

שם ר"ה אמר בכל אלו תנן קסבר ק"ר קידשה לשעתה וקידשה לע"ל ועזרא זכר בעלמא הוא דעבד כו', ע' ת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' רל"ד וביראים סי' שכ"ה ובת' מקום שמואל סי' ל"ז ובמש"כ בחידושי לזבחים מ"ה ע"א ושם ד"ס ע"ב ודף ק"ז ע"ב ולחולין ד"ז ע"א ולערכין ל"ב ע"ב

שם למה מנו חכמים את אלו שכשעלו בני הגולה מצאו אלו וקדשום כו', ע' תשב"ץ ח"ג סי' קצ"ה

שם ר' אלעזר ב"ר יוסי אומר אשר לוא חומה אע"פ שאין לו עכשיו והיה לו קודם לכן, עמש"כ בחידושי לערכין ל"ב ע"א ולחולין ס"ו ע"א

רש"י ד"ה וקידשוה. לא פירש לי במה מקדשים ערי ארץ ישראל, ע' תוס' ערכין ל"ב ע"ב סד"ה וקדשו ובמל"מ פי"ב הט"ו מה' שמיטה ובת' דבר אברהם סי' יוד

רש"י ד"ה כל המצות האלו. ושאין עושים מגרשיהן שדה, ע' רש"י מגילה ד"י ע"ב ד"ה כל המצות ובטו"א שם

תוד"ה אלא בבני גולה שהיה הדבר בא לידי תקלה הכניסוה כדי שימסרו עצמם עליהם יותר כשיש בה שם קדושה, ע' בס' אוצרות יוסף שביעית בזה"ז סי' י"ג

ע"ב כתוב אחד אומר את משכן ה' טמא וכתוב אחד אומר כי את מקדש ה' טמא אם אינו ענין לטומאה שבחוץ תנהו ענין לטומאה שבפנים וקראי מיתרי הא מיצרך צריכי כו', ע' יד מלאכי סי' ב'

שם השתחואה זו פישוט ידים ורגלים, ע' בת' עין יצחק הי"ד סי' ט"ו אות ז' וע"ע בתשובות הרמב"ם הנדפס בירושלים סי' שס"ה

רש"י ד"ה קדושת עולם שאין אחריה היתר במות. ע' דורש לציון דרוש יוד

תוד"ה מה"מ מהא דגמירי לקמן שיעור שהייה לא שמעינן לא מלקות ולא כרת דהוה אמינא איסורא בעלמא הוא דאיכא. ע' בת' ברית יעקב חא"ח סי' ב' וע"ע דגול מרבבה לאו"ח סי' תמ"ב סק"י ובהעמק שאלה לשאילתות פ' ויקרא ר"ס ע'

תוד"ה קדושתו. וקשה דא"כ תיפשוט מהכא דסבר ר"א דקידשה לע"ל כו', ע' בס' שאילת דוד קונטרס החידושים

תוד"ה או אידי ואידי בסה"ד. דאפשר דאין קדושת מחנות בנוב וגבעון כיון שהותרו הבמות, ע' דורש לציון דרוש ג'

תוד"ה קידה על אפים. תימה השתחואה נמי אשכחן על אפים דכתיב ויוצא יוסף אותם מעם ברכיו וישתחו לאפיו ארצה כו', ע' נחל אשכול לס' האשכול ח"א סי' ט'.