אור הישר (נזיקין ב) קכז

תוד"ה נועל דלת. דהאי דמצרכינן הכא משום קנסא הוא שהקדיש על חנם כו', ע' נובי"ק חי"ד סי' פ"א

דף י"ד ע"א אלפני מפקדינן אלפני דלפני לא מפקדינן, ע' תרומת הדשן סי' רצ"ט ובת' זבחי צדק חח"מ סי' ב'

תוד"ה בנות שוח. ובנות שבע הם בנות שוח כו' ע"כ, וכן פירש"י בנדרים כ"ז ריש ע"א בנות שוח בנות שבע וע"ש בשטמ"ק ובאוצר הגאונים חלק הפירושים לר"ה דף ט"ו

ע"ב א"ל רב חסדא לאבימי גמירי דעכו"ם דאברהם אבינו ד' מאה פרקי הוו ואנן חמשה תנן ולא ידעינן מאי קאמרינן כו' א"ל מאי דקל טב פירות דקל טב כו'. הנה במנחות ד"ז ע"א מספקא להש"ס אם אבימי היה הרב ורב חסדא תלמידו או להיפוך ע"ש, והכא מבואר בהדיא דרב חסדא תני בי אבימי ומזה ראיה למסקנא דהתם

אמנם אכתי איכא למידק בלשון הש"ס דהכא דמשמע כאילו רב חסדא מתאונן ג"כ על שחסר לנו שלש מאות ותשעים וחמשה פרקים במסכת ע"ז, דאל"כ הי"ל רק לשאול ממנו ביאור משנתינו דהכא ול"ל כלל להזכיר מסכת ע"ז דאברהם אבינו, ובאמת בימי רבי היה די חמשה פרקים אלו לפי מיני הע"ז ועבודתם שנשארו אצל העכו"ם מהדורות הקודמים, משא"כ בימי אברהם היו כל יושבי תבל עובדי ע"ז והיו בהם מינים ממינים שונים וכלים מכלים שונים לעבוד בהם, ואבינו אברהם שהיה צריך לשמור א"ע מהם ומהמונם בע"כ שהיו לו תלי תלים של הלכות להשמר מעבודתם, אבל במשך הרבה דורות שנתבטלו מן העולם היה מספיק לפני רבינו הקדוש עבור הנשארים והגזכרים בתוה"ק למיסבר קראי רק חמשה פרקים אלו, וא"כ מה לו להקדים לפני שאלתו הקבלה על מסכת ע"ז דאברהם אבינו וע' בס' עזרת כהנים ריש מס' מדות, ואולי כוונתו דכאשר היו לאברהם ד' מאה פרקי בטח ידע אותם באר היטב מהחל עד כלה בטעמם ודקדוקם ואנן אין לנו רק חמשה פרקים ולא ידעינן מאי קאמרינן

רש"י ד"ה מקום שנהגו למכור בהמה דקה כגון מקום שלא נחשדו על הרביעה והכי מפרש להו בגמרא כו', ע' ברש"י פסחים נ"ג ע"א במשנה ד"ה מקום שנהגו ובש"ך יו"ד סי' קנ"א סק"ט ובהחידושים לסוגיין סוף ספר הפלאה

תוד"ה ובן בתירא. וא"ת מנ"ל התם דטעמייהו דרבנן דאסרי הכא היינו משום דס"ד דאין חי כזה דעופות נושא א"ע דילמא טעמייהו כרבי דגזר משום תורת כלי זיין כו', ע' שעה"מ פכ"א ה"ט מה' שבת ובת' ישכיל עבדי ח"ג חא"ח סי' י"ב

דף ט"ו ע"א מ"ט נהי דלרביעה לא חיישינן מיעבד ביה מלאכה חיישינן כו', ע' אוצר הגאונים לשבת י"ט ע"א

שם שאני עכו"ם דחמיר דכתיב ולא תביא תועבה אל ביתך. וכ' בקרית ספר ס"פ י"ד מטומאת צרעת דה"ה אם אחוזת ישראל מושכרת לעכו"ם מטמאה בנגעים, דהא אחוזתם קרינא בה ומובא שם במל"מ, אולם בס' חזון איש לנגעים סי' ט' שדא ביה נרגא ע"ש

שם ושכירות מי קניא והא תנן ישראל ששכר פרה מכהן יאכילנה כרשיני תרומה כו', ע' בס' עולת שמואל ח"א ס"ס נ"ג ובת' משיב דבר ח"א סי' י"ט

שם ואס"ד שכירות קניא אמאי לא יאכילנה פרה דידיה היא אלא ש"מ שכירות לא קניא, ע' אבני מלואים סי' כ"ח ס"ק נ"ב

שם והשתא דאמרת שכירות לא קניא גזירה משום שכירות וגזרה משום שאלה וגזירה משום נסיוני, ע' בהחידושים שבסוף ספר הפלאה ובת' משיב דבר ח"א סי' כ"ג

רש"י ד"ה גזירה. אתי הוא לאושולי בהמתו לעכו"ם, ועביד בה מלאכה בשבת וקא עבר בלאו כו', ע' בת' עונג יו"ט סי' כ"ג ובס' ראשית בכורים לבכורות ד"ב ע"א ובאוצר הגאונים למס' ביצה דף ל"ו בחלק התשובות ובת' הריב"ש סי' כ"ד וסי' קנ"א

תוד"ה השתא. וי"ל דמאי דממכר קרינן ליה לפי שעה היינו דוקא לגבי אונאה דכתיב ממכר מיותר מיהו בשאר מקומות אמרינן דשכירות הוא דלא קנייה, וכ"כ התוס' ג"כ בב"מ שם, וע' בראב"ד ולח"מ פ"ו ה"ה מה' שכירות. ודעת הרמב"ם משמע שם כדעת התוס', וכ"מ דעת רש"י בב"ק ס"ח ע"א ד"ה פרט לשהקנה דשכירות אינה בכלל מכר דכ' רחמנא, ועמש"כ בחידושי לערכין כ"א ע"א ובחידושי לב"מ שם, וע"ע בס' התרומה סי' קל"ט ובתרומת הדשן סי' ר"י ובס' חזקה רבה חאה"ע סי' רל"ט ובת' שבות יעקב ח"ג חח"מ סי' קנ"ו

ע"ב תוד"ה מי דמי. תדע דהא לא אסרינן מכירת שדה לנכרי מה"ט כי היכי דאסרינן בהמה גסה כו', ע' מהרש"א ובס' עמק הלכה חא"ח סי' פ"א בהגה"ה

תוד"ה לעכו"ם. וי"ל דהתם מיירי בנכרי שאינו מוזהר על לפני עור כו' אבל הכא דמיירי בישראל חשוד אנו מוזהרין שלא יבא שום ישראל לידי תקלה על ידנו כו', ע' בת' משיב דבר ח"ב סי' ל"א ל"ב

דף ט"ז ע"א והלא מרביעין עליה ויולדת, ע' תוס' חולין נ"ז ע"ב ד"ה ודילמא ובמש"כ בחידושי שם וע"ע פלתי סי' נ"ז סק"ח ובס' חזקה רבה חי"ד סי' מ"ח

שם אלא תורת בהמה גסה מאי היא א"ר יוחנן לכשיזקין מטחינו ברחיים בשבת, ע"ל ד"ז ע"ב תוד"ה סוס.