אור הישר (נזיקין ב) קיג

האמת והטוב לרשת את מקומם, וכל זמן שנראה חרב איש באחיו מדינה ומדינה עם ועם עדיין לא הגיע זמנו לבא, ולסבב ענין נערץ ונקדש כזה אין בידך

שם ריב"ל אשכחיה לאליהו כו' אימת אתי משיח כו' אזיל לגביה א"ל שלום עליך רבי ומורי א"ל שלום עליך בר לואי כו', אין להקשות הרי אמרו בברכות כ"ז ע"ב הנותן שלום לרבו גורם לשכינה שתסתלק מישראל ואיך אמר ריב"ל למשיח שלום עליך, די"ל עפמש"כ התוס' בב"ק ע"ג ע"ב דהוא דוקא כשנותן שלום לרבו כמו לחבירו היינו דלא אמר לו רבי אבל הכא הא אמר רבי ומורי

שם הכי אמר לך היום אם בקולי תשמעו, ע' עקידה שער ל"ג

ע"ב לאפוקי מדר' הלל דאמר אין משיח לישראל שכבר אכלוהו בימי חזקיה כו', ע' עיקרים מאמר ראשון רפ"א ובעקידה שער כ"ח

שם מה שמו דבי ר' שילה אמרי שילה שמו שנאמר עד כי יבא שילה דבי ד' ינאי אמרי ינון שמו כו', ע' פדר"א פל"ב ובפסיקתא רבתי פל"ז ובס' שבילי אמונה נתיב העשירי

שם מאי דכתיב הוי המתאוים את יום ה' וגו', משל לתרנגול ועטלף כו', ע' בדרשות הר"ן סוף דרוש ה' ובס' דרושי הצל"ח דרוש א'

רש"י ד"ה אלא חילק. ל"א חילק ובילק ב' דייני סדום שהיו שמותיהן כך, ע"ל ק"ט ע"ב

דף צ"ט ע"א ארחב"א א"ר יוחנן כל הנביאים כולן לא נתנבאו אלא לימות המשיח אבל לעוה"ב עין לא ראתה כו' ופליגא דשמואל מואל דאמר אין בין העוה"ז לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד, ע' מש"כ הגאון מהר"ץ קאלישר ז"ל בספרו דרישת ציון בקונטרס מאמר קדישין

שם כל הנביאים כולן לא נתנבאו אלא למשיא בתו לת"ח כו', ע' משך חכמה לפ' בחוקותי בפסוק והשבתי חיה דעה

שם ד"א כי דבר ה' בזה זה המגלה פנים בתורה ואת מצותו הפר זה המפר ברית בשר הכרת תכרת כו', ע' תורת האדם להרמב"ן שער הגמול

שם ואפילו אמר כל התורה כולה מן השמים חוץ מפסוק זה כו', ע' רדב"ז ח"א בלשונות הרמב"ם סי' מ"ם וע"ע בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' מ"ו

ע"ב כל אדם לעמל נברא שנאמר כי אדם לעמל יולד איני יודע אם לעמל פה או לעמל מלאכה כו', ע' בס' שם עולם פרק ט' להגה"צ בעל חפץ חיים

שם בעיא לאיגיורי באתה אצל אברהם יצחק ויעקב לא קבלוה הלכה והיתה פלגש לאליפז בן עשו כו' נפק מינה עמלק דצערינהו לישראל מ"ט דלא איבעי להו לרחקה, פי' שהיתה מתאמצת ביותר להתגייר ובאופן זה הוה להו לקבלה כדכ' התוס' ביבמות ק"ט ע"ב ד"ה רעה, וע"ש כ"ד ע"ב תוד"ה לא בימי דוד ובע"ז כ"ד ע"א רש"י ד"ה גרורים

שם א"ר אלכסנדרי כל העוסק בתורה לשמה משים שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה כו' ע' בספר פרדס החכמה דרוש ב' וע"ע בנפש החיים שער ד' פי"א

שם כל המלמד את בן חבירו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאו שנאמר ואת הנפש אשר עשו בחרן, ע' בינה לעתים דרוש ל"ז וע"ע בשאילתות ר"פ לך ובמפרשים שם

שם ר' אלעזר אמר כאילו עשאו לדברי תורה כו', ע' העמק דבר ס"פ תבוא

שם א"ר אבהו כל המעשה את סבירו לדבר מצוה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה כו', לכאורה צ"ל דר' אלעזר דב"ב ד"ט ע"א פליג על ר' אבהו דהכא, דאיהו אמר התם גדול המעשה יותר מן העושה, ואין לחלק דהתם איירי בצדקה והכא בתורה לפ"מ דיליף כאן מקרא דומטך אשר הכית בו את היאור. וע' בהעמק דבר לפ' וארא ז' י"ז

שם אפיקורוס, רב ור' חנינא אמרי תרווייהו זה המבזה ת"ח כו', ע' בת' רבינו אברהם בן הרמב"ם סי' ו'

שם מאי אהנו לן רבנן לדידהו קרו לדידהו תנו א"ל אביי הא מגלה פנים בתורה נמי הוא דכתיב אם לא בריתי כו', ע' בפתח השער לת' עין יצחק ח"ב ובס' רמת שמואל פ"ד

רש"י ד"ה לא היה לו למשה לכתוב אלא ואחות לוטן תמנע בתמיה דבר שאינו צריך הוא כו', ע' מו"נ ח"ג פ"ג

דף ק' ע"א ר"נ אמר זה הקורא לרבו בשמו, ופירש"י שאומר פלוני ואינו אומר מורי ורבי פלוני, והנה בכ"מ פ"ה ה"ה מה' ת"ת הביא סמך לדבריו מקרא, שאמר יהושע אדוני משה ע"ש, ועפ"ז ניחא בקידושין נ"ב ע"ב ובנזיר מ"ט ע"ב דאמר סומכוס כך שנה לי ר"מ. הלא לפי המבואר ברמב"ם שם וביו"ד סי' רמ"ב, דדין זה הוא גם לאחר מותו, א"כ איך קרא לרבו בשמו, ובע"כ בהצטרפות השם לתיבת רבי שפיר דמי וכדפירש"י, וע' רדב"ז בלשונות הרמב"ם סי' ל"ח

אמנם לפי המבואר בעירובין י"ג ע"ב, דלא ר' מאיר שמו אלא ר' נהוראי שמו ולמה נקרא שמו ר"מ שהוא מאיר עיני חכמים בהלכה, לפ"ז בלא"ה ניחא הא דסומכוס קרא לו ר' מאיר, משום דזה לא היה שמו הפרטי, אדרבה כן היה שם תואר של כבוד שקראו לו בני דורו, וע' חולין ל"ח ע"א תוד"ה איצטריך ובמהרי"ק סי' קס"ט ובפרשת דרכים דרוש ט"ו ובמפרשי הרמב"ם פ"ה ה"ה מת"ת

שם ואם לא ראית לא האמנת מלגלג ע"ד חכמים אתה יהיב ביה עיניה ועשאו גל של עצמות,