אור הישר (נזיקין ב) קכח

שם איבעיא להו שור של פטם מהו כו', ע"ל ט"ו ע"א תוד"ה אימור לשחיטה

רש"י ד"ה בימוסיאות גרסינן בנין שאינו לצורך עכו"ם כו'. ע' בתוס' לקמן ע"ב ד"ה בימוסיאות ובחוט המשולש בחלק התשובות של הגרא"י ז"ל סי' כ"ח

ע"ב כשם שאין מוכרין להן בהמה גסה כך אין מוכרין להן חיה גסה, ע' מגיד משנה פ"כ ה"ה מה' שבת ובמה"פ לירושלמי דפרקין ה"ה

דף י"ז ע"א הרחק מעליה דרכך זו מינות כו' ע' בתשובות הרמב"ם דפוס ירושלים סי' שע"א וע"ע באבות דר"נ פ"ב ובת' הרמ"א סי' ו'

שם א"ל חד לחבריה ניזל אפיתחא דעכו"ם דנכיס יצריה א"ל אידך ניזל אפיתחא דבי זונות וניכפייה ליצרן ונקביל אגרא כו', הנה לעמוד בנסיון עבירה. היא סכנה עצומה וכדתנן אל תאמין בעצמך עד יום מותך וע' ברכות כ"ט ע"א. ושם נ"ו ע"ב דקא"ל רבי לבר קפרא באדרותא מיתת ולא אתית לידי נסיון, ומי לנו גדול מדוד מלך ישראל שאמר בחנני ה' ונסני ונכשל כדאמרינן בסנהדרין ק"ז ע"א, וזהו שאנו מתפללים בכל יום אל תביאנו לידי נסיון כדסדרו לנו חז"ל בברכות ד"ס ע"ב, אולם לפי גודל סכנת האחריות של הנסיון. במדה מרובה ביותר תגדל שכר העומד בנסיון ומכריעו, וזה הוא מה שספרי לנו חז"ל. דחד היה ירא מאד מנסיונות ולכן אמר ניזל אפיתחא דעכו"ם דנכיס יצריה ולא נבא כלל לידי נסיון, ואידך אמר ניזל אפיתחא דבי זונות ונכפייה ליצרן ונקבל אגרא, וע"ע בהעמק דבר לפ' עקב בפסוק אל תאמר בלבבך

תוד"ה מהו לעשות. אבל מידי דהר הבית פשיטא דשרי כו', עי' תוספתא תמורה פ"ד

ע"ב אילימא תורה דכתיב בה זימה ומתרגמינן עצת חטאין, נ"ב ויקרא י"ט כ"ט

שם שאתה עסקת בתורה ובגמ"ח כו' שכל העוסק בתורה בלבד דומה כמי שאין לו אלוה, ועפ"ז כתב בס' דרך אבות דזהו שאמרו באבות פ"א וכשאני לעצמי מה אני

דף י"ח ע"א ועל אשתו להריגה דלא מיחה ביה מכאן אמרו כל מי שיש בידו למחות ואינו מוחה נענש עליו, וקשה מאי האי דקאמר מכאן אמרו הלא בספרא בחוקותי ילפינן מקרא דוכשלו איש באחיו דכל ישראל ערבין זה בזה ואוקמינן דרשה זו בשבועות ל"ט ריש ע"ב דהוא כשיש בידם למחות ולא מיחו ועמש"כ שם בחידושי וצ"ע כעת

שם מאי דכתיב עון עקבי יסובני עוונות שאדם דש בעקביו בעוה"ז מסובין לו ליום הדין, ע' מסלת ישרים פ"י

שם אף אתה פתח פיך ותכנס בך האש אמר להן מוטב שיטלנה מי שנתנה ואל יחבל הוא בעצמו, ע' ח"ס חי"ד סי' שכ"ו ובת' שבות יעקב ח"ג חא"ח סי' י"א

רש"י ד"ה שאדם, ל"א שאדם דורסן ברגליו שאין חשובין בעיניו כלום, ע' פירש"י ר"פ עקב

תוד"ה הוגה השם. פ"ה שדורשו במ"ב אותיות ועושה בו מה שהוא חפץ כו', ע' בתוס' שבועות ל"ה ע"א ד"ה באלף ובמו"נ ח"א פ' ס"א ס"ב ובת' עטרת יצחק סי מ"ט נ'

תוד"ה מה אתה רואה שהיה נראה בעיניהם שהיה לו לראות שום דבר תימה או מלאכים או ד"א כו' ע"כ. ולכאורה איך נופל כלל לאמר דבשעה כזו שהוא כפות ומוכרך באש שיראה שום דבר בעולם ולא יעצים עיניו מחום ועשן ואיזה שעת הכושר אז לפניו לראות, ולכן לולא דברי התוס' היה נלע"ד דלפי חומר הגזירה שהיתה לעיניהם שלא ללמוד תורה נפל אימה ופחד על התלמידים אולי תעלה ביד מלכות רשעה זו לבטל תורה מישראל לגמרי ח"ו. ולשאול מאת רבם דעתו הגדולה בזה לא יוכלו נגד שלטון הממשלה האכזרי שעמדו שם, לכן שאלו מה אתה רואה. והוא הבין כוונתם כי אי אפשר להם עתה לשאול הראייה בעין בשר, ובודאי שאלתם מוסבת על ראייה שכלית וכמאמר החכם עיניו בראשו, וזה יתאים לפי המצב והזמן שמהנמנע להם לשאול באופן אחר. ועל זה שפיר השיבם בתנחומין שהוא רואה דרק הגליונות של הס"ת נשרפין אבל האותיות פורחות, ואם אין כאן מקומם יפרחו מכאן במקומות וזמנים אחרים, ואין שום כח בעולם שיגזור כליון גמור על ישראל או על התורה כי ישראל ואורייתא וקוב"ה חד הוא, שוב הראוני בפתיחת הספר לבוש מרדכי על ב"מ שהאריך באגדה זו ובדברי התוס' שלפנינו ע"ש

תוד"ה ועל יחבל עצמו. אור"ת דהיכא שיראים פן יעבירום עכו"ם לעבירה כגון ע"י יסורים שלא יוכל לעמוד בהם אז הוא מצוה לחבל בעצמו כו', בת' ריקאנטי סי' ס"ט הביא נמי ראיה ממעשה שאול

ע"ב מאי דכתיב אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד כו' אלא לאמר לך שאם הלך סופו לעמוד כו', ע' בס' חפץ חיים כלל א' ס"א מש"כ בשם השל"ה

שם כל המתלוצץ גורם כלייה לעולם כו', ע' מסלת ישרים פ"ח

דף י"ט ע"א במצותיו ולא בשכר מצותיו והיינו דתנן אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב כו', ע' עקידה שער מ"ד

שם כי אם בתורת ה' חפצו אין אדם לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץ כו', ע' בדרשות הר"ן דרוש חמישי

שם ולבסוף נקראת על שמו כו' ובתורתו יהגה יומם ולילה, וכ' בת' משיב דבר ח"א סי' כ"ד