אור הישר (נזיקין ב) קלט

תוד"ה מפני שחולדה. ואפ"ה אין זה ספק טומאה ברה"ר אם לא גררוהו דמיירי בבור קצר שהיה ראשו ממלא פי הבור, ע' אור שמח פ"ח הי"א מה' עכו"ם

תוד"ה ספק עכו"ם. וא"ת בספק נעבד נמי תקשי סיפא ישראל ודאי חתכו אסור ומ"ש משברי צלמים דמודי ר' יוחנן דמותרין מטעם ס"ס, ע' מה שהקשה בזה במהר"ם לובלין ומה שתירץ בת' מהרי"ל דיסקין ז"ל בחלק הפסקים סי' מ"ב אות כ"א

ע"ב לא נהנין מדרבנן ולא מועלין מדאורייתא, ע"ל כ"ט ע"ב רש"י ד"ה אבל אמרו ובמה שהאריך בזה בת' משיב דבר ח"ב סי' ע"ד

רש"י ד"ה בביצים כאן וכאן אסור שצריכין לאילן וגזור בה רבנן כעל אילן עצמו, עמש"כ בזה הגרא"י בת' חוט המשולש סי' ל"ט

דף מ"ג ע"א פ"א הייתי מהלך אחר ר"א הקפר בריבי בדרך ומצא שם טבעת ועליה צורת דרקון כו', ע' בת' משיב דבר ח"ב סי' ע"ד

שם תנן התם דמות צורות לבנות הי"ל לר"ג כו', ע' מה שהאריך בביאור הסוגיא בת' מהר"ם אלשיך סי' ע"ז

שם לא יעשה אדם כו' מנורה תבנית מנורה אבל הוא עושה של ה' ושל ו' ושל ח' ושל ז' לא יעשה אפילו של שאר מיני מתכת כו', והנה מזה מוכח דקפדינן על המספר שבע, ולא כדברי הרד"ך סי' ב' שכ' דעכשיו שהוא בחשמל בלא בית קיבול שמן שרי ע"ש

רש"י ד"ה בית תבנית היכל בארכו ורחבו ורומו ושיעור מדת פתחיו אבל אם נשתנה במקצת ח מותר, ע' בת' מהרי"ק סי' ע"ה

ע"ב מפרקי דר' יהושע שמיע לי לא תעשון אתי לא תעשון אותי, ע' בת' הרשב"א שב"א סי' קס"ז

שם אמר אביי לא אסרה תורה אלא שמשין שבמדור העליון כו', ע' ת' הרשב"א סי' תתכ"ה ובביאור הגר"א ליו"ד סי' קמ"א ס"ק כ"א

שם ממעל לרבות מלאכי השרת בדרשות הר"ן דרוש ד' הקשה א"כ איך השתחוה יהושע לפני המלאך, הלא השתחואה היא עבודה כדתנן בסנהדרין ד"ס ע"ב וע"ש מה שתירץ, ובמק"א הארכתי בזה

שם והא רב יהודא דאחרים עשו לו כו' התם בחותמו בולט ומשום חשדא כו'. ע' העמק שאלה לשאילתות פ' יתרו סי' נ"ז אות ג'

שם רבים שאני כו' ואב"א להתלמד שאני כו', ע' בס' חזקה רבה חא"ח -סי'. ל"ז

דף מ"ד ע"א משם ראיה נחל קדדון אינו מגדל צמחין ע' בת' הריב"ש סי' רנ"ה

שם והא בעי לאנוחי תפילין א"ר שמואל בר ר"י מקום יש בראש שראוי להניח בו שתי תפילין. ע' בת' הריב"ש סי' קל"ז

רש"י ד"ה ומועלין בהם. לאו קרבן מעילה קאמר כו' אלא אסור ליהנות מהן כו', וכ"כ התוס' ביומא נ"ט ע"ב בד"ה הוא דמעילה דיוצא לנחל קדרון הויא דרבנן ועמש"כ בחידושי שם

ע"ב והיכי עביד הכי והארבב"ח אר"י בכ"מ מותר להרהר חוץ מבית המרחץ ומביה"כ, והנה הכא אין לתרץ כמו בקידושין ל"ג ע"א ובזבחים ק"ב ע"ב לאונסו שאני. דהתם קאי רק על הרהור ובזה נופל לאמר לאונסו, משא"כ הכא דקאי על הדיבור שהשיבו וזה בידו שלא להשיב, ועמש"כ בחידושי לזבחים שם

תוד"ה נהנין. וה"נ אמרינן בסוף סורר ומורה אנן קאווקי ואמונקי היכי יהבינן אלא הנאת עצמן שאני, ע' אור שמח פ"ג ה"ח מה' עכו"ם

דף מ"ה ע"א תוד"ה ת"ק. וי"ל דמיירי הכא בצפוי הנעבד אגב ההר כו', ע' בס' מעין החכמה דף ק"ב ע"א דפוס רעדלהיים

ע"ב כל מקום שאתה מוצא הר גבוה וגבעה נשאה ועץ רענן דע שיש שם ע"ז. ע' משך חכמה פ' וירא בפסוק והעלהו שם לעולה

שם גידועי עכו"ם קודמין לכיבוש ארץ ישראל כיבוש א"י קודם לביעור עכו"ם כו'. ע' בת' עונג יו"ט סי' ל"ד

דף מ"ו ע"א העכו"ם העובדים את ההרים ואת הגבעות הן מותרין ועובדיהן בסייף, ע' סנהדרין ס"א ע"א ובתוס' חולין ל"ט ריש ע"א ובמגיד משנה פ"ב הי"ד מה' שחיטה

ע"ב בית ה' אלקיך פרט לפרה שאינה באה לבית, ע"ל י"ז ע"א תוד"ה מהו לעשות ובתוספתא תמורה פ"ד

שם וחכ"א לרבות את הריקועים, ע' בת' שבות יעקב ח"ג חא"ח סי' ס'. שם יש שנוי בנעבד או אין שינוי בנעבד כו', ע' קצוה"ח סי' שנ"ד סק"א ובאור שמח פ"ג הי"ב מאיסורי מזבח

תוד"ה כל האסורין. ויש לחלק גבי תקנת השבים דוקא מהני ולא לגבי מזבח ע' בת' דבר אברהם סי' כ"ח

דף מ"ז ע"א דר"פ גופיה איבעי ליה מפשט פשיטא ליה לר"פ דאין דיחוי אצל מצות ל"ש לקולא ל"ש לחומרא א"ד ספוקי מספקא ליה כו', ע' בת' שיבת ציון סי' ב'

שם המשתחוה לבהמה צמרה מהו לתכלת תכלת דמאי אי תכלת לכהנים היינו בעיא דרמב"ח ואי תכלת לציצית היינו דר"ל כו': הנה הכא משמע דבעיא דרמב"ח הנוגע למכשירי. קרבן דמיא לבעיא דה"ל הנוגע למצוה דלולב. אמנם אין כן דעת