אור הישר (נזיקין ב) קמז

שם ההוא גברא דא"ל לחבריה אי מזבנינא לה להא ארעא לך מזבנינא לה אזל זבנה לאינש אחרינא א"ר יוסף קנה קמא א"ל אביי והא לא פסק כו', ע' בת' מהרשד"ם חח"מ סי' רפ"ג

שם מתקיף לה רבי יעקב מנהר פקוד האי זוזי אנסוה, ע' בת' מהרי"ק סי' י"ט ובח' פנים מאירות ח"ב סי' נ"ט ובת' הריב"ש סי' קכ"ז

שם א"ל כדשיימי בתלתא אפילו תרי מיגו תלתא כו' כדשיימי בארבעה עד דאמרי בארבעה כו', ע' בת' הרמ"א סי' ל' ובת' הריב"ש סי' רכ"ח

שם כדאמרי בתלתא עד דאמרי בתלתא, ע' ת' הרשב"א ח"ד סי' קנ"ז וע"ע בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' רפ"א

רש"י ד"ה פירקן והכניסן לתוך ביתו. כיון דפסק קנייה ליה רשותו במשיכה, ע' לח"מ פ"ד ה"ה מה' מכירה ובת' דבר אברהם סי' כ"א. תוד"ה ומאי. ותימה הרי ישראל נמי לא קנה הגזילה ואפ"ה איתיה בתורת הישבון דכתיב והשיב את הגזילה, ע' קצוה"ח סי' שנ"א סק"ג

ע"ב כח דעכו"ם מדרבנן הוא דאסיר ההוא דנפיק לבראי גזרו ביה רבנן ההוא דלגואי לא גזרו ביה רבנן, ע"ל נ"ו ע"ב תוד"ה גרגותני ובת' הרשב"א סי' תשס"ז ובמיוחסות סי' קס"ג

שם אמר להו רבא להנהו שפוכאי כי שפכיתו חמרא לא ליקרב נכרי ליסייע בהדייכו כו', ע' בת' מהר"ח או"ז סי' יוד

תוד"ה א"ל ר"ח. ופסק רש"י כר"ה דאמר נצוק חיבור כו' אבל ר"ת פסק דנצוק אינו חיבור כו', וע' בת' ריקאנטי סי' רכ"ב

דף ע"ג ע"א במשנה יין במים ומים, ביין בנותן טעם, ע' תוס' חולין צ"ז ע"א ד"ה אבל בשר בחלב ובס' חזקה רבה חי"ד סי' רי"ש

שם המערה יי"נ מחבית לבור אפילו כל היום כולו ראשון ראשון בטל כו', ע' תוס' ב"ק ד"ק ע"ב ד"ה אומר לו ובתמים דעים להראב"ד סי' פ"ח ובראב"ן סי' שי"א ובת' הרשב"א סי' תש"ל

שם אבל נפל שם קיתון של מים רואין את ההיתר כאילו אינו והשאר מים רבין עליו ומבטלין אותו, כו' ע' חולין ד"ק תוד"ה בשקדם ובמש"כ בחידושי שם וע"ע בת' הרשב"א סי' תרל"ג ובת' הריב"ש סי' רמ"ה

תוד"ה יין ביין. פר"ת דדוקא יי"נ ממש שנתנסך לע"ז הוא דהוי במשהו אבל סתם יינם בששים כו', ע' נובי"ק חי"ד סי' ל"ט

תוד"ה כי אתא. אבל אם נפל כל כך מן הנסך לסירוגין בין הכל שאין בין ההיתר סמ"ך כדי לבטלו אסור ע' ברכות כ"ה ע"ב רש"י ד"ה אבל לכתחילה

ע"ב א"ר אסי א"ר יוחנן ב' כוסות אחד של חולין ואחד של תרומה ומזגן ועירבן זה בזה רואין את ההיתר כאילו אינו והשאר מים רבין עליו ומבטלין אותו. ע' מה שהאריך בסוגיא זו בס' עטרת ראש לברכות י"ב שהוא שם דף ל"ו ע"ב וע"ע בראב"ן סי' שי"א ובפמ"ג שער התערובות פרק ד' ובת' באר יצחק חי"ד סי' ז'

שם רב ושמואל דאמרי תרווייהו כל איסורין שבתורה במינן במשהו כו', ע' פסחים ד"ל ע"א תוד"ה אמר ובחולין צ"ו ע"א תוד"ה אמר ובמש"כ בחידושי שם וע"ע בתשובת באר יצחק חי"ד סי' י"ג

שם ר"י ור"ל דאמרי תרווייהו כל איסורין שבתורה בין במינן בין שלא במינן בנ"ט חוץ מטבל ויי"נ, ע' נובי"ק חי"ד סי' צ"ב

שם תניא כוותיה דר"י ור"ל תניא כוותיה דרב ושמואל כו', הא דלא קאמר כתנאי או לימא כתנאי ע' בחידושי הריטב"א בסוגיין ובאור שמח פ"ה ה"ח מה' חמץ

שם בשלמא יין נסך משום חומרא דע"ז, ע' בת' הריב"ש סי' תל"ג

שם אלא טבל מ"ט כהיתירו כך איסורו, ע' מנחות ד"ס ע"א תוד"ה מי ובמש"כ בחידושי שם

תוד"ה טבל. ותימה דהכא משמע דטעמא דטבל במשהו דכהיתירו כן איסורו ובירושלמי קאמר דטעמא משום דטבל יש לו מתירין. ע' נובי"ת חא"ח סי' קי"ד

דף ע"ד ע"א וליתני ככרות של בעה"ב לענין חמץ בפסח כו', ע' פלתי סי' ק"י ס"ק כ"ו

שם אמר רב הלכה כרשב"ג חבית בחבית אבל לא יין ביין ושמואל אמר אפילו יין ביין כו', ע' בת' הרשב"א סי' תרל"ג ובנובי"ת חח"מ סי' ס"א

שם אר"ג הלכה למעשה יי"נ יין ביין אסור חבית בחבית מותר סתם יין אפילו יין ביין מותר, ע' בת' אגודת אזוב חי"ד סי' ט'

רש"י ד"ה ושער נזיר. דאיסורי הנאה הוא דכתיב ונתן על האש אשר תחת זבח השלמים, ע' תוי"ט משה"ק מסוגיא דקידושין נ"ז ע"ב, ובמה שתירץ בקונטרס שער התירוצים

תוד"ה למעוטי. וכה"ג איכא פ"ק דב"ק למעוטי מסור ומפגל דהוי נמי פי' שלא ירד לשנותה אע"ג דמחייב עליה ע"כ, וכ"כ התוס' בחולין ד"ק ע"א ד"ה שאני ובכריתות ד"ב ע"ב ד"ה למעוטי, וע"ש בבאר שבע ובמש"כ בחידושי שם

ע"ב ומודה רבי בקנקנים של נכרים שהן אסורין ומה הפרש בין זל"ז זה מכניסו לקיום כו', ע"ל ל"ג ע"ב תוד"ה כסי ובת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' צ"ג ובת' הרא"ש כלל י"ט סי' קס"ז.