אור הישר (נזיקין ב) קמא

בתוספתא זבחים פי"ג, וע' ספרא פ' אחרי פרק ט' ובמפרשים שם

במשנה עכו"ם שהיה לה גינה או מרחץ נהנין ממנו שלא בטובה ואין נהנין מהן בטובה כו', דוקא בגינה או מרחץ שהם סמוכין לע"ז כמבואר בת' הרשב"א סימן קס"ג

שם מכאן אמרו עכו"ם של נכרי אינה אסורה עד שתיעבד ושל ישראל אסורה מיד ד"ר ישמעאל ר"ע אומר חילוף הדברים כו', ע' בת' הגרע"א סי' ג' ובהעמק שאלה לשאילתות פ' מצורע סי' פ"ח אות י"ח

שם הא מקומות כתיב אם אינו ענין למקומות דלא מיתסרי כו' תנהו ענין לכלים, ע' בת' באר יצחק חי"ד סי' כ"ט

דף נ"ב ע"א א"ק ואת חטאתכם אשר עשיתם את העגל משעת עשייה קם ליה בחטא, ע' משך חכמה לפ' תשא בפסוק עשו להם עגל מסכה

שם ור"ע אשכחן עכו"ם של נכרי דאסורה מיד דישראל עד שתיעבד מנלן א"ר יהודא א"ק ושם בסתר כו', ע"ל מ"ב ע"א רש"י ד"ה אין לה בטילה ובביאור הרחב דבר לפ' ראה בפסוק ופסילי אלהיהם תגדעון ובהעמק דבר לפ' תבוא בפסוק ושם בסתר ובת' משיב דבר ח"ב סי' ע"ד

שם רב המנונא משום טומאה ישנה קמבע"ל כו', ע' בת' מהרי"ל דיסקין ח"ב סי' פ"ד

שם את"ל לא הדרא טומאה דעכו"ם משום חומרא דעכו"ם מי שויוה רבנן כטומאה דאורייתא או לא תיקו, הנה הלח"מ פ"ב ה"ט מה' שאלה כ' דדעת הרמב"ם הוא דכל את"ל פשיטותא היא ע"ש, ובאת"ל דהכא חזינן דפסק בפי"ב ה"ט מה' כלים דהוא ספק, וע' ב"י אה"ע ס"ס קכ"ב ובט"ז ובב"ש שם, וע' בת' מהרי"ל דיסקין ז"ל ח"ב סי' ו' שהאריך בזה וצ"ע

ע"ב כלים ששימשו בהן בבית חוניו מהו שישתמשו בהן בביהמ"ק כו' כהנים הוא דקנסינהו רבנן כו', ע' בס' עמק הלכה חא"ח סי' מ"ט

שם התם קרא אשכח ודרש דכתיב ובאו בה פריצים וחללוה כו', ע' ח"ס חא"ח סי' ל"ג ושם באה"ע ח"א סי' קנ"א

שם הכא כיון דאשתמש בהו לגבוה לאו אורח ארעא לאישתמושי בהו הדיוטא, ע' אור שמח פ"ה ה"א מה' מזוזה

דף נ"ג ע"א לא נצרכה אלא שיש לו בה שותפות, ע' תוס' בכורות ד"ב ע"ב ובא"ח סי' קנ"ו ובנוב"י מ"ת חי"ד ס"ס קמ"ח

במשנה מכרה או משכנה רבי אומר ביטל וחכ"א לא ביטל, ע' בס' עולת שמואל ח"א סי' מ"א

ע"ב מכדי ירושה היא להם מאבותיהם וא"א אוסר דשאש"ל כו', ע' תוס' ר"ה י"ג ע"א ובטו"א שם ובת' עונג יו"ט סי' ל"ד וע"ע בדורש לציון דרוש י"א ובמשך חכמה לפ' תשא בפסוק כי את מזבחותם תתוצון ובדרשות מהרי"ח דרוש ח' וע"ע ח"ס חי"ד ס"ס קכ"ז ובת' מהרש"ם ח"ב סי' פ"א

, שם מדפלחו ישראל לעגל גלו אדעתייהו דניחא להו בע"ז וכי אתו עכו"ם שליחותא דידהו עבדי כו'. ע' מחנה אפרים ה' שלוחין סי' י"ד ובת' באר יצחק חא"ח סי' ג' ובחי"ד סי' ל'

דף נ"ד ע"א תנא נעבד שלו אסור ושל חבירו מותר, ע' משך חכמה ר"פ ויקרא בפסוק מן הבהמה

שם הכל היו בכלל לא תעבדם וכשפרט לך הכתוב וחי בהם ולא שימות בהם יצא אונס והדר כתב רחמנא ולא תחללו את שם קדשי דאפילו באונס הא כיצד הא בצינעא והא בפרהסיא, ע' מה שהאריך בזה בת' חמדת שלמה חא"ח סי' ל"ח וע"ע באבני מלואים סי' נון סק"ד

תוד"ה כגון. פי' אנסוהו שאמרו להורגו אם לא ישתחוה מאיליו אבל אין לפרש שכפפו קומתו כו', ע' בת' עונג יו"ט סי' מ"ם

תוד"ה מתקיף. וא"ת מאי קא מייתי למפטר אונם מולנערה התם בדין הוא דפטורה משום דקרקע עולם היא כו', ע' בס' אור גדול סי' א' דף יוד ע"ב ובהעמק שאלה לשאילתות פ' וארא סי' מ"ב אות ד'

ע"ב ואלא מכלים דכתיב ואת כל הכלים אשר הזניח המלך אחז וגו' ואמר מר הכנו שגנזנו והקדשנו שהקדשנו אחרים תחתיהן והא א"א אוסר דשאש"ל כו', ע' תוס' חולין מ"א ע"א ד"ה ת"ש קמא ובת' אגודת אזוב חי"ד סי' ט"ז וע"ע לעיל נ"ב ע"ב תוד"ה ברוך אתה ובס' חזקה רבה סי' קע"ו

שם אע"פ שאמרו המשתחווה לקרקע עולם לא אסרה חפר בה בורות שיחין ומערות אסרה, ע' בחידושי הריטב"א בסוגיין ובהעמק שאלה לפ' חקת סי' קל"ג אות ח'

שם ואידך ערלה וכה"כ ל"צ מיעוטא דהו"ל עכו"ם ושביעית שני כתובין הבכ"א וכל ש"כ הבכ"א אין מלמדין. ע' נוב"י מ"ת חא"ח סי' קכ"ה

שם אלא עולם כמנהגו נוהג כו', ע' עקידה לס' בראשית שער שלישי

רש"י ד"ה איתסרו להו. אף להדיוט דקתני גנזום ולא אמרינן ליפרקו וליפקו לחולין. ע' העמק שאלה לשאילתות פ' מצורע סי' פ"ח אות י"ח

רש"י ד"ה למעוטי ערלה, מיהו ההיא הנאה מטיא ליה ע"י ערלה אבל איהי לא מערלה קא מטיא לה ודוקא קידושי אשה אבל איתהנויי מינייהו מדרבנן אסור, ע' רש"י חולין ד"ד ע"ב ד"ה מפני ובתוס' שם ד"ה מותר ובמל"ם פ"ה ה"א מה' אישות ובשעה"מ פ"א ה"ב מה' חמץ, ובאבני מלואים