אור הישר (נזיקין ב) קכג

שאז כלתה מלאכת הבריאה הפשוטה, כי עוד מיועדת לתכלית גבוה מעל גבוה, אולם זה קשור בתנאי אם ישראל מקבלין התורה ואם לאו ישארו על מתכונתם לתכלית של תוהו ובוהו כנ"ל. וע' עקידה שער ע"ח

שם יבא נמרוד ויעיד באברהם שלא עבד כו"ם יבא לבן ויעיד ביעקב כו', אע"ג דעדות זו היא רק על הפרט וע' קונטרס בכור שור

שם יבא בלדד השוחי וצופר הנעמתי ואליפז התימני ואליהוא בן ברכאל הבוזי ויעידו בהם בישראל כו'. וכ' התוס' בב"ב ט"ו ע"ב דלפי סוגיא דהתם לא מצינן למיחשב אליהוא בן ברכאל דהא קאמר שם דישראל הוה ע"ש, ולולא דבריהם ז"ל הוה אמינא דהא כל הראיה דישראל הוה פירש"י שם וז"ל על כורחיך מדייחסיה קרא בשמו ושם אביו ושם משפחתו ישראל הוה ע"ש א"כ י"ל דסוגיא דהכא ס"ל דאין זה ראיה לפ"מ דאמרינן ביבמות ס"ב ע"א דרק כשנתגייר לית ליה חייס אבל בגיותו אית ליה חייס. וה"נ אמרינן בב"ק ט"ו ע"א דנכרי יש לו ייחס וע"ש פ"ח ע"א רש"י ד"ה גר אין לו יחס

תוד"ה כהנים, משמע הכא דעכו"ם נמי קרויין אדם ותימה דהא אמר בעלמא דאין קברי עכו"ם מטמאין באהל משום דכתיב אדם כי ימות באהל, ע' ראב"ן סי' שי"ז אות ב' ובמשך חכמה לפ' בראשית בפסוק ויקרא את שמם אדם וע"ע עקידה שער י"ח

תוד"ה נוגעים. ועוי"ל שהם קיימים ממה שקבלו כדאמר אם ישראל מקבלים ע' בהקדמת עונג יו"ט ובס' תכלת מרדכי מאמר ששי

תוד"ה יום הששי, א"נ היתה ראויה לינתן בששי אלא שהוסיף משה יום אחד מדעתו. ע' בת' עונג יו"ט סי' מ"ב

ע"ב שלש הראשונות הקב"ה יושב ועוסק בתורה כו', עמש"כ הגאון נצי"ב ז"ל בביאורו העמק דבר לפ' משפטים כ"ד י"ג ובקונטרס קדמת העמק לשאילתות ויקרא אות ז'

שם שניות יושב ודן את כל העולם כולו, לכאורה ס"ל לרב יהודא אמר רב בזה כר' יוסי בר"ה ט"ז ע"א דאדם נידון בכל יום. וע' נדרים מ"ט ריש ע"ב ובר"ן שם וצ"ע

שם מה דגים שבים כיון שעולין ליבשה מיד מתים אף בני אדם כיון שפורשין מדברי תורה ומן המצות מיד מתים. ע' ברכות ס"א ע"ב

שם אין גיהנום לע"ל אלא הקב"ה מוציא חמה מנרתיקה ומקדיר רשעים נידונין בה וצדיקים מתרפאין בה כו' ע' מד"ר בראשית פ"ו סי' ו' ובאוצר הגאונים חלק התשובות ליומא דף מ"ד

דף ד' ע"א אני אמרתי איסרם ביסורים בעוה"ז כדי שיחזקו זרועתם לעוה"ב ואלי יחשבו רע, ע' משך חכמה פ' מטות בפסוק לתת נקמת ה'

שם כתיב רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה ע' אגדת בראשית פרק ח' סי' ג' ובס' שמן המור מאמר ארובות השמים פ"א ובחובת הלבבות שער עבודת האלקים פ"ו ובכוזרי מאמר שני סי' מ"ד

שם חולין הוא לך מעשות כדבר הזה להמית צדיק עם רשע ולא והכתיב והכרתי ממך צדיק ורשע כו'. במהרש"א הקשה הלא מבלעדי דרשת ר' אבא בר כהנא קשו קראי אהדדי דהכא כתיב חלילה לך מעשות כדבר הזה להמית צדיק עם רשע והתם כתיב והכרתי ממך צדיק ורשע, וע' מה שתירץ בזה הגאון בעל נה"מ בספרו נחלת יעקב לפ' וירא בפסוק חלילה לך

תוד"ה שהיה בידם למחות והא דאמרינן בסוף חזקת הבתים מוטב שיהיו שוגגין כו' היינו בדבר שידוע שלא יקבלו אם ימחו, וכ"כ התוס' בב"ב שם ובשבת נ"ה ע"א, אבל הראב"ן ס"ס כ"ה כ' דאפילו בספק אם יקבלו נמי אמרינן מוטב שיהיו שוגגין. וע' יבמות ס"ה ע"ב ובירושלמי תרומות ספ"ה ובחגיגה ספ"א ובסוטה פ"ח ה"ב ובהגהות מיימונית פ"ו מה' דעות וצ"ע

ע"ב לא ליצלי אינש צלותא דמוספי בתלת שעי קמייתא דיומא ביומא קמא דריש שתא ביחיד כו', ע' שאגת אריה סי' ה'

שם תורה דכתיב בה אמת דכתיב אמת קנה ואל תמכור אין הקב"ה עושה לפנים משורת הדין דין דלא כתיב ביה אמת הקב"ה עושה לפנים משורת הדין. ע' משך חכמה לפי שמות בפסוק ואמרו לי מה שמו

שם ואריב"ל לא עשו ישראל את העגל אלא ליתן פתחון פה לבעלי תשובה ע' עקידה שער נ"ג ובקונטרס בכור שור בסוגיין

תוד"ה רגע כמימרא. ור' אליהו היה מפרש שא"צ רק להתחיל קללתו כו' ע"כ, בברכות ד"ז ע"א הביאו כן בשם סתמא דהתוס'

תוד"ה ש"מ. כי לא הי"ל לדחוק בידי שמים ולהעניש כו', ע' בתוס' ברכות ד"ז ע"א ד"ה ההוא צדוקי, ועדיין צע"ק לפ"ז בהא דאמרינן שם ד"י ע"א דר"מ בעי רחמי על הנהו בריוני דלימותו ע"ש

דף ה' ע"א נאם הגבר הוקם על נאם דוד בן ישי שהקים עולה של תשובה. עמש"כ בזה הגאון ר' יוסף ענגיל ז"ל בספרו אוצרות יוסף דרוש ג'

שם ומי מתו מיהוו הוו אלא שירדו מנכסיהם, ע' נדרים ד"ז ע"ב בר"ן ד"ה שנאמר. שם ת"ר אם בחוקותי תלכו אין אם אלא לשון תחנונים וכה"א לו עמי שומע לי כו', בספרא ר"פ בחוקותי הלשון מלמד שהמקום מתאוה שיהיו ישראל עמלים בתורה וכה"א לו עמי שומע לי וע"ש במפרשים ובקונטרס קדמת העמק על השאילתות לסדר במדבר ובהעמק דבר ר"פ בחוקותי.