אור הישר (נזיקין ב) קלו

כדתנן במשנתנו, ולפי שהיתה גזירה חדשה וע"פ דעת ר' יהושע היתה נכונה ונחוצה ור' ישמעאל מתוך פלפולו יבטלה וכשיהיה נשמע אצל המבקרים שגם ר' ישמעאל מפקפק בה יכריע בזה את הכף שתבטל, ולזאת את התחכם ר' יהושע והשיאו לדבר אחר בשאלתו האיך אתה, קורא כי טובים דודיך. וע"ז באו חז"ל ושאלו האי קרא דשייליה והסבירו דכוונתו היתה ארישא דקרא ישקני הקב"ה מנשיקות פיהו כי כך אמר לי כי טובים דודיך דברי סופרים מיין עיקר תורה שבכתב כדפירש"י במשנתנו ובסוגיין דבדים אלו אמה ר' יהושע: לר' ישמעאל בתור הנחה לחבב בדרך כלל דברי סופרים ולרכך בזה קשיות הבקורת הכללית ודרך אגב רמז לו על פרט גזירה זו ע"פ כתוב זה. בכוונתו כאילו יאמר חשוק שפתותיך זו בזו ואל תבהל להשיב, שע"י פלפולך עלולה הגזירה שתתבטל ובאמת נחוצה היא שתתקיים, וע' דרשות הר"ן דרוש שביעי ובת' מהר"ח או"ז סי' וע"ע בירושלמי ברכות פ"א ה"ר וביפה מראה שם ובת' הרשב"א סי' מ"ג ובעקידה שער ששים

שם מגדף בה ר' ירמיה אלא מעתה יבשה תשתרי כו', ע' בת' הריב"ש סי' שצ"ד

תוד"ה חדא קתני. דקיי"ל, הלכה כריב"ל אף לגבי ר' יוחנן כו', ע' תוס' חולין צ"ז ע"א ד"ה אמר ובמש"כ בחדושי שם

בא"ד ואנו שאין נחשים מצויין ביננו אין לחוש משום גילוי ואין לאמר דדבר שבמנין הוא כו', ע' בת' באר יצחק חאה"ע סי' ח'

ע"ב כאן קודם חזרה כאן לאחר חזרה כו', ע' מה שהאריך בזה בפרי תואר ליו"ד ר"ס פ"א

שם שמעמידין אותה בשרף הערלה, ע' בת' הרשב"א ח"ד סי' ק' ובנובי"ת חא"ח סי' ל"ז

שם למה ת"ח דומה לצלוחית של פלייטין מגולה ריחה נודף כו',. ע' עקידה שער נ"ט

שם ואב"א אפילו תימא דקבעי ליה לגבינה איכא דקאי ביני אטפי, ע' בת' הרשב"א סי' ק"י ובת' באר יצחק חי"ד סי' י"ג

שם אלא מה ראו חכמים לאוסרה בשדה כו' ע' בתשובת הריב"ש סי' כ"ח

תוד"ה מכלל דאי בעו הוה שרי ליה אלמא לא פשט איסורו כו', ע' גיטין ל"ו ע"ב תוד"ה אלא ובב"ק פ"ב ע"ב תוד"ה אתא ובמש"כ בחידושי למגילה ל"א ע"ב

תוד"ה זליפתן, פ"ה פליטתן ונראה שאותה פליטה באה מכח השמן שהריקו מכלי האיסור כו' ע' בת' שבות יעקב קמא חי"ד סי' נ"ו

דף ל"ו ע"א זליפתן שלל כלים טמאין: אוסרתן, ע' חולין ד"ח ע"ב תוד"ה השוחט ובת' אגודת אזוב חי"ד סי' א'

שם שמן ר' יהודא ובית דינו נמנו עליה והתירוהו כו', ע' בת' הרמ"א סי' נ"ד

שם שמלאה לודאה קא אמרת שאני לודאה דמזללו. ע' ת' הרשב"א סי' מ"ה

שם רב סבר על לבו, שם. ולכל ישראל הורה ושמואל סבר כו', ע' קונטרס בכור שור

רש"י ד"ה מאי אסהדותיה דרב. דאמר דדניאל גזר עליו. כיון דדריה לא קביל מיניה לאו גזירה היא, ע' בתשובת. הריב"ש סי' רע"א

תוד"ה אשר. ואותו ר' יהודא הנשוא הנזכר כאן הוא ר' יהודא נשואה שהנה בימי האמוראים אלא בלשון משנה (ברייתא קורא אותו הנשיא ובלשון אמורא קורא אותו נשיאה כו', אמנם מצינו בירושלמי סנהדרין פי"א סוף ה"ג מאן רבי הוא רבי הוא ר' יהודא הנשיא א"ר אבהו הוא רבי הוא ר' יודן הנשיא הוא רבינו, וע' נובי"ק חי"ד סי' מ"ב ובתשבץ ח"א סי' קל"ו

ע"ב במארה אתם נארים ואותי אתם קובעים הגוי כולו אי איכא גוי כולו אין אי לא לא ורובו ככולו כדכ' במיוחסות סי' ר"פ ובת' הריב"ש סי' רמ"ט וסי' תקי"א ובתשבץ ח"א סי' קכ"ג

שם גזרו על פיתן משום שמנן כו' ועל יינן משום בנותיהן כו', ועל הכומרים שאין להם בנים או בנות וליכא למיגזר משום בנותיהן ע' בת' הרשב"א סי' רמ"ח ושם ח"ד סי' ק"ז

שם דכי אתא אמר ב"ד של חשמונאי גזרו ישראל הבא על הכותית חייב משום נשכ"א כי אתא רבין אמר משום נשכ"ז כו', אין כן הגרסא בשאילתות ר"פ פנחס וע"ש בהע"ש אות ו'

שם רמז ליחוד מה"ת מניין שנאמר כי יסיתך אחיך בן אמך כו' ע' בת' הריב"ש סי' מלה

שם ואתא דוד וגזר אפילו אייחוד דפנויה ואתו תלמודי ב"ש וב"ה גזור אפילו אייחוד דכותית, ע' בת' הרשב"א סי' אלף קע"ח וסי' אלף רנ"א

תוד"ה דכתיב. אסיפא דקרא סמיך דכתיב ובתו לא תקח לבנה כו', ע' אבני מלואים סי' סק"א

דף ל"ז ע"א. אמר רבינא הלכך הא תנוקת עכו"ם בת ג' שנים ויום אחד הואיל וראויה לביאה מטמא נמי בזיבה כו' ע"כ, והא דתנן בנדה ל"א ע"ב בנות כותים נדות מעריסתן. היינו כותים דוקא ולמ"ד כותים גרי אמת הן, ומשו"ה מטמינן להו מספק מעריסתן כיון דאילו חזיין ודאי טמאות מדאורייתא אבל למ"ד גרי אריות הן ואפילו ודאן אין טמאות מדאורייתא אף ספיקן לא מטמינן עד שיהו בנות שלש שנים ויום אחד כמו שאר עכו"ם דאמרינן הכא כמש"כ הרשב"א בחידושיו לנדה שם

שם א"ל ר' אלעזר לההוא סבא כו' עי' תוס' חולין ד"ו ריש ע"א ובאוצר הגאונים לברכות דף ה' ע"ב

רש"י ד"ה ר' יהודא הנשיא בן בנו של רבי, ע' נובי"ק חי"ד סי' מ"ב

רש"י ה"ה וקמיפלגי יוסי בן יועזר ורבנן בראשו ארוך דסימני חגבים טהורים נפק"ל מארבה