אור הישר (נזיקין ב) יב

תוד"ה היא גופא. ותירץ ריב"ם דכיון שהתריפו הגרוגרות גם הבית נתקלקל ומבטלו כו', ע' העמק שאלה לשאילתות פ' אמור סי' ק"ג אות ו'

ע"ב ספר תורה חזי למקרא בבלו והא בעי גניזה שם תהא גניזתה, וקשה הלא ס"ת שבלה צריך גניזה בקבר אצל ת"ח ובכלי חרס כדאמרינן במגילה כ"ו ע"ב וכן סתמו באו"ח סי' קנ"ד וביו"ד סי' רפ"ב ומשמע דדוקא הוא, והכא מלבד שאינו בקבר אצל ת"ח, גם בכלי חרס לא משכ"ל דהא מקשינן על כלי חרס דהיא גופא תיחוץ ומתרצינן דלית בה שיעורא, וע' בת' כנסת יחזקאל סי' ל"ז וצע"ק

שם התם מאי טיריא איכא אלא משום קלא, ע"ל י"ח ע"א תוד"ה דטירייא

במשנה לא יעמיד אדם תנור בתוך הבית אא"כ יש על גביו גובה ארבע אמות היה מעמידו בעליה צריך שיהא תחתיו מעזיבה שלשה טפחים כו', ע' בת' מהרשד"ם חח"מ סי' רס"ז

שם ואם הזיק משלם מה שהזיק, ע' בת' הרא"ש סוף כלל פ"ז ובת' מהר"מ ב"ר ברוך סי' צ"ב

שם א"ר יוסף האי דידן אפילו קיטרא דשרגא נמי קשיא ליה, ר"ת לא גריס בסוגיין קיטרא דשרגא אלא אפילו שרגא קשיא ליה כמש"כ התוס' לעיל י"ח ע"א בד"ה לא יפתח

רש"י ד"ה מלח סדומית עבה וקשה כאבן, ע' ביצה ל"ט ע"א רש"י ד"ה סדומית דקה היא מאד ובנוב"י מ"ת חא"ח סי' נ"ז

רש"י ד"ה ביין התירו. שאין העשן קשה ליין. ע' בת' הריב"ש סי' יוד מש"כ בזה לענין יין מעושן לקידוש היום

דף כ"א ע"א עד שבא יהושע בן גמלא ותיקן שיהו מושיבין מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר כו', ע' בת' מהרשד"ם חא"ח סי' כ'

שם האי מקרי ינוקא דגריס ואיכא אחרינא דגריס טפי מיניה כו' הני תרי מקרי דרדקי חד גריס ולא דייק וחד דייק ולא גריס כו', על השמטות הרמב"ם להני תרי מימרות ע' בלח"מ פ"ב ה"ג מה' ת"ת ובטורי אבן על הרמב"ם שם

תוד"ה כי מציון. גדול מעשר שני שמביא לידי תלמוד לפי שהיה עומד בירושלים כו' והיה רואה שכולם עוסקים במלאכת שמים ובעבודה היה גם הוא מכוין לי"ש ועוסק בתודה, ע' משך חכמה לפ' ראה בפסוק למען תלמד

תוד"ה סך מקרי דרדקי כ"ה ינוקי. אבל פחות מכאן אין בני העיר יכולין לכוף זא"ז להשכיר להם מלמד ע"כ, פי' אלא מוליכין לעיר אחרת, וע' העמק שאלה לשאילתות פ' ואתחנן סי' קמ"ב אות ו'

ע"ב מקרי ינוקא שתלא טבחא ואומנא וסופר מתא כולן כמותרין ועומדין נינהו. ע' בת' רדב"ז ח"א סי' צ"ה

שם לימא מסייע ליה מרחיקין מצודת הדג מן הדג כו', וקשה לפמש"כ התוס' הוא ענין הפקר, א"כ מה שייך להא דפסקת לחיותי ולתירוצא דהש"ס שאני דגים דיהבי סייארא ופירש"י דכבר נתן מזונות הדג וכמאן דמטי לידיה כו' ע"ש, הלא אפ"ל דהאי תנא ס"ל כמ"ד בב"מ קי"ח ע"א הבטה בהפקר קנה וכ' התוס' שם ד"ב סוף ע"א דהיינו דוקא שיעשה מעשה כל דהו ע"ש, וה"נ אפילו אי לא יהיב מזונות רק שפירס מצודת הדג קנה במעשה זו מטעם הפקר ואין זה ענין כלל לפסקת לחיותי וצ"ע כעת. וע' בת' משאת בנימן סי' מ"ג ובח"ס חח"מ סי' ע"ט ובת' שאלת שלמה סי' יוד וע"ע במהרי"ק סי' קל"ב

שם שאני דגים דיהבי סייארא, ע' בת' אגודת אזוב מדברי חח"מ סי' י"א ובת' מהרי"ק סי'

שם עושה אדם חנות בצד חנותו של חבירו ומרחץ בצד מרחצו של חבירו כו', ע' בת' הרא"ש כלל ה' סי' ג'

שם ואי שייך בכרגא דהכא לא מצי מעכב, כה"ג ספ"ק דיבמות כסף גלגלתא להיכא יהבת א"ל לפום נהרא א"ל א"כ מפום נהרא את

תוד"ה תנאי היא. דממה נפשך ר' יהודא דאמר לא יחלק חנווני קליות ואגוזים לתינוקות פליג אהך ברייתא כו' ע"כ, וקשה מנ"ל להרשב"א דר' יהודא פליג אהך ברייתא דכופין בני מבואות זה את זה שלא להושיב ביניהן לא חייט ולא בורסקי כו' הלא אפ"ל דר' יהודא איירי בנוגע להחנוונים שבאותה מבוי שיש להם חזקה כמוהו, ואם הוא מחלק קליות, ואגוזים לתינוקות להרגילן לבא אצלו הרי יש בזה מניעת הריוח לאחרים שמוחזקים באותה מבוי כמהו, אבל בנוגע, לאיש זר שאין לו שום חזקה במבוי זו, גם ר' יהודא יודה להברייתא דכופין בני מבואות זה את זה שלא להושיב לכתחילה אחד מבני אומניות כמותן, והא ראיה מסיפא דברייתא דמסיק ולשכנו אינו כופהו מלירד לאותה אומנות, הרי דבע"כ משום דהוא מוחזק כמותם באותה שכונה, וזה מתאים נמי עם דעת ר' יהודא דלא יחלק קליות ואגוזים לתינוקות מפני שמפסיד לבני השכונה שמוחזקים כמהו וצ"ע כעת, וע' בת' מהרי"ק סי' קצ"א

דף כ"ב ע"א כי הא דרבא שרא להו לרב יאשיה ולרב עובדיה לאיקבועי דלא כהלכתא מ"ט כיון דרבנן נינהו אתו לטרודי מגרסייהו, ע' בת' משיב דבר ח"ב סי' ט' מה שהאריך בזה

שם אתו לקמיה דרב כהנא אמר להו דינא הוא דמעכבי עלייכו כו' ע' בת' מהר"ח או"ז סי' רכ"ו

במשנה החלונות בין מלמעלן בין מלמטן בין כנגדן ארבע אמות, ע' הריב"ש סי' רכ"ה וסי' רפ"ט ובנובי"ת חא"ח סי' ט"ז.