אור הישר (נזיקין ב) קלא

יחוד, וע' מה שהאריך בזה הגרא"י בחוט המשולש סי' ו' וע"ע בת' מהרי"ק סי' ק"ס

ע"ב תוד"ה אלא מעתה. ועו"ק דבפ"ק דחולין מוכח תלמודא דטרפות פוסל בפרה משום דחטאת קרייה רחמנא כו', ע' מה שהאריך בזה בת' דבר אברהם סי' ז' ובמש"כ בחידושי לחולין י"א ע"א בתוד"ה חטאת ולמנחות נ"א ע"ב בתוד"ה חטאת

דף כ"ד ע"א התם ע"י תגרי ישראל זבון, והנה מעתה כמו קרא דדבר אל ב"י ויקחו דכתיב גבי פרה אדומה כמ"כ קרא דדבר אל ב"י ויקחו לי תרומה תרווייהו איירי דזבון ע"י תגרי ישראל. ואע"ג דאשכחן דעתיה דר' אליעזר רק גבי פרה אדומה דאינה ניקחת מן העכו"ם אמנם ה"ה דאסור ליקח מן העכו"ם כל הדברים שהיו צריכים למלאכת המשכן זולת אם היה ע"י סרסור ישראל

שם כולם גרים גרורים הם לעתיד לבא כו' א"ל אביי ודילמא מעבודה זרה הוא דהדור בהו א"ל רב יוסף לעבדו שכם אחד כתיב, והנה מזה ראיה ברורה שכל האומות ישובו לאמונתינו בכל פרטי המצוות ודקדוקיהן כמבואר בדרשות הר"ן דרוש השביעי

שם מיתיבי ויאמר משה גם אתה תתן בידנו זבחים ועולות כו', ע' משך חכמה לפ' בא בפסוק מן הכבשים ומן העזים תקחו

רש"י ד"ה גרורים מעצמן נגררין אע"פ שאין מקבלין אותן ע"כ, כוונתו דלא תקשה מהא דתניא ביבמות כ"ד ע"ב אין מקבלין גרים לימות המשיח וע"ש תוד"ה לא בימי דוד ושם ק"ט ע"ב תוד"ה רעה

תוד"ה וניחוש. דא"כ לא משכחת פרה שלא עלה עול על אמה דתנן עלה עליה זכר פסולה, ע' תוס' ב"מ ד"ל ע"א ד"ה אף עובד ובס' לפלגות ראובן חלק ששי דף כ"ב ע"א

תוד"ה ישראל. תימה לאב נמי אמאי אינם צריכים לשמור דאליבא דר"א קיימינן דאית ליה זו"ז גורם אסור, ע' סנהדרין ד"פ ע"ב תוד"ה אלא

ע"ב מאי מטה של טורביל עיזא דקורקסא דדיישן כו', במנחות כ"ב ע"א הוא בשם רב יהודא ועמש"כ בחידושי שם

שם מניין לעולה נקבה שהיא כשרה בבמת יחיד שנאמר ויקח שמואל טלה חלב אחד ויעלהו עולה ויעלהו זכר משמע ארנב"י ויעלה כתיב, הארכתי בזה בחידושי למס' סופרים פ"ז

שם ר' יוחנן אמר גבול יש לה פחותה מבת ג' שנים נעקרה בת ג' שנים אינה נעקרה כו', ע' בס' עולת שמואל ח"א סי' כ"ז

רש"י ד"ה גר תושב שקיבל שבע מצות ב"נ כו', ע' מה שהאריך בזה בת' ושב הכהן סי' ל"ז

תוד"ה פרה. ויש לתמוה דהא מעשה בכל יום דפרה בת ב' שנים יולדת וי"ל דודאי עתה נשתנה העת כמו שהיה בדורות הראשונים כו', ע' תוס' מו"ק ספ"א וביומא ע"ז ע"ב ובחולין ק"ז ע"ב ד"ה התם ובמשך חכמה לפ' וישלח בפסוק רחלים מאתים

דף כ"ה ע"א וידום השמש וירח עמד עד יקום גוי אויביו הלא היא כתובה על ספר הישר מאי ספר הישר כו', ע' בתשובות רבינו אברהם בן הרמב"ם ז"ל סי' י"ג

ע"ב והתנן אבל אשה אחת מתיחדת עם שני אנשים ואר"י אמר שמואל ל"ש אלא בכשרים אבל בפרוצים אפילו עשרה נמי לא כו', הרמ"א בסי' כ"ב ס"ה כ' דסתם אנשים כשרים הם וע"ש בביאור הגר"א ס"ק י"א ובכ"מ פכ"ב ה"ח מאיסורי ביאה ובמל"מ פ"א ה"ג מה' סוטה

תוד"ה איכא בינייהו. וה"פ איכא בינייהו אשה חשובה בין האנשים קרובה למלכות כו', ע' בת' מהרי"ק סי' ק"ס

בא"ד הא אמרינן בריש פרקין חביבה עליהן בהמתן של ישראל יותר מנשותיהן כו', ע' נובי"ת חאה"ע סי' פ"ו

דף כ"ו ע"א סבר רב יוסף למימר אולודי עכו"ם בשבתא בשכר שרי משום איבה א"ל אביי יכלה למימר לה דידן דמינטרי שבתא מחללינן עלייהו כו', ע' בת' ח"ס חי"ד סי' קל"א

שם העכו"ם ורועי בהמה דקה לא מעלין ולא מורידין, ע' בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' קכ"ד

רש"י ד"ה מניקה. אבל לא תמסרנו להוליכה בביתה שלא תהרגנו, ע' בתוס' לקמן כ"ט ע"א ד"ה אבל

תוד"ה עכו"ם. תני יונק התינוק והולך מן העכו"ם ומבהמה טמאה כו', ע' נמו"י ליבמות ס"פ חרש

תוד"ה סבר רב יוסף. הושיט ידו למעי בהמה ודלדל עובר שבמעיה חייב משום עוקר דבר מגידולו דהוא תולדה דגוזז, ע' בת' דבר אברהם סי' כ"ג וסי' כ"ד

בא"ד י"ל דהכא ביושבת על המשבר שכבר נעקר לצאת, ע' בס' חזקה רבה חאה"ע סי' ק"ח

ע"ב אבל המינין והמסורות והמומרים מורידין ולא מעלין. ע' בת' הרא"ש כלל י"ז סי' ו' ובכלל ל"ב סי' ד'

שם אבידת אחיך לרבות את המומר. ע' בת' הרמ"א סי' ס"ב ובביאור הרחב דבר לפ' תצא בפסוק לכל אבידת אחיך ובחוט המשולש בחלק התשובות להגר"ח ז"ל סי' י"ז