אור הישר (נזיקין ב) קט

לקמן פ"ט ע"ב רש"י ד"ה מיתה כתיב ביה, ובע"כ כמש"כ התוס' בשבת שם בשם ר"ת שהיה להם בקבלה מניין גז"ש שבכל התורה וזו היתה יתירה על החשבון לפיכך לא קיבלה ע"ש, ולפ"ז אפ"ל דגם הזקן ממרא לא היה יכול לקבל גז"ש זו מהאי טעמא, ועפ"ז מוכח בכוונת התוס' במש"כ דאין ז"מ מודה בגז"ש זו, היינו דגם הוא קבל מרבו האי גז"ש כמו הסנהדרין, ובכ"ז אינו מודה בגז"ש זו, וא"כ הלא פליג על ההלכה למשה מסיני דהא אין אדם דן גז"ש מעצמו ולכך נעשה זקן ממרא, וע' קידושין י"ז ע"א רש"י ד"ה מיכה מיכה

תוד"ה בפלוגתא. דבכה"ג לא מחייב זקן ממרא כיון שהוא בעולה ויורד כו', ע' עמק יהושע סי' ד' ובדורש לציון דרוש ד'

תוד"ה ר' יהושע. ונראה כגרסת ר"ת קהה בקו"ף ול"ג אומר כו' ע"כ, ובאמת כ"ה הגרסא לפנינו במשנה דנגעים ספ"ד ור' יהושע קיהה, וע"ע בתוס' כתובות ע"ה ע"ב ד"ה אמר ובנדה י"ט ע"א ד"ה אמר ובמש"כ בחידושי לנגעים שם ולב"מ פ"ו ע"א

דף פ"ח ע"א ואם תאמר מפני מה לא הרגו את עקביא בן מהללאל מפני שלא הורה הלכה למעשה, ע' בס' דברי נחמיה קונטרס כללים וספיקות אות י"ח

תוד"ה קינויו מחול. היינו דוקא קודם שנמחקה המגילה אבל לאחר מכן אין יכול למחול ע"כ, אמנם דעת הרמב"ם פ"א ה"ז מה' סוטה דאפילו אחר סתירה אינו יכול למחול, ועמש"כ בזה בס' מנחת ירושלים לסוטה ד"ב ע"ב ובנחל אשכול לס' האשכול ח"ב סי' י"א

ע"ב משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שמשו כל צרכן רבו מחלוקת בישראל ונעשית תורה כשתי תורות. הנה מה מאד מתוקה ההערה הקצרה בזה של רב סעדיה גאון ז"ל שכ' וז"ל בהקדמתו לס' האמונות והדעות ולמדנו מזה כי התלמידים כשהם משלימים הלימוד לא תהיה ביניהם מחלוקת ולא ערבוב ע"ש

שם אם שמעו אמרו להם ואם לאו עומדין למנין כו', ע' בהקדמה לחובת הלבבות

שם איזהו בן עוה"ב, לשון זה אשכחן נמי בברכות ד"ד ע"ב ובשבת ס"פ שואל, וע"ע במסלת ישרים פכ"ב

שם מעיקרא בעי התראה השתא לא בעי התראה מסית דלא בעי התראה מאי איכא למימר כו', הנה לפ"מ דהזקן ממרא הוא חבר ולר' יוסי בר"י לא בעי התראה כדלעיל ד"ח ע"ב. מ"מ פריך טפי ממסית שהוא אליבא דכו"ע

במשנה חומר בדברי סופרים מבדברי תורה האומר אין תפילין כדי לעבור על ד"ת פטור חמשה טוטפות להוסיף על ד"ס חייב, ע' ירושלמי ברכות פ"א ה"ד וביפה מראה שם ובפי' רבינו חננאל לע"ז ל"ה ע"א ובת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' צ"ז ובכ"מ ר"ה אישות

שם והאיכא לולב דעיקר מד"ת ופירושו מד"ס ויש בו להוסיף כו', ע' בת' רבינו אברהם בן הרמב"ם ז"ל סי' קי"ג ובאוצר הגאונים חלק התשובות לסוכה דף ל"ב ובת' הרשב"א סי' תס"ח וסי' תקל"ה וסי' תשכ"ח

שם והאיכא ציצית דעיקרו מד"ת ופירושו מד"ס ויש בו להוסיף ואם הוסיף גורע בציצית מאי סבירא לן כו', ע' בת' עונג יו"ט סי' יוד ובס' ישועות מלכו פ"ה ה"ב מה' תפילין ובס' צבי גאון יעקב סי' ב' ובעמק יהושע סי' ד'

רש"י ד"ה יושבין בחיל. א"נ שלא יהו נראים כיושבין בדין שבלשכת הגזית היו דנים וזה עיקר, ע' מג"א סי' של"ט סק"ג ובת' שבות יעקב ח"א סי' י"ד

דף פ"ט ע"א בית חיצון שאינו רואה את האויר פסול, ע' תמים דעים להראב"ד סי' ע"ט ובת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' ז'

במשנה אלא מעלין אותו לב"ד הגדול שבירושלים ומשמרין אותו עד הרגל וממיתין אותו ברגל שנאמר וכל העם ישמעו ויראו כו', ע' כוזרי מאמר שלישי סי' ל"ט

שם ת"ר ארבעה צריכין הכרזה המסית ובן סורר ומורה וזקן ממרא ועדים זוממין כו', ע' בס' המאיר לעולם ח"א סי' כ"ג

במשנה המתנבא בשם עכו"ם ואומר כך אמרה עכו"ם אפילו כיון את ההלכה לטמא את הטמא ולטהר את הטהור כו', ע' ברמב"ם ומפרשים פ"ט מיסוה"ת ומה שהאריך בזה הגאון מהר"ץ חיות ז"ל בספרו תורת נביאים מאמר אלה המצות

תוד"ה ולא בב"ד. הא אין שייך עינוי הדין אלא כשמשהין אותו אחר גמר דין כו', ע' בת' מהרש"ם ח"ב סי' ר"י

ע"ב והא מיכה דלא יהיב ליה אות ואיענש היכא דמוחזק שאני כו', ע' דרשות הר"ן דרוש י"א

שם אמר לו כך עונשו של בדאי שאפילו אמר אמת אין שומעין לו, הנה הכא אמרינן דכבר אמר אברהם כן, ובאבות דר"נ ס"פ ל' ובב"ר פצ"ד סי' ג' יליף הכי מיעקב אבינו וצע"ק, וע"ע מסלת ישרים פי"א

שם מדיחי עיהנ"ד בסקילה ר"ש אומר בחנק, ע' משך חכמה לפ' שפטים בפסוק והוצאת את האיש ההוא

רש"י ד"ה מיתה כתיב ביה. והך גז"ש לא גמר מרביה דאין אדם דן גז"ש מעצמו, ע' רש"י קידושין י"ז ע"א ד"ה מיכה מיכה ובתוס' שבת צ"ז ע"א.