אור הישר (נזיקין ב) קיט

אחד מהם הוא אבר קטן מחזיק כל תאות שבעולם כו' וע"ע מסלת ישרים פי"ג

שם אמינא דלא לימרו עבדא זכי למריה, ואין להקשות הלא גם אברהם יצחק ויעקב עמדו בנסיונות כדלעיל בסמוך ולא חששו שמא יאמרו עבדא זכי למריה. די"ל דלהם לא הודיע מקודם אבל בדוד שהודיעו מקודם בזה נופל יותר לאמר שהיה כמנצח, וע"ע מש"כ הגאון נצי"ב ז"ל בביאורו הרחב דבר לפ' בלק כ"ב ל"ג

שם בשעה שהם עוסקים בארבע מיתות ב"ד כו' ע' ב"מ נ"ט ע"א ובתוד"ה ולא עוד

שם אפילו בשעת חליו של דוד קיים שמונה עשרה עונות כו', ע' ח"ס אה"ע ח"א סי' קנ"א

שם בקש דוד לעבוד ע"ז שנאמר ויהי דוד בא עד הראש כו', ע' יערות דבש דף ע"ג ע"א

שם לא דרשת סמוכין דסמיך ליה כי יהיה לאיש בן סורר ומורה כל הנושא יפת תואר יש לו בן סו"מ, ע' אבני מלואים סי' ד' ס"ק י"ג

ע"ב והני ששה חדשים לא קחשיב ש"מ נצטרע. וקשה בלא"ה איך נוכל לחשוב הששה חדשים העודפים על הארבעים שנה בחשבון מלכותו, הלא בירושלמי הוריות פ"ג ה"ב אמרו דכל אותן ששה חדשים שהיה דוד בורח מפני אבשלום שעירה הוות מתכפר לו כהדיוט ע"ש, הרי דבע"כ נחשב שני מלכותו רק ארבעים שנה, וצ"ע כעת

דף ק"ח ע"א כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ א"ר יוחנן מלמד שהרביעו בהמה על חיה וחיה על בהמה כו', ע' תנחומא פ' נח סי' י"ב

שם א"ר יוחנן בא וראה כמה גדול כחה של חמס שהרי דור המבול עברו על הכל ולא נחתם עליהם גזר דינם עד שפשטו ידיהם בגזל כו', בתנחומא פ' נח סי' ד' הובא מאמר זה בשם ר' אלעזר, וע' יבמות צ"ו ע"ב

שם א"ר יוחנן בדורותיו ולא בדורות אחרים ור"ל אמר בדורותיו וכש"כ בדורות אחרים, ע' קונטרס בכור שור

ע"ב ברותחין קלקלו בעבירה וברותחין נידונו כו'. ע' אברבנאל לפ' נח בפסוק ויהי המבול ארבעים יום

שם שהספדן של צדיקים מעכבין את הפורענות לבא, ולפ"ז מובן מה שהפליגו חז"ל בשבת ק"ה ע"ב במתעצל בהספדו של חכם, ובהר געש שרגש להורגן על שלא הספידו ליהושע, ולהיפוך בשכר המספיד כמבואר שם דמלבד דההספד מורה שמרגישים באבדן הצדיק הפרטי, עוד נוגע הוא בזה שההספד מעכב את הפורענות מכלל ישראל כדאמרינן הכא

שם ת"ר שלשה שמשו בתיבה וכולם לקו כלב ועורב וחם כו', ע' עקדה סוף שער י"ג

שם ארי אישתיה זינתיה דא"ר לא בציר משיתא ולא טפי מתריסר זינא אישתא, ע' תנחומא פ' נח סי' ט'

שם אורשינא אשכחיניה אבא דגני בספנא דתיבותא כו'. במהרש"א הקשה מדברי המד"ר על אגדה זו, וע' מה שתירץ הגאון מהרי"ל דיסקין זצ"ל כמובא בס' לקוט אמרים בפ' בראשית בפסוק ותקח מפריו ותאכל

דף ק"ט ע"א תניא ר' נתן אומר כולם לשם עכו"ם נתכוונו כתיב הכא נעשה לנו שם וכתיב התם ושם אלהים אחרים לא תזכירו כו', עמש"כ הגאון בעל דברי ריבות בספרו דברי שלום ס"פ נח

שם למה לנו עוברי דרכים שאין באים אלינו אלא לחסרינו מממונינו בואו ונשכח תורת רגל מארצנו כו', ע' אוצר הגאונים חלק הפירושים ליומא דף י"א

שם שהיו נותנין עיניהם בבעלי ממון כו' ע' מה שהאריך בזה בעקידה שער כ"ף

ע"ב הויא ההיא רביתא דהוה קא מפקא ריפתא לעניא בחצבא איגלאי מילתא שפיוה דובשא ואוקמוה על איגר שורא אתא זיבורי ואכלוה. ע' בס' מיכל מים דרוש לפ' מסעי מה שהאריך בזה

, שם וליחשוב נמי בן יעקב כו' יעקב ביקש רחמים על עצמו כו', ע' קונטרס בכור שור

דף ק"י ע"א דקאמר לכו עבידיתו תכלתא אס"ד תכלתא חשיבא מצוה אפיק גלימא וכסינהו לכולהו מתיבתך. הנה קושיא זו איננה מה שהביא רש"י ר"פ קרח שהלביש לקרואי העדה טליתות שכולן תכלת ובאו ועמדו לפני משה אמרו לו טלית שכולה תכלת חייבת בציצית או פטורה כו' ע"ש, הרי דהתם טענו על עצם מצות ציצית וטענתה דהכא היתה על מצוה דתכלת, ובשני המקומות קשה טובא לע"ד דהתם בלתי מובן מה ענין מצות ציצית לתכלת הרי מצוה בפ"ע היא כדתנן במנחות ל"ח ע"א התכלת אינה מעכבת את הלבן והלבן אינו מעכב את התכלת, וגם הכא קשה מה ענין מראה הבגד אל פתיל התכלת שצריך להיות מצורף בין הציצית שמצותן להיות בתוך הכנף, יהיה מראה הבגד מאיזה מין שירצה ודיני הציצית והתכלת נוגעין רק אל הכנף

ומצאתי ברא"ם שם דמפרש דשאלת קרח היתה רק על פתיל תכלת שבמצות ציצית שיהיה פטור מאותו פתיל בשביל התכלת שבטלית ע"ש. ומלבד קושיתי הנ"ל, בלתי סובל לפי פירושו הלשון במד"ר ותנחומא שם דקרח השיבו טלית שכולה תכלת אין פוטרת את עצמה ארבע חוטין פוטרות אותה ע"ש, ומלשון זה מוכח שלא היתה