אור הישר (נזיקין ב) קי

תוד"ה אליהו. משמע דבשם הקב"ה היה מתנבא לעבור כו', וכן מסתפקים התוס' ביבמות ד"צ ע"ב ד"ה וליגמר, וע' מה שהאריך בזה בס' מקור ברוך ח"א סי' י"ח

דף צ' ע"א א"ר חסדא מחלוקת בעוקר הגוף דעכו"ם וקיום מקצת וביטול מקצת דעכו"ם כו', ע' רדב"ז ח"א בלשונות הרמב"ם סי' מ"ו ובלח"מ פ"ט ה"א מיסוה"ת ובס' נתיב מאיר שם

שם בה זו מצות ל"ת, ע' מה שחידש עפ"ז במשך חכמה פ' אמור בפסוק אשר יטמא לו

שם א"ר אבהו א"ר יוחנן בכל אם יאמר לך נביא עבור על ד"ת שמע לו חוץ מעכו"ם כו', ע' הטעם לזה במשך חכמה לפ' שפטים בפסוק נביא מקרב אחיך

שם כגון חנניה בן עזור שמתחילתו נביא אמת ולבסוף נביא שקר, ע' בת' הרשב"א סי' י"א ובמשך חכמה לפ' ראה ד"ה ספרי פסקא פ"ד

במשנה כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא כו', ע' בתפארת ישראל להגאון מהר"ל מפראג פט"ו ובעקידה שער ששים

שם ואלו שאין להם חלק לעוה"ב, האומר אין תחית המתים מן התורה, ע' באגרות הרמב"ם מאמר תחיית המתים ובת' הרשב"א סי' ט' ובעיקרים מאמר ראשון פ"י ובת' הריב"ש סי' מ"ה ובעקידה שער ס"ז

שם אבא שאול אומר אף ההוגה את השם באותיותיו, ע' רדב"ז ח"א בלשונות הרמב"ם סי' ל"ה וע"ע בתוס' שבועות ל"ה ע"א ד"ה באלף וברש"י ע"ז י"ז סוף ע"ב ובתוס' שם י"ח ריש ע"א ובת' עטרת יצחק סי' מ"ט נ'

שם הוא כפר בתחיית המתים לכן לא יהיה לו חלק בתחיית המתים ע' בהקדמת שב שמעתתא וע"ע בס' האמונות והדעות לרב סעדיה גאון מאמר ז' פ"ו ובמאמר תשיעי פ"ד

שם מניין שכל מדותיו של הקב"ה מדה כנגד מדה שנאמר ויאמר אלישע כו', ע' במשנה וברייתא סוטה ד"ח ע"ב ובמו"נ ח"ג פי"ז

רש"י ד"ה פטור. דהתם דבר ולא חצי דבר, ע' תוס' הוריות ד"ד ע"א ד"ה קרי ביה

ע"ב מניין לתחה"מ מה"ת שנאמר ונתתם ממנו תרומת ה' לאהרן הכהן כו', עמש"כ הגאון נצי"ב ז"ל בהעמק דבר לפ' קרח י"ח כ"ח

שם דבי ר"א בן יעקב תנא אף משיאו עון אשמה שנאמר והשיאו אותם עון אשמה וגו', ע' משך חכמה לפ' אמור בפסוק והשיאו אותם ובהעמק דבר שם

שם נקוטו מיהא פלגא בידייכו דיודע מה שעתיד להיות, ע' מהרש"א ובס' אהבת ציון מהגאון בעל נוב"י דרוש ג'

שם כתנאי הכרת תכרת הכרת בעוה"ז תכרת לעוה"ב דברי ר"ע א"ל רבי ישמעאל כו', ע' תוס' מנחות י"ז ע"ב ובמל"מ פ"ו ה"ז מה' דעות ובת' חיים שאל ח"ב סי' ג' ובס' נימוקי רידב"ז ר"פ בראשית

דף צ"א ע"א דבי ר' ישמעאל תנא ק"ו מכלי זכוכית מה כלי זכוכית שעמלן ברוח בשר ודם נשברו יש להם תקנה בו"ד שברוחו של הקב"ה עאכו"כ, ע' בס' רמת שמואל פ"א

שם דלא הוו חיי דהוו חיי לכש"כ, ע' משך חכמה ס"פ מצורע

שם תנו לנו שכר עבודה של ששים ריבוא ששיעבדתם במצרים שלשים שנה וארבע מאות שנה, הנה טענתו מתאמת עם פשוטו של מקרא בהבטחת השי"ת לאברהם אבינו ועבדום ועינו אותם וגו' ואחרי כן יצאו ברכוש גדול, הרי דביזת מצרים היתה בשביל השעבוד, וזהו כמאן דדריש בסוטה י"א ע"א ערי מסכנות שממסכנות את בעליהן דאמר מר כל העוסק בבנין מתמסכן ופירש"י מדלדלות כדכתיב וינצלו את מצרים בשביל עבודה זו אירע להן ע"ש. וע"ע בפרשת דרכים דרך מצרים דרוש ה' ובמה שהאריך בזה בשל"ה בעשרה מאמרות מאמר ראשון וע"ע בס' עולת שמואל ח"ב דרוש לחג השבועות

רש"י ד"ה חלזון. תולעת שיוצא מן הים אחד לשבעים שנה וצובעין בדמו תכלת ע' נובי"ת חא"ח סי' ג'

ע"ב מפני מה שוקעת במערב כדי ליתן שלום לקונה שנאמר וצבא השמים לך משתחוים, ע' ב"ב כ"ה ע"א ובקונטרס שער התירוצים שם

שם וא"ל אנטונינוס לרבי נשמה מאימתי ניתנה באדם משעת פקידה או משעת יצירה כו', ע' באר שבע ובשער התירוצים

שם מאימתי יצה"ר שולט באדם משעת יצירה או משעת יציאה כו', ע' מש"כ בזה הגאון בעל נה"מ בספרו נחלת יעקב קונטרס חידושי אגדות באגדה ראשונה דרבב"ח

שם הא כיצד עומדין במומן ומתרפאין, עמש"כ רב סעדיה גאון בס' האמונות והדעות מאמר שביעי פ"ח

שם עולא רמי כתיב בלע המות לנצח וגו' וכתיב כי הנער בן מאה שנה ימות כו', ע' בדרשות הר"ן סוף דרוש ה'

שם רב חסדא רמי כתיב וחפרה הלבנה כו' ל"ק כאן במחנה צדיקים כאן במחנה שכינה, ע' תורת האדם להרמב"ן שער הגמול

שם כל המונע הלכה מפי תלמיד אפילו עוברין שבמעי אמן מקללין אותו כו', ע' גבורת ארי ליומא ד"ט ע"ב במלואים ובנובי"ת חי"ד סי' ק"צ.