אור הישר (נזיקין ב) קכו

תוד"ה עיקור. היכי מוכח מהכא דמיירי בבהמה טהורה אפילו בבהמה טמאה נמי שייך איסור בל תשחית, ע' בקו"א לת' מהרי"ל דיסקין ז"ל סי' קכ"א

ע"ב עוד אחרת יש ברומי אחת לשבעים שנה מביאין אדם שלם ומרכיבין אותו על אדם חיגר כו', ע' מש"כ על אגדה נפלאה זו הגאון בעל נה"מ בספרו נחלת יעקב בקונטרס חידושי אגדות

שם ה"ד חוצה לה ארשב"ל משום ר' חנינא כגון עטלוזא של עזה וא"ד בעא מיניה רשב"ל מר"ח עטלוזא של עזה מהו כו', ע' בת' מהרי"ט ח"א סי' מ"ז דפשיט מהכא דעזה היא בתחום ארץ ישראל

רש"י ד"ה צור עיר שישראל ונכרים דרין בה, ע' בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' ע"א

תוד"ה מתקל. ואיסתרא אמרו פ' בית כור מאי אסתירא פלגא דזוזא, ע' העמק שאלה לשאילתות ר"פ במדבר

דף י"ב ע"א מאי לא חשו להם חכמים אמר אביי משום בשר נבלה כו', ע' בת' הריב"ש סי' תקט"ז

שם מעין המושך לפני ע"ז לא ישחה וישתה כו', ע' רדב"ז ח"א בלשונות הרמב"ם סי' ט"ז

שם ואי תנא מעות דממונא אבל קוץ דצערא אימא לא, ע' מהרש"א ובת' מהרי"ל דיסקין ז"ל ח"ב סי' י"ב

שם ואי תנא הני תרתי משום דליכא סכנה אבל מעיין דאיכא סכנה דאי לא שתי מיית אימא לא צריכא, ע' אור שמח פ"ג ה"ח מה' עכו"ם

תוד"ה דילמא. וא"ת מ"ש משאר איסורי דעלמא דשריא ביוצא ונכנס כו', ע' בת' הרא"ש כלל י"ט סי' י"ח

תוד"ה ושדי נכרי נבילה בקדירה. פי' ר"י שדי בשר כחושה שלו ושקיל בשר שמינה כדי להרויח כו', ע' בת' אגודת אזוב סי' ח'

ע"ב ת"ר לא ישתה אדם מים לא מן הנהרות ולא מן האגמים לא בפיו ולא בידו אחת ואם שתה דמו בראשו מפני הסכנה כו', ע' חולין ס"ז סוף ע"א ובת' מהר"ח או"ז סי' קכ"ג

שם ונימא איהו לנפשיה פלניא בר פלניתא אמרה לך אימיך איזדהר משברירי כו', ע' בת' הרשב"א סי' תי"ג

רש"י ד"ה שאינן מעוטרות. א"ג דרך לוקח להיות שמח ואזיל ומודי אבל למזבן מינייהו דבר המתקיים שרי דסתם מוכר עצב הוא ע"כ, הוא עפמש"א בב"מ נ"א זבנית קנית זבין אוביד

תוד"ה אלא. ואפילו לא הוי עיקרייהו לריחא שמא יש לאסור דהא דאמרינן כל איסורין שבתורה אין לוקין עליהן אלא כדרך הנאתן מ"מ איסורא מיהא איכא כו' ע"כ, וקשה הלא לפ"מ דמסקו דאיסורא מיהא איכא בשלא כדרך הנאתן וכ"כ התוס' בשבועות כ"ב ע"ב ד"ה אהיתירא ושם כ"ג ע"ב ד"ה דמוקי ע"ש, א"כ אמאי מסתפקים התוס' הכא לאמר שמא יש לאסור וצע"ק

דף י"ג ע"א ור' יוחנן אמר אפילו מעוטרות בפירות נמי אסור ק"ו נהנה אסור מהנה לא כש"כ, ע' בס' אור גדול סי' א' דף ז' ע"ב

שם הולכין ליריד של עכו"ם ולוקחין מהן כו' מפני שהוא כמציל מידם, ע' ח"ס חא"ח סי' ל"ב

שם כאן בלוקח מן התגר דשקלי מיכסא מיניה כאן בלוקח מבעה"ב דלא שקלי מיכסא מיניה, ע' גיטין מ"ד ע"א תוד"ה וכותב ומעלה ובקו"א לתשובות מהרי"ל דיסקין ז"ל סי' קמ"ה

שם אין מקדישין ואין מחרימין ואין מעריכין בזה"ז כו', ע' בת' הריב"ש סי' קע"א ובמש"כ בחידושי לבכורות ר"פ מעשר בהמה

תוד"ה ללמוד תורה. ודוקא בהנך מצות שהן חשובות ללמוד תורה שגדול ת"ת כו' אבל לשאר מצות לא כו', ע' בת' באר יצחק חי"ד סי' י"ט

תוד"ה אמר אביי. הקשה הר"ר אלחנן למ"ד צעב"ח דאורייתא מאי ראיה מייתי מיהושע דלמא שאני התם דע"פ הדבור הוה כו', ע' נובי"ק חי"ד סי' פ"א פ"ב ובפלתי סי' נ"ז סק"ט ובס' חזקה רבה ס"ס ס"א

תוד"ה אין מחרימין. פי' הקונטרס דסתם חרמין לבדה"ב ויפה כיוון דלמ"ד סתם חרמין לכהנים ליכא למיחש לתקלה שיכול ליתנו לכהנים מיד כו', ע' גבורת ארי ליומא ס"ו ע"א במלואים

, תוד"ה ואם הקדיש. שקול ד' זוזי ושדי בנהרא ולשתרו לך אלמא אית להו תקנה כו', ע' בת' דבר אברהם סי' ט"ו בהגה"ה

ע"ב ולישויה גיסטרא אמר אביי א"ק ונתצתם את מזבחותם וגו' לא תעשון כן לה"א, הנה מזה מוכח דהורג קדשים חייב משום לא תעשון כמו במחיקת השם, וע' מה שהאריך בזה הגאון מהר"י חיות ז"ל בספרו שדה יצחק סי' ל"ז וע"ע בקונטרס בכור שור

שם ה"מ בזמן שביהמ"ק קיים דחזי להקרבה השתא דלא חזי להקרבה לית לן בה, ע' בחוט המשולש בחלק התשובות של הגאון ר' הלל ז"ל סי' ד' וע"ע בס' יראים סי' שפ"ג ובת' בית אפרים חי"ד סי' ע"ה

במשנה ובזמן שהוא בפני עצמן קוטע את אצבעו ומוכרו לו, ולכאורה הא איכא בזה משום צעב"ח וע"ל י"א ע"א תוד"ה עוקרין ובת' שבות יעקב ח"ג חי"ד סי' ע"א ובמש"כ בחידושי לחולין ד"ז ע"ב

רש"י ד"ה בזמן שביהמ"ק קיים, אבל השתא נראה בע"מ הוא ולא אסור מדאורייתא, ע' נובי"ת חי"ד סי' קצ"ב.