אור הישר (נזיקין א) פה

ע"ב בעי ר' ירמיה אמטויי ואתויי חד א"ד אמטויי ואתויי תרי תיקו, ע' ירושלמי סוכה פ"ג ה"ח ובתוס' מנחות ס"ב ע"א ובמש"כ בחידושי שם

שם ת"ר אין לוקחין מן הסורק מוכין מפני שאינו שלו כו' ובכל מקום לוקחין מהן כר מלא מוכין וכסת מלא מוכין מ"ט קנינהו בשינוי, והקשה הרשב"א הלא שינוי החוזר לברייתו הוא וכל שחוזר לברייתו אינו שינוי ותירץ בשם הראב"ד שאין זה גזל ודאי אלא מספק אתה בא לאסרו וכיון שכן בשינוי כל דהו מותר ע"ש, והנה משמע מדבריו דרק משום שהוא גזל מספק אבל אם היה גזל ודאי הוה אסור, וקשה הלא הכא איכא עם שינוי מעשה שינוי השם דמעיקרא מוכין והשתא כר או כסת, והרשב"א גופיה כתב ר"פ הגוזל קמא דשינוי החוזר לברייתו עם שינוי השם קנה וע"ש תוד"ה עצים, וה"נ מוכח בסוכה ד"ל ע"ב דאהא דקאמר שינוי החוזר לברייתו לאו שמיה שינוי פריך הש"ס וליקניוה בשינוי השם דמעיקרא הו"ל אסא והשתא הושענא ומשני מעיקרא נמי לאסא הושענא קרי ליה ע"ש, משמע דאי הוה באמת שינוי השם הוה קני אע"ג דשינוי החוזר לברייתו הוא, ועלה כתבו התוס' שם בד"ה וליקניוה דשנוי מעשה בהדי שינוי השם קני אע"ג דהדר למילתיה ע"ש, ועפ"ז י"ל נמי בביאור הברייתא דהכא דקאמר מ"ט קנינהו בשינוי דכוונתו על תרי מיני שינוי שיש בזה, דלבד הפעולה דשינוי מעשה איכא נמי שינוי השם דמעיקרא קרי לה מוכין והשתא כר או כסת ובכה"ג קני אפילו בודאי גזל

עוד נלע"ד ליישב קושית הרשב"א ע"פ אוקימתא דרב אשי ר"פ הגוזל קמא צמר ועשאן בגדים נמטי דהיינו שינוי דלא הדר ופירש"י וז"ל נמטי אין הצמר חוזר עוד לברייתו להיות כל נימא ונימא בפני עצמה, ולפירוש זה הסכים הרשב"א בחידושיו שם, ועפ"ז אפ"ל נמי הכא דאחרי שנעשה ממוכין כר מלא מוכין וכסת מלא מוכין אולי ג"כ דאי אפשר אח"כ להפריד כל נימא ונימא מן המוכין בפני עצמה דנימא שהוא חוזר לברייתו ומשו"ה נקרא שינוי דלא הדר וצ"ע

רש"י ד"ה תיכי שרשרות שרימ"ש, ע' רש"י שבת נ"ז ע"א ד"ה תיכי חלילתא ובבכורות כ"ט ע"ב ד"ה תיכי

רש"י ד"ה הכל עולין. למדת מלא קשר גודל כו', ע' העמק שאלה לשאילתות פ' שלח סי' קכ"ז אות ט'.