אור הישר (נזיקין ב) קמג

שא"צ להפריש וי"מ הכתות שהעמידו הכותים. וע' סמ"ג עשין קל"ג ובר"ש ריש מעשרות ובביאור הגר"א ליו"ד סי' של"א ס"ק ל"א

ע"ב א"ר פפא כל דלהדי ברזא חמרא אסיר ואידך שרי כו', ע' בת' הרא"ש כלל י"ט סי' ט' ובת' הרשב"א ח"ד סי' קמ"ח

דף סמ"ך ע"א וא"ד אר"פ עד הברזא חמרא אסיר ואידך שרי, ע' בת' הרשב"א סי' תקפ"ט

שם כתנאי חבית שנקבה בין מפיח בין משוליה כו', ע' בת' הרא"ש כלל י"ט סי' ט'

שם הוה עובדא בכח כחו ואסר רבי יעקב מנהר פקוד, ע' תמים דעים להראב"ד סי' קי"ג ובת' ריקאנטי סי' ר"כ

ע"ב אמר שמואל והוא שיש בו מלוה על אותו יין א"ר אשי מתניתין נמי דיקא כו', ע' בת' הר"ן סי' מ' ובת' הריב"ש סי' תל"ה

שם א"ר אשי כל שבזב טמא בעכו"ם עושה יי"נ כל שבזב טהור בעכו"ם אין עושה יי"נ כו', מדברי מהרי"ק סי' סמ"ך מוכח דגרסתו בגמרא הוא רב אסי בסמ"ך. עוד מסתפק שם דאפ"ל דיי"נ אין עושה ליאסר בהנאה אבל לשתייה אסור ע"ש. דף ס"א ע"א במשנה המטהר יינו של עכו"ם כו' בעיר שכולה עכו"ם אסור עד שישב ומשמר כו', ע' בתשובות הר"ן סי' מ' ובס' גבול יהודא חי"ד סי' כ'

ע"ב א"ל ב' יוחנן לתנא תני אע"פ שאין מפתח וחותם בידו מותר כו', ע' בת' הרשב"א ח"ד סי' קצ"ח

שם סבור רבנן קמיה דרבא למימר כי חיישינן לגומלין ה"מ כו', ע' ת' הרשב"א סי' תקצ"ט ובת' פני יהושע קמא חי"ד סי' ט"ז

תוד"ה ההיא. דבבית שיכול ליכנס שם אינו ירא כ"כ ומנסך אבל אי נתפס כגנב על הביאה ודאי חמרא שרי כו', ע' תשב"ץ ח"א סי' נ"ו

דף ס"ב ע"א קנס הוא שקנסו חכמים בחמרין וביין נסך, ע' בת' הרשב"א סי' קע"ז וברא"ש פ"ק דחולין סי' ט' ובת' הריב"ש סי' קע"א

רש"י ד"ה צד היתר מתנת חנם. ע' בת' שבות יעקב ח"ג סי' קע"ב

תוד"ה השוכר. משום דיי"נ גופיה אסור בהנאה מן התורה הלכך גזרו על שכרו אטו הגוף, ע' בת' הרשב"א סי' תשס"ו

תוד"ה בדמיהן וי"ל כיון שכל זמן שהוא בעין אסור למכרו מן התורה כמ"כ אסור לקדש בו אשה דהוי מכירה חשובה, ע' מל"מ פ"ה ה"א מה' אישות ובדו"ח להגרע"א מערכה י"א ובתשובותיו סי' קכ"ט ובס' חזקה רבה חאה"ע סי' רנ"ח

בא"ד וזה לא דמי לקיחה דשדה עפרון שראוי לקנות בו חפץ או לשאר הנאות. ע' קצוה"ח ס"ס ת"ו ובס' דגל ראובן ח"א סי' ד'

ע"ב זיל קלינהו וקברינהו ולימא ליה בדרינהו אתו בהו לידי תקלה, מכאן מוכח דקבורה דאסוה"נ הוא רק מדרבנן כדכ' בת' פני יהושע קמא חא"ח סי' י"ב וע"ע בת' משיב דבר ח"ב סי' ע"ד

שם ולקלינהו וליבדרינהו דילמא מזבלי בהו כו', ולכאורה מה בכך הלא כל הנשרפין אפרן מותר ובב"ק ק"א ע"א תוד"ה ולא יצבע כתבו דבשעת הדלקה כלה האיסור ע"ש. ואפשר משום דביין נכרי דאית ביה משום סרך ע"ז איכא בזה לתא דלא ידבק בידך מאומה מן החרם כדכתבו התוס' בתמורה ל"ג סע"ב גבי אשרה, עוי"ל עפמש"כ התוס' לעיל ע"א בד"ה בדמיהן כיון דכל זמן שהוא בעין אסור למכרו מן התורה לכן נקראת הנאה אף אם נהנה מאפרו ועמש"כ בחידושי שם

תוד"ה אתי לזבולי. וא"ת ומה בכך הא פסקינן לעיל כר' יוסי דאמר זוז"ג מותר כו', ע' ר"ן ובביאור הגר"א ליו"ד סי' קל"ג סק"ה ובהעמק שאלה לשאילתות פ' האזינו ס"ס קס"ב ובמעין החכמה דף ח' ע"א

תוד"ה וליקברינהו. וי"ל כיון דאין דרך לקבור בשר ושער מוכחא מילתא אבל חיטי אין קבורתו מוכחת דאיכא למימר אינש גנב וקבר ואייתי הכא, ע' בת' משיב דבר ח"א סי' ל"ג

תוד"ה יאות. ומכאן דקדק הר"ר אלחנן הלכה למעשה שאם יש ביד ישראל יי"נ ועכו"ם דברים האסורים כו', ע' בת' פמ"א ח"ב סי' מ"ג

דף ס"ג ע"א א"ר חסדא ל"ק הא דאמר לה התבעלי לי בטלה זה הא דא"ל התבעלי לי בטלה סתם וכי א"ל בטלה זה מאי הוה הא מיחסר משיכה כו', ברא"ש הקשה הא שכר פעולה לא בעי קנין כו', ועמש"כ בזה בת' פמ"א ח"א סי' צ"ב

שם ואב"א לעולם בזונה ישראלית וכגון דקאי בחצירה. עי' קצוה"ח סי' קפ"ט

תוד"ה והא מיחסרא. ואפילו לר' יוחנן דאמר ד"ת מעות קונות הכא גבי אתנן לא קנו כיון שהפקיעו חכמים כו', ע' תומים סי' כ"ח סק"ד ובס' חזקה רבה חאה"ע סי' רכ"א ובת' בית אפרים חי"ד סי' ע"א

בא"ד ול"ד לההיא דפ' הזהב נתנה לסיטון מעל שקניית הכסף מועיל דכיון דמעל מה"ת מי יפקיע המעילה ממעות הקדש. ע' בת' עונג יו"ט סי' כ"ה

תוד"ה כגון. אין שום אתנן חל אפילו למאן דאית ליה ברירה אלא המבורר בשעת ביאה. ע' העמק שאלה לשאילתות ס' מצורע סי' פ"ח אות ל"ב.