אור הישר (נזיקין ב) קכה

גבי פרה כשאסרה כו' והו"ל לישאל עדיין לחכם אחר, וע"ע מש"כ בחידושי לחולין מ"ט ע"א ברש"י ד"ה שקילו גלימא

בא"ד דלא אסרו חכמים אלא להתיר אחר אוסר כו', עמש"כ בחידושי לחולין מ"ח ע"א ברש"י ד"ה וליה לא ס"ל

בא"ד דמה שעשה עשוי וישלם מביתו אם נשא ונתן ביד, ע' תומים סי' כ"ח ס"ק י"ב י"ג

ע"ב רא"א שואל אדם צרכיו ואח"כ יתפלל שנאמר תפלה לעני כי יעטוף כו', ע' העמק שאלה לשאילתות פ' ואתחנן סי' קמ"ג אות ה'

שם אימתי תפלה לעני כי יעטוף בזמן שלפני ה' ישפוך שיחו. ע' בביאור הרחב דבר לפ' וירא בפסוק ואברהם עודנו עומד לפני ה'

רש"י ד"ה רבנן בתראי אית להו כנחום דלא יהבי חושבנא אלא אסור סתמא קאמרי ע"כ, ע' במה"פ לירושלמי דפרקין ה"א

דף ח' ע"א אריב"ל אע"פ שאמרו שואל אדם צרכיו בשומע תפלה אבל אם בא לומר אחר תפילתו אפילו כסדר יוה"כ אומר, ע' שאילתות פ' ויקהל ובמפרשים שם

שם שור שהקריב אדה"ר קרן אחת היתה לו במצחו כו', ע' בס' גביע הכסף דף כ"ג ע"ב

שם נימא קרא ואכלת מזבחו מאי וקרא לך משעת קריאה, ע' בס' חפץ חיים כלל א' ס"א ובמה שהארכתי בחידושי לחולין ד"ג ע"ב בתוד"ה קסבר

תוד"ה אם בא לומר אחר תפילתו אף כסדר יוה"כ אומר. משמע אבל באמצע תפילתו לא כו', ע' בת' משיב דבר ח"א סי' י"ג

רש"י ד"ה בחנות במקום בהר הבית וחנות שמו, ובסנהדרין מ"א ע"א פירש"י דמקום זה היה בירושלים, וע"ע ברש"י ר"ה ל"א סוף ע"א

תוד"ה אלא. ואמאי נקט משחרב ביהמ"ק והא אפילו מ' שנה בפני הבית לא דנו ד"נ כו', ע' תוס' סנהדרין ל"ז ע"ב ד"ה מיום שחרב ובכתובות ד"ל סע"א

תוד"ה מלמד שהמקום גורם, וא"ת והא ירושלים נמי איקרי מקום לאכילת קדשים ומע"ש כו', לולא דבריהם היה נלע"ד עפ"מ דיליף כאן מקרא דועשית ע"פ הדבר אשר יגידו לך מן המקום ההוא, והאי קרא הוא בתר קרא דובאת אל הכהנים הלוים ואל השופט דדרשינן בסנהדדין נ"ב ע"ב בזמן שיש כהן יש משפט כו', ופי' שם רבינו חננאל שיש כהן משרת לפני ה' ע"ש, וא"כ קאי האי המקום דוקא אל מקום המזבח שהכהנים עוסקים שם במעשה הקרבנות ולא על ירושלים, ועי' בחידושי הרי"מ לחו"מ ר"ס א'

דף ט' ע"א תנא דבי אליהו ששת אלפים שנה הוי העולם שני אלפים תוהו שני אלפים תורה שני אלפים ימות המשיח, ע' מה שהאריך בזה בס' התרומה ה' עכו"ם סי' קל"ה וע"ע בהעמק שאלה לשאילתות פ' עקב סי' קמ"ה אות כ"ד ובהרחב דבר לפ' נח בפסוק וירד ה' לראות את העיר

שם שני אלפים ימות המשיח. הוא עפמש"א בסנהדרין צ"ח ע"א זכו אחישנה לא זכו בעתה, דהא דבסוגיין הוא ע"פ החשבון דאחישנה, דאם זכו היה מתחיל אלף החמישי והיה נמשך עד סוף אלף הששי, וע' בביאור הגר"א לספרא דצניעותא דף ט"ו ע"ב ד"ה מלך השמיני הדר ובס' אמרי נועם לברכות ספ"ק

ע"ב האי מאן דלא ידע כמה שני בשבוע הוא עומד כו', ע' אור שמח פ"י מה' שמיטה וע"ע בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' רל"ד

שם וסימנך כי זה שנתים הרעב בקרב הארץ, ע' אוצר הגאונים חלק התשובות לר"ה דף יוד

שם ההוא שטרא דהוה כתוב ביה שית שנין יתירתא כו', ע' בתשובות הר"ן סי' כ"ג ובת' הריב"ש סי' שמ"ה

תוד"ה האי מאן. מה שפירש דבשנת ת"ך חרב הבית אין זה כי אם תכ"א כו', ע' מה שהאריך בזה בתומים סי' ס"ז סק"ג

דף יוד ע"א סבור רבנן קמיה דרבה למימר האי שטר מאוחר הוא ניעכביה עד דמטיא זימניה ולא טריף כו', ע' ש"ך חו"מ סי' מ"ג ס"ק כ"ה ובנוב"י וב"י קמא חח"מ סי' י"א ובת' שיבת ציון סי' ק"ד ובקצוה"ח סי' ר"ט סק"ז

תוד"ה ספרא. מכאן יש להכשיר שטר שדלג בו הסופר לבריאת עולם כו', ע' בת' הרא"ש כלל מ"ה סי' כ"ה

ע"ב א"ל והכתיב שמה אדום מלכיה וכל שריה כו', ע' גבורת ארי ליומא נ"ד ע"א במלואים ובמש"כ בחידושי ליבמות ע"א ע"ב

תוד"ה א"ל א"כ. ר' אלחנן פי' דל"ג א"כ כו' אמרינן במדרש חלב מטמא חלב מטהר כו', ענין הסמיכות בזה ע' בת' מקום שמואל קונטרס שער התירוצים

דף י"א ע"א זה אנטונינוס ורבי שלא פסקו מעל שלחנם לא חזרת ולא קישות ולא צנון לא בימות החמה ולא בימות הגשמים, ע' עירובין נ"ו ע"א תוד"ה כאן וע"ע במסלת ישרים פי"ג

שם והכתיב ובחוקותיהם לא תלכו אלא דכו"ע שריפה לאו חוקה היא אלא חשיבותא היא כו', ע' בת' הריב"ש סי' קנ"ח

שם עוקרין על המלכים ואין בו משום דרכי האמורי, ע' משך חכמה לפ' תצא בפסוק לא תחרש בשור ובחמור

תוד"ה עוקרין. וי"ל דשאני כבוד המלך שהוא כבוד לכל ישראל ואתי כבוד רבים ודחי צעב"ח, ע' נובי"ת חי"ד סי' יוד.