אור הישר (נזיקין ב) קכד

שם ת"ר מי יתן והיה לבבם זה להם אמר להן משה לישראל כפויי טובה בני כפויי טובה כו', ע' בהקדמת עונג יו"ט ובמור ואהלות לשמן המור מאמר שני פרק א'

ע"ב מאי דכתיב אשריכם זורעי על כל מים כו' בזמן שעוסקין בתורה ובגמ"ח יצרם מסור בידם ואין הם מסורים ביד יצרם כו', ע' בפתיחת הספר אגודת אזוב מדברי

שם לעולם ישים אדם עצמו על ד"ת כשור לעול וכחמור למשאוי, עמש"כ הגה"צ בעל חפץ חיים בספרו שם עולם פ"י והגאון ר' יחיאל העליר ז"ל בספרו עוטה אור על שה"ש בפסוק נאוו לחייך בתורים

שם הניחא למ"ד טריפה אינה יולדת כו', ע' בת' הגרע"א סי' ר"ד

רש"י ד"ה ערב יו"ט האחרון של חג מפני שהוא יום השלמת קרבנות החג כו', ע' תבואת שור קונטרס בכור שור

תוד"ה מניין השני. דמאיש איש מרבינן שהנכרים נודרים נו"נ כישראל ואם נדר מחוסר אבר אמרינן ליה קום והביא קרבן שלם וקום ועשה לא קחשיב, ע' מל"מ פ"י ה"ז מה' מלכים ובס' חלקו של יוסף סי' ו' ובס' לפלגות ראובן ח"ו דף ס"ה ע"ב ובת' מקום שמואל קונטרס שער התירוצים ובאבני מלואים סי' א' סק"ב

בא"ד דמצרכינן מן העוף ולא כל העוף למעוטי יבשה גפה נקטע רגלה ל"ל פשיטא דמי איכא מידי דלישראל שרי ולעכו"ם אסור כו', הארכתי בזה בחידושי לזבחים ס"ח ע"ב ולמנחות ד"ה ע"ב

דף ו' ע"א איבעיא להו שלשה ימים הן ואידיהן א"ד הן בלא אידיהן, וקשה מאי קמבע"ל הלא לקמן ד"ז ע"ב פשטינן דתנא דמשנתנו סבר הן בלא אידיהן דאל"ה חכמים היינו ת"ק, ומזה מוכח דבסוגיין ס"ל כאידך תירוצי דהתם מאי דאיכא בינייהו דת"ק וחכמים ע"ש

תוד"ה אלא למ"ד. מאן דאית ליה טריפה יולדת כש"כ דאית ליה נמי טריפה חיה כו', וכ"כ התוס' בחולין ק"מ ע"א בד"ה טריפות, וע' פלתי סי' ק"ב סוף סק"ד ובת' באר יצחק חי"ד סי' ב'

תוד"ה אתך. דמסתבר טפי למעוטי טרפה היינו ממיעוט דכל החי דמשמע ברי כו', ע' בס' חזקה רבה חי"ד סי' מ"ז

תוד"ה ודילמא נח. ואע"ג שחי לאחר מכאן שנים רבות כו', ע' בת' מקום שמואל קונטרס שער התירוצים

ע"ב הב"ע דקאי בתרי עברי נהרא כו', ע' תוס' שבת ד"ג ריש ע"א ובחגיגה י"ג סוף ע"א ובס' חזקה רבה חי"ד סי' קל"ו וע"ע במג"א סי' קס"ג סק"ב

תוד"ה מניין. נראה דה"ה בכל שאר איסורין אלא להכי נקט כוס יין לנזיר משום דמסתמא למישתי קא בעי ליה כיון דכו"ע חמרא שתו כו', ע' מה שהאריך בזה בס' זרעא דיוסף סי' ו'

דף ז' ע"א סד"א יחיד ורבים הלכה כרבים קמ"ל הלכה כיחיד כו', ע' בת' הגרע"א סי' קכ"ב

שם אלא הלכה כר"י ל"ל פשיטא דמחלוקת ואח"כ סתם הלכתא כסתם כו', ע' שאג"א סי' כ"ג ובת' פמ"א ח"ג סי' ל"ד

שם ורב הונא משום דאין סדר למשנה כו', והנה משמע מהכא דבחדא מסכתא דיש סדר למשנה ס"ל לרב הונא דמחלוקת ואח"כ סתם הלכה כסתם, ואילו בנדרים ר"פ השותפין בשותפין שנדרו הנאה זמ"ז פליגי ראב"י ורבנן. ושם מ"ו ע"ב פסק ר"ה כראב"י, אע"ג דתיכף בתר הכי מ"ח ע"א נשנית סתם משנה דלא כראב"י, וע"ש בר"ן ד"ה ולא דברו, הרי דלא פסק כסתם אחרי המחלוקת, ואולי לגבי ראב"י ליתא להאי כללא, משים דקיי"ל משנתו קב ונקי כדאמרינן בעירובין ס"ב ע"ב, ועמש"כ בחידושי לבכורות כ"ג ע"ב

שם ורב יוסף כולה נזיקין חדא מסכת היא ופירש"י תלתא בבי ע"כ, וכ"מ בויקרא רבה פי"ט סי' ב' דרק הני תלתא בבי נקרא כולה נזיקין דהתם קאמר נזיקין ל' פרקים כלים ל' פרקים כו', וע"ע תוי"ט סוטה פ"ט מ"א ובס' באר יעקב סוף חלק א"ח ובת' הרי"מ חי"ד סי' י"ט

שם הנשאל לחכם וטימא לא ישאל לחכם ויטהר לחכם ואסר לא ישאל לחכם ויתיר כו', ע' בת' הרדב"ז ח"א סי' שס"ב וסי' שצ"ג ושם ח"ג סי' תס"ו ובכפתור ופרח פי"ב ובריב"ש סי' שע"ט וסי' תצ"ז ובת' אבקת רוכל סי' רי"ג ובת' פמ"א ח"א סי' ב'

שם בשל תורה הלך אחר המחמיר בשל סופרים הלך אחר המיקל, ע' בת' הרשב"א סי' רנ"ג ובחוט המשולש בחלק התשובות של הגר"ח ז"ל סי' י"א וסי' י"ט

תוד"ה ר"מ אומר. תימה קשיא דר"מ אדר"מ כו' וא"ת קשיא דר"י אדר"י כו', ע' במהרש"א ובת' כנסת יחזקאל סי' ק"ד ובביאור הגר"א לחו"מ סי' ש"ו סק"ח ובקו"א לת' מהרי"ל דיסקין ז"ל סי' רל"ח

תוד"ה פשיטא. ואפילו במחלוקת ואח"כ סתם נמי איכא מאן דפליג לקמן בסוף פרקין גבי שכירות בתים כו', בתוס' יבמות מ"ב סע"ב נשארו בקושיא, וע' בת' שיבת ציון סי' צ"ד ובס' עולת שמואל ח"א סי' י"ג

תוד"ה הנשאל. אבל אם אומר לו כבר שאלתי פלוני חכם מותר אבל ודאי החכם יזהר כו', ע' תוס' ב"ק ד"ק ע"א ד"ה טיהר שכתבו אבל