אור הישר (נזיקין ב) קלז

סלעם חרגול חגב כו', ע' דורש לציון דרוש יוד

ע"ב דאורייתא דיקרב בדיקרב בחיבורין טומאת שבעה שלא בחיבורין טומאת ערב כו' עמש"כ עה"נ וע"ע בר"ש אהלות פ"א מ"ב ובמל"מ פ"ה ה"ב וה"ג מטומאת מת

שם כי אתו לקמיה דר' ינאי אמר להו הא מיא בשיקעתא דבנהרא זילו טבולו, ע' בס' חזקה רבה חי"ד סי' קצ"ד

שם מה מים שלא נשתנו אף אוכל שלא נשתנה, ע' משך חכמה ר"פ דברים בפסוק אכל בכסף תשבירני

שם אלא מעתה חיטין. ועשאן קליות ה"נ דאסורין כו', ע' העמק שאלה לשאילתות פ' דברים סי' קמ"א אות ד'

תוד"ה הא הלכתא. דספק טומאה ברה"ר היכא דאיכא חזקת טהרה לא הוצרכנו ללמוד מסוטה כו', ע' בס' חזקה רבה חא"ח סי' נ"ז ושם חי"ד סי' צ"ו

דף ל"ח ע"א כל הנאכל כמות שהוא חי אין בו משום בישולי עכו"ם כו', ע' בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' צ"ה

שם ואי עבדינהו עכו"ם כסי דהרסנא אסור פשיטא מהו דתימא חרסנא עיקר קמ"ל קימחא עיקר, ע' תשבץ ח"א סי' פ"ט

שם האי עכו"ם דחריך רישא שרי למיכל מיניה אפילו מריש אוניה אלמא לעבורי שער קא מכוין כו', ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' נ"ח

שם הניח ישראל בשר ע"ג גחלים ובא נכרי והיפך בו מותר כו' ל"צ דאי לא הפיך הוה בשיל בתרתי שעי כו', ע' בת' מהר"ח או"ז סי' נ"ז

ע"ב האי משחא שליקא דארמאי אסור א"ר ספרא למאי ניחוש לה כו', ע' בת' הרמ"א סי' נ"ד

רש"י ד"ה אלא כל שאין ראש צפור דרור ואין לך חתיכת איסור קטנה מזו. ע' בת' מהרי"ק סי' קנ"ח

רש"י ד"ה שתיתאה. תבשיל העשוי מקמח של קליות שיבשן בתנור ויש שעושין אותו מקמח עדשים כו', ע' רש"י סנהדרין ס"ז ע"ב ד"ה שתיתא וברש"י ברכות ל"ח ע"א ד"ה שתיתא ובמש"כ שם עה"ג

דף ל"ט ע"א אכריז ר' אבוה בקסרי קרבי דגים ועוברין נקחין מכל אדם חזקתן אינן באין אלא מפלוסא ואספמיא כו', ע' בתשובות הר"ן סי' מ"ה

שם נקטיה להדי יומא חזא דהוה ביה צימחיה ושרייה, ע' נובי"ת חי"ד סי' כ"ח ובת' שיבת ציון סי' כ"ט

שם אגב חורפיה דחילתיתא מחליה ליה שמנוניתא והו"ל כנ"ט לשבח, ע' בת' מהרי"ק סי' קנ"ט ובת' פמ"א סי' ס"ד וע"ע בת' הרא"ש כלל כ"ד סי' ז'

שם וחבר שמת אשתו ובניו וב"ב הרי הן בחזקתן, ע' בס' חזקה רבה חי"ד סי' קל"ו

שם חמפ"ג מותר בחותם אחד חילתית מורייס פת גבינה, ע' בת' הרשב"א סי' ס"ז

תוד"ה אין לו, אור"י דדריש אין לו עיין לו כו' והכי דרשי ביבמות אין לו עיין עליו, עמש"כ בחידושי לחולין ס"ו ע"א

תוד"ה ה"ג רש"י. ור"ח גריס איפכא שפיר נונא אסור קדש נונא שרי כו', ע' בת' פנים מאירות ח"ב סי' קנ"ב בסופו

תוד"ה אגב. ושמעתי בשם מהר"ם דחילתותא דוקא דחריף טפי ולא בצל וקפלוט. ע' בת' אגודת אזוב חי"ד סי' א' וע"ע בת' הרשב"א סי' תצ"ז

ע"ב כיון דאיכא חותם אחד לא טרח ומזייף, ע' בס' גבול יהודא סי' כ'

שם ת"ר אין לוקחין ימ"ח מח"ג בסוריא, ע' בת' הרשב"א סי' וסי' תרכ"א ובקונטרס בכור שור

שם וכי משגר ליה ממאי דאכיל משדר ליה, ע' בס' חזקה רבה חי"ד סי' כ"א וסי' פ"ט

במשנה ואלו מותרין באכילה חלב שחלבו עכו"ם וישראל רואהו והדבש והדבדבניות כו', בתשובות הר"ן סי' ה' האריך בזה באיזה דבש איירי

שם לעולם דאיכא דבר טמא וכי קאי חזי ליה וכי יתיב לא חזי ליה כו', ע' בת' מהר"ח או"ז סי' יוד

שם דבש למאי ניחוש לה אי משום איערובי מיסרא סרי כו', ע' מה שהאריך בזה בפרי תואר ליו"ד סי' פ"א סק"א

שם ואיזו ציר שיש בה דגה כל שכילכית אחת או שתי כילכיות שוטטות בו כו', ע' ת' הרשב"א סי' ק"ד

תוד"ה תנינא. תימא דהא תני במתניתין וישראל רואהו משמע הא לא חזי ליה כל שעתא אסור, עמש"כ בזה בס' מתא דירושלים על ירושלמי שבת פ"א ה"ג

דף מ' ע"א איתמר ר"ה אמר עד שתהא ראש ושדרה ניכר ר"נ אמר או ראש או שדרה כו', ע' מה שהאריך בזה הרשב"א בתשובה סי' תמ"ג וע"ע שם סי' ק"ה

שם חתיכה שיש בה סימן כו' כשחתיכות שוות, ע' בת' באר יצחק חאה"ע סי' ו'

שם א"ל ד"ז לא תיסמי תרווייהו מטילי ביצים נינהו אלא שזה משריץ מבחוץ וזהו משריץ מבפנים כו', ע' בס' חזקה רבה חי"ד סי' קכ"ז.