אור הישר (נזיקין ב) קנג

בא"ד ואור"ת דלא גרים התם ניתק אין לא ניתק לא כו', ע' בס' לבוש מרדכי לסוגיות דזבחים סי' ב'

בא"ד ואע"ג דקרא קאי אהלכתא אשכחן כה"ג בפ"ב דבכורות כו', עמש"כ בחידושי לזבחים ד"ה ע"ב בתוד"ה הגה"ה

ע"ב קרבנות צבור סכין מושכתן למה שהן, ע' בת' עונג יו"ט סי' ס"ח בהגה"ה ובמש"כ בחידושי לזבחים ד"ו ע"ב

שם האי עשה ה"ד אי דלא עביד תשובה זבח רשעים תועבה, ע' כ"מ ולח"מ פ"א ה"ב מה' תשובה ובת' באר יצחק חא"ח סי' כ"ו ובהעמק שאלה לשאילתות פ' יתרו סי' נ"ג אות א'

שם דתניא עבר על מ"ע ועשה תשובה לא זז משם עד שמוחלין לו, ע' ר"ש משאנ"ץ לתו"כ נדבה פרק ד' מ"ח ובגבורת ארי ליומא פ"ה ע"ב

רש"י ד"ה ואין עולת עוף בצבור דתניא בת"כ והקריב מן התורים היחיד מביא עוף ואין הציבור מביאין עוף, עמש"כ הגאון נצי"ב ז"ל בביאורו העמק דבר לפ' ויקרא א' ב'

תוד"ה כבנות שוח לאדם משמע שהן טובות כו', וכן האריכו התוס' בע"ז י"ד ע"א וע' באוצר הגאונים חלק הפירושים למס' ר"ה דף ט"ו

תוד"ה ואין עוף. וי"ל דאין לקנות עוף במעות שנתותרו אבל אם כבר בא עוף לפנינו מקיצים בו דמה יעשו ממנו, ע' גבורת ארי ליומא כ"ט ע"א

תוד"ה ואף שמואל. וקשה דבפ"ק דזבחים מוכחא דמילתא דשמואל כדרבנן דר"ש דאית להו לב ב"ד מתנה עליהם כו', ע' בשירי קרבן לירושלמי יומא רפ"ה

דף י"ג ע"א בעומד במרדו ורבי היא דתניא רבי אומר על כל עבירות שבתורה כו', ע' כ"מ ולח"מ פ"א ה"ב מה' תשובה ובס' נתיב מאיר שם ובבאר שבע לכריתות כ"ו ע"א ובת' מקום שמואל סי' ס"ה ובמעין החכמה דף מ"ח ע"ב ובפתח השער לס' נחל יצחק

שם מ"ט דרבי דתניא כו' הכרת תכרת הכרת לפני יוה"כ תכרת לאחר יוה"כ כו', מזה מוכח דרבי סבר דלא אמרינן ד"ת כלשון ב"א, וע' מה שהאריכו בתוס' מנחות י"ז ע"ב ובמל"מ פ"ו ה"ז מה' דעות

רש"י ד"ה לא קראו מקרא קדש לא קיבלו בברכותיו לאמר מקדש ישראל ויוה"כ ע"כ, בת' משיב דבר ח"א סי' ט"ז מסופק בכוונת רש"י ז"ל אי ס"ל דתפילת יו"ט דכתיב מקרא קדש היא מן התורה או לא הוי מ"ע מן התורה רק אי מתפלל ומברך מצוה להזכיר קדושת יו"ט ע"ש, וע"ע בס' חזקה רבה רבה חא"ח סי' ל"ו

רש"י ד"ה והא משכחת. שאין מכפר אלא יום כדכתיב כי ביום הזה יכפר עליכם, ע' גבורת ארי ליומא פ"א ע"א במלואים וע"ע ברש"י כריתות ד"ז ע"א ד"ה יוה"כ אינו, ובמש"כ בחידושי שם לדף י"ח ע"ב

תוד"ה בעומד במרדו. הקשה הר"ר שלמה מדריו"ש דבפ' בתרא דיומא אמרינן מיתה ויוה"כ מכפרין עם התשובה כו'. ע' מה שתירץ בזה במשך חכמה לפ' שלח בפסוק הכרת כו' עונה בה

תוד"ה דעבד, שאני שעיר המשתלח דכתיב ביה כי ביום הזה יכפר עליכם כו' משמע דכל היום יכפר, ע' גבורת ארי ליומא פ"ה ע"ב

בא"ד א"נ היום עצמו בלא שעיר המשתלח מכפר קצת ואין כאן כרת גמור כו', ע' ריטב"א ובס' בית זבול סי' כ'

ע"ב דתניא וכפר את מקדש הקדש זה לפני ולפנים כו'. ע' ירושלמי יומא פ"ה ה"ו ובפי' הראב"ד והר"ש משאנ"ץ לתו"כ פ' אחרי פרק ח'

שם ולר"ש הא ודאי הושוו מאי הושוו דבני כפרה נינהו מיהו כל חד וחד מכפר בדנפשיה, ע' גבורת ארי ליומא מ"ד ע"א ושם ס"א ע"א במלואים

שם ואם נפשך לאמר הרי הוא אומר בית אהרן ברכו את ה' כו', ע' גבורת ארי ליומא מ"א ע"ב

, דף י"ד ע"א יכול לא יביא ואם הביא כשר ת"ל שוב אשר לו הכתוב שנה עליו לעכב, וכה"ג אשכחן בפסחים ס"א ע"א גבי אין הפסח נשחט אלא למנוייו, דקאמר יכול שחטו שלא למנוייו יהא כעובר על המצוה וכשר ת"ל במכסת תכוסו הכתוב שנה עליו לעכב ע"ש, דלכאורה קשה לרבא דס"ל בריש תמורה כ"מ דא"ר ל"ת אעל"מ איך הוה מצינו כלל לאמר דאם עשה שלא כמצותן יהא כשר, ומזה ראיה גמורה למש"כ בשעה"מ ריש ה' ק"פ דהא דאמר רבא כל מילתא דא"ר ל"ת אעל"מ הוא דוקא בכל התורה אבל בקדשים כיון דקיי"ל דבעינן שנה עליו הכתוב לעכב אפילו רבא מודה, וע"ש שהביא ראיות אחרות וטפי הי"ל להביא כנ"ל, ובמק"א הארכתי בזה

שם אלא לר' יהודא תרי וידוין ודם הפר ל"ל בחד וידוי ודמו סגיא אחד לו ואחד לביתו כו', ע' גבורת ארי ליומא ד"ב ע"א

במשנה שאין מוסיפין על העיר ועל העזרות אלא במלך ונביא ואורים ותומים וסנהדרין של שבעים ואחד, הנה עיקר החידוש הכא הוא דמלך ונביא ואו"ת, אבל הא דסנהדרין של ע"א כבר תנינא במתניתין דריש סנהדרין, וע"ע תוס' מנחות צ"ג ע"א ד"ה הכל סומכין.