אור הישר (נזיקין ב) קלב

שם איתמר מומר פליגי בה רב אחא ורבינא ח"א לתיאבון מומר להכעיס מין וח"א אפילו להכעיס נמי מומר כו', ע' קונטרס בכור שור

שם ישראל מל את העכו"ם לשם גר לאפוקי לשום מורנא דלא, ע' בת' פאר הדור להרמב"ם סי' ס"ח ובשאג"א סי' מ"ט ובנוב"י מ"ת חאה"ע סי' מ"ב ובמנחת חינוך מצוה ב'

תוד"ה ולא. וי"ל דבירושלמי דקידושין מפרש דהיינו בשעת מלחמה כו', ע' מכילתא ר"פ בשלח ובמה שהארכתי בחידושי עה"ת שם

תוד"ה אני שונה. דדילמא נפיק מיניה בדא מעליא דכתיב יכין רשע וילבש צדיק כו', ע' בחידושי ריטב"א ובת' מהרש"ם ח"ב סי' קנ"ו

בא"ד ומותר עכשיו ליקח מהם רבית אע"פ שאסור ליתן להם רבית משום לא תשיך ומשום לפני עור כו', ע' מרדכי קידושין רמז תצ"ב ובב"מ רמז של"ה ובת' מהר"מ ב"ר ברוך בסימנים קס"ד תשצ"ט ת"ת תתקכ"ח ובמיוחסות סי' רכ"ד ובתרומת הדשן סי' רכ"ג ובת' מהר"ח או"ז סי' קט"ז ובת ראבי"ה סי' קנ"א ובת' שבות יעקב ה"ב חי"ד סי' ע"ג

בסה"ד ושמא מאן דאית ליה ממון מסור אסור לאבדו ביד אית ליה נמי דמשיבין אבידתו כו', ע' בס' אבן האזל פי"א ה"ב מה' גזלה וע"ע תשב"ץ ח"ב סי' כ"ו ושם סי' קל"ט

תוד"ה סמי מכאן. ס"ת שכתבו מין ומומר ומסור. ע' מג"א סי' ל"ט סק"ג ובת' הגרע"א סי' ס"ט ובהעמק שאלה לשאילתות פ' וירא סי' יוד אות ג'

תוד"ה איזהו מין. י"ל דהא דאמר שחיטת מין לע"ז היינו בכומר לעכו"ם שהוא אדוק ביותר אבל ישראל העובד כו"מ אין שחיטתו כשחיטת מין, וכ"כ התוס' בחולין ד"ד סוף ע"ב ושם י"ג ע"ב ד"ה שחיטת מין, וע' בס' חזקה רבה חי"ד סי' קע"ו

דף כ"ז ע"א מ"ט דר' יהודא דכתיב לה' המול ור' יוסי המול ימול, ע' משך חכמה לפ' בא בפסוק וכל עבד איש ובס' גן נעול דף מ"א ע"א

שם ואידך נמי הכתיב המול ימול דברה תורה כלב"א, ע' תוס' מנחות י"ז ע"ב ובמל"מ פ"ו ה"ז מה דעות

שם מנין למילה בעכו"ם שהיא פסולה דרו בר פפא משמיה דרב אמר ואתה את בריתי תשמור ור' יוחנן אמר המול ימול כו', ע' בכללי המילה לר' יעקב הגוזר עמוד. נ"ב ובמשך חכמה לפ' לך בפסוק המול ימול ובס' ישכיל עבדי ח"ב סי' ב'

שם אלא איכא בינייהו אשה למ"ד ואתה את בריתי תשמור ליכא דאשה לאו בת מילה היא ולמ"ד המול ימול איכא דאשה כמאן דמהילא דמיא, ע' בס' מעין החכמה דף ה' ע"ב ובס' האשכול ח"ב סי' מ'

שם ואבע"א אתיא איהי ואתחלא ואתא משה ואגמרה, ע' אור שמח פ"ב ה"א מה' מילה ובס' חזקה רבה חא"ח סי' י"ג

במשנה ואין מסתפרין מהן בכ"מ דברי ר"מ ופירש"י אפילו בשבילי רה"ר ע"כ, נ"ב דכן משמע ליה מעובדא דרב חנא בר ביזנא לקמן כ"ט ע"א

תוד"ה איכא בינייהו אשה. תימה אמאי לא אמר איכא בינייהו מומר לערלות כו', ע' בת' כנסת יחזקאל חי"ד סי' מ"ב ובת' משיב דבר ח"א סי' ח'

תוד"ה אשה. ולרב דאמר אינה כשרה למול צריך לפרש בפ"ק דקי. ושין דמצריך אותו ולא אותה כו'. ע' במקנה לקידושין דף כ"ט ע"א ובס' הגיון יצחק פ"ה

ע"ב תוד"ה לחיי שעה. וכאן וכאן שבקינן הודאי למיעבד הספק ע"כ. ע' תורת האדם להרמב"ן שער הסכנה ובת' שבות יעקב א"ח ח"א סי' י"ג ושם ח"ג סי' ע"ה , ב

תוד"ה שאני. וכן אם אמר הרופא אפילו אינו ם מין קח ממים של עכו"ם פלונית או מעצים שלפני עכו"ם אסור כדאמרינן פ' כל שעה בכל מתרפאין חוץ מעצי אשירה. ע' מה שהאריך בזה בס' אור גדול סי' א' דף ז' ע"ב

- תוד"ה יכל. ולר' ישמעאל אין שום חילוק בצינעא בכולן יעבור ואל יהרג כו', ע' בת' חמדת שלמה חא"ח סי' ל"ח

בסה"ד ואם רצה להחמיר על עצמו אפילו בשאר מצות רשאי כו', ע' דרך המלך על הרמב"ם פ"ה ה"ב מיסוה"ת

תוד"ה כל מכה. אבל במומחה מותר כדאמר ר' יוחנן לעיל אם היה מומחה לרבים מותר, ע' ח"ס אה"ע ח"א סי' צ"ד

דף כ"ח ע"א והאי אישתא צמירתא כמכה של חלל דמי ומחללין עליה את השבת. ע' בת' הגרע"א סי' נ"ה

שם דילמא תנא היכא דכאיב ליה טובא חושש נמי קרי ליה, ע' תורת האדם להרמב"ן סוף שער המיחוש

שם שאני ר' אבהו דמוקמיה ביה מיני בנפשייהו תמות נפשו עם פלשתים, ע' משך חכמה לפ' תשא בפסוק ואיש לא יעלה עמך

שם אמר שמואל האי פדעתא סכנתא היא ומחללין עליה את השבת, ע' תורת האדם להרמב"ן שער הסכנה ובאוצר הגאונים לשבת קל"ד ע"ב

שם אמר רבא האי סימטא פרוונקא דאשתא היא כו', ע' אוצר הגאונים חלק התשובות לתענית דף. כ"ה ע"א.