אור הישר (נזיקין ב) קכ

השאלה על החוט של תכלת אלא על הארבע חוטין ביחד. וכן מורה לשון הירושלמי דמכילתין פ"י ה"א דמשה רבינו השיבו חייבת דכתיב גדילים תעשה לך ע"ש וצ"ע

שם דאמר רב כל המחזיק במחלוקת עובר בלאו שנאמר ולא יהיה כקרח וכעדתו, בת' פנים מאירות ח"א סי' כ"ו מוכח שהי"ל הכא בגרסתו רבא במקום רב. וע"ע במשך חכמה לפ' קרח בפסוק ולא יהיה כקרח

שם כל החולק על מלכות בית דוד ראוי להכישו נחש כו', ע' בת' רבינו אברהם בן הרמב"ם ז"ל סוף סי' ד'

שם כל החולק על רבו כחולק על השכינה שנאמר בהצותם על ה', ע' בת' מהרי"ק סי' קס"ט ובעקידה שער נ"א

ע"ב כל תלתין יומין מהדרא להו גיהנם כבשר בתוך קלחת ואמרי הכי משה ותורתו אמת והן בדאין. ע' תורת האדם להרמב"ן שער הגמול

שם דור המדבר אין להם חלק לעוה"ב כו' ר"א אומר באין הן לעוה"ב כו', ע' חגיגה ד"י ע"א תוד"ה באפי נשבעתי ובטו"א שם ובהקדמת עונג יו"ט

שם רבי אומר באין הן לעוה"ב שנאמר ביום ההוא יתקע בשופר גדול כו', ע' תורת האדם להרמב"ן שער הגמול

שם קטן מאימתי בא לעוה"ב כו' תנא משום ר"מ משעה שיאמר אמן כו', ע' בספר החיים מהגר"ח אחי מהר"ל מפראג ז"ל ח"א פ"א

רש"י ד"ה משעה שנזרע משעה שנקלט הזרע במעי אמו אפילו הפילה אמו ונמחה יש לו חלק לעתיד כו', ע' בת' עונג יו"ט ס"ס קע"ח

דף קי"א ע"א ופערה פיה לבלי חוק אר"ל למי שמשייר אפילו חוק אחד א"ר יוחנן כו', ע' משך חכמה ס"פ נצבים

שם ולקחתי אתכם אחד מעיר ושנים ממשפחה אמר ר"ל דברים ככתבן א"ל ר' יוחנן לא ניחא ליה למרייהו דאמרת להו הכי אלא אחד מעיר מזכה כל העיר כולה כו', ע' מה שהאריך בביאור פלוגתתם הגאון ר' יוסף ענגיל ז"ל בספרו אוצרות יוסף דרוש א' וע"ע בדרושי הצל"ח דרוש א'

שם ועל דבר זה נענש משה רבינו שנאמר ומאז באתי אל פרעה כו', ע' עקידה שער ל"ה

שם חבל על דאבדין ולא משתכחין הרי כמה פעמים נגליתי על אברהם יצחק ויעקב באל שדי ולא הרהרו על מדותי כו', עמש"כ הגאון בעל נוב"י בספרו אהבת ציון דרוש ו' וע"ע בכוזרי מאמר ב' סי' ב'

שם עתה תראה את אשר אעשה לפרעה במלחמת פרעה אתה רואה ואי אתה רואה במלחמות ל"א מלכים, ע' בפתח השער לת' עין יצחק ח"ב

ע"ב במשנה עיר הנדחת אין להם חלק לעוה"ב כו', עמש"כ בחידושי לחולין ד"ה ע"ב

שם והיתה תל עולם לא תעשה גנות ופרדסים דברי ריה"ג ר"ע אומר לא תבנה עוד לכמות שהיתה אינה נבנית אבל נעשית היא גנות ופרדסים, ע' בס' נתיב מאיר פ"ד ה"ד מה' עכו"ם וע"ע בת' הרשב"א סי' אלף רל"ג

שם ת"ר יצאו הן ולא שלוחן כו', ע' נוב"י מ"ק חאה"ע סי' פ"ב

דף קי"ב ע"א איבעיא להו הודחו מאיליהן מהו כו' הדיחוה נשים וקטנים כו', ע' אור שמח פ"ד ה"א מה' עכו"ם

שם ר' אמר דנין וסוקלין דנין וסוקלין ור"ל אמר מרבין להם בתי דינין. במפרשי הרמב"ם פ"ד ה"ו מה' ע"ז תמהו אהא דהרמב"ם פסק כר"ל נגד ר"י, וע' בת' כנסת יחזקאל סי' ק"ה

שם א"ר חסדא פקדונות של אנשי עיר הנדחת מותרין ה"ד כו' לעולם דעיר אחרת דמפקדי בתוכה והבמ"ע כגון דקביל עליה אחריות מ"ד כיון דקביל עליה אחריות כדידיה דמי קמ"ל, וקשה הלא כל חיוב האחריות הוא שאם יאבדו צריך לשלם לו דמי הפקדונות ונכסי דבר אינש אינון ערבין ביה. ובאופן כזה היה מקום לאמר שיהיו נחשבין כדידיה מטעם השתעבדות עצמו ונכסיו, אבל הכא דהוא נהרג ונכסיו נשרפין ולא נשאר רק אמירת האחריות, איך נימא שהפקדונות יהיו נחשבין כדידיה, האם קנה בקנין האמירה לבד אחרי דאיגלאי מילתא למפרע שאין בהן ממש וצ"ע כעת

שם א"ר חסדא בהמה חציה של עיר הנדחת וחציה של עיר אחרת אסורה עיסה חציה של עהנ"ד וחציה של עיר אחרת מותרת כו', ע' שאג"א סי' פ"ט ובת' עונג יו"ט סי' ל"ד ובס' שאילת שלום סי' יוד

שם בעי רב חסדא בהמת עיר הנדחת מהו דתיתהני בה שחיטה לטהרה מידי נבלה כו', ע' תוס' חולין ק"מ ע"א סד"ה למעוטי ובס' מחנה דוד סי' ד' ובהעמק שאלה לשאילתות פ' מצורע סי' פ"ח אות כ'

שם לא צריכא דתלי בסיכתא כנכסי צדיקים שבתוכה דמי ואבד א"ד כיון דעיילה ונפקא כלבושה דמי תיקו, בשאילתות פ' חקת סי' קל"ג מפרש בהיפוך דבעיא דגמרא היא היכא דמחבר בגופה אבל היכא דתלאן בסיכתא אי אקציתא מחיים שרי וע"ש במפרשים

ע"ב היו בה קדשים קדשי מזבח ימותו ואמאי ימותו ירעו עד שיסתאבו כו' ר"י אמר זבח רשעים תועבה ר"ל אמר ממון בעלים הוא כו', ע' בתוס' לעיל מ"ז סוף ע"א ובאור שמח פ"ג הט"ו מה' גירושין ובת' עונג יו"ט סי' כ"ד ובת' אחיעזר חי"ד סי' מ"ו.