אור הישר (נזיקין ב) קמ

הירושלמי בכורים פ"א ה"ב, דהתם קאמר הכל מודים באשירה שביטלה שאין מביא ממנה גזירין למערכה רשב"ל בעי מהו שיביא ממנו לולב מצות כגבוה הן או אינן כגבוה כו', וע"ש במה"פ ובתוס' סוכה ל"ב ע"א ד"ה באשרה וצ"ע

רש"י ד"ה אשירה, שנאסרה אף להדיוט וביטלה כדאמרינן במתניתין נוטל מה שהחליף, ע' בס' עולת שמואל ח"א סי' ט"ז

ע"ב והא קא מרווח לעכו"ם כו', ע' בספר התרומה סי' קל"ו ובחוט המשולש בחלק התשובות להגרא"י סי' כ"ח

במשנה הכניס לתוכה עכו"ם והוציאה ה"ז מותר, ע' בס' עמק הלכה סי' ט"ז

, שם אמר רב המשתחוה לבית אסרו אלמא קסבר רב תלוש ולבסוף חברו כתלוש דמי, ע' נוב"י מ"ת חי"ד סי' קמ"ב וע"ע בת' הרשב"א סי' אלף רל"ג ובמש"כ בחידושי לחולין ט"ז ע"א

תוד"ה ה"נ העמיד, מ"מ כל זמן שלא בטלה איסורא דרבנן איכא כו', ע' בת' באר יצחק חי"ד סי' ל'

תוד"ה והוא שסייד וכייד. אור"י כי לאו דוקא נוטל מה שחידש ותו לא כו', ע' בת' הרמ"א סי' קי"ד קט"ו

דף מ"ח ע"א במשנה גידעו ופיסלו לשם עכו"ם והחליף נוטל מה שהחליף, ע' חוט המשולש בחלק התשובות של הגרא"י ז"ל סי' ל"ט

שם העמיד תחתיה עכו"ם ונטלה ה"ז מותרת, ע' בר"ן ובת' באר יצחק חי"ד סי' כ"ט

שם ובעיקרו פליגי דר' יוסי בר"י סבר עיקרו נמי אסור דכתיב ואשיריהם תשרפון באש ורבנן סברי עיקר אילן שרי דכתיב ואשריהם תגדעון כו', ע' מה שהאריך בזה באור שמח פ"ח ה"ג מה' עכו"ם

ע"ב במשנה זורעין תחתיה ירקות בימות הגשמים אבל לא בימות החמה והחזרין לא בימות החמה ולא בימות הגשמים ר' יוסי אומר כו', עמש"כ הר"ן בשם הרמב"ן בסוגיין וע"ע ברא"ש פ"ק דחולין סי' ט'

רש"י ד"ה התם קאזיל לאיבוד לאבדה הוא מתכוין וכבר בטלה ע"ז ולא גרעה מע"ז שנשתברה מאיליה כו', ע' מל"מ פ"ח ה"א מה' עכו"ם

, תוד"ה לא ישב בצילה. ול"ד לצילו של היכל דהתם היכל לתוכו עשוי אבל אשירה עשויה לצל, ע' בס' עולת שמואל ח"א ס"ס נ"ז

תוד"ה ואין נוטעין. ובא ר' יוסי לאשמעינן שאם נטעוה אף בדיעבד כל הגדל ממנו אסור, ע' בס' חזקה רבה חאה"ע סי' רמ"ט

דף מ"ט ע"א ההוא גינתא דאזדבל בזבלא דעכו"ם כו' הכי א"ר יהודא א"ש הלכה כר' יוסי, ע' בת' פני יהושע קמא חא"ח סי' י"א וע"ע לקמן ס"ב ע"ב תוד"ה אתי לזבולי

רש"י ד"ה והבריך והרכיב. וקשיא לי בלא הבריך ובלא הרכיב נמי איכא זוז"ג אגוז דאיסור וקרקע דהיתר, ע' בתוד"ה שאם נטע ובת' באר יצחק חי"ד סי' ל"א

רש"י ד"ה מאי לאו. ופרה תישחט ותיאכל שאף היא היתה גדילה קודם לכן ע"י שאר אכילות, ע' תוס' תמורה ס"פ כל האסורין ד"ה שינקה ובת' פני יהושע קמא חי"ד סי' ד'

תוד"ה נתערבה באחרות, ור"י בר ברוך אומר דשפיר גרסינן ליה הכא והתם כו' דאיכא למימר איסורא ברובא איתיה כו', ע' בינת אדם שער הקבוע סי' מ'

ע"ב במשנה נטל ממנה עצים אסורין בהנאה כו', ע' ברא"ש פ"ק דחולין סי' ט'

שם ר"א אומר יוליך הנאה לים המלח אמרו לו אין פדיון לעכו"ם, ע' בת' הגרע"א סי' ק"ס

שם אבל כרכור דאיתיה לאיסורא בעיניה אימא מודי לרבנן, ע' העמק שאלה לשאילתות פ' מצורע סי' פ"ח אות י"ח

שם שקול ארבע זוזי ושדי בנהרא ונשתרי לך. כה"ג בערכין כ"ט ע"א ובב"מ ס"ח ריש ע"א ושם ס"ט ע"ב ובגיטין י"ג ע"א כדהביאו התוס' במנחות ק"ז ע"ב דאורחיה דגמרא לתפוס שיעור זה, וע"ע בתוס' חגיגה ד"ו ע"א יומא נ"ה ע"ב ב"ב קס"ו ע"ב ובכפתור ופרח פט"ז ובת' חוט השני סי' צ"ז

שם בעכו"ם של חוליות ובהדיוט שיכול להחזירה קמיפלגי כו', ע' בס' חינא דחיי חא"ח סי' ד'

דף נ' ע"א במקורבות נמי דאיכא למימר מיניה נפל ד"ה אסורות כי פליגי במרוחקות כו' ע' קצוה"ח סי' רס"ב סק"ב ובס' חזקה רבה חאה"ע סי' קע"ד

שם אמר רבא לא תימא שנשרו אלא אימא שנמצאו, והא דלא מקשו והא נשרו קתני ע' מה שתירץ בראב"ן סי' ש"ד

ע"ב מי דמי שביעית מלאכה אסר. רחמנא טרחה שרי מועד אפילו טרחא נמי אסור. ע' בס' כתונת פסים על הנמו"י ריש מס' מו"ק ובס' כלכלת שביעית אהא דבסוגיין ובת' משיב דבר ח"ב קונטרס דבר השמיטה

דף נ"א ע"א עכו"ם שעובדין אותה במקל שבר מקל בפניה חייב ונאסרת זרק מקל לפניה חייב ואינה נאסרת כו', ע' בס' עולת שמואל ח"א סי' כ"א

שם האי ומכל החי מבע"ל למעוטי טרפה מלחיות זרע נפקא הניחא למ"ד טרפה אינה יולדת כו', ע' בת' הגרע"א סי' ר"ד

ע"ב עד כאן הוא מדבר בקדשים שהקדישן בשעת איסור הבמות והקריבן בשעת איסור הבמות כו', ברייתא זו היא מן הארבע כללות שהורה ר"ש