עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › אור הישר (נזיקין א)

אור הישר (נזיקין א) עה

Ohr Hayashar Nezikin part 1 75 · אור הישר (נזיקין א) · free full Hebrew text

Open in the reader →

תוד"ה לוה. אע"ג דיש לו שאר נכסים במה לפרוע כו', ע' מהרש"א ובמש"כ על דבריו בקצוה"ח סי' שס"ז סק"ד ובת' רע"א סי' קל"ט ובת' ברית יעקב סי' צ"ח

בא"ד דוקא מכרו כו' אבל נתנו במתנה דלא שייך פסידא דלקוחות ב"ח גובה הימנו, וע' תוס' כתובות מ"ט ע"ב ד"ה הוא וברש"י שם ד"ה מיבעיא, ובת' הרשב"א סי' תרי"ח כ' דהוא הדין נתנו במתנה כמכירה

אמנם בחלקי הספיקות אם יש להשוות מתנה למכר, אשכחן נמי בב"מ ט"ז ע"א ובגיטין ד"נ ע"ב ובמגילה כ"ו ע"ב, ומכל אלו משמע להבבלי דלא שייכא לפלוגתא דר"מ וחכמים במשנה בכורות נ"ב ע"ב, דהתם פליגי בקראי והכא בסברא, וע' ירושלמי מעשרות פ"ב ה"א ובמע"ש פ"א ה"ב וצ"ע

אולם ע"ד הרשב"א הנ"ל יל"ד דבתשובה שם פשיטא ליה דמתנה כמכירה, ואילו לעיל ע"ח ע"ב אהא דגנב ונתן לאחר משלם דו"ה כ' הרשב"א בחידושיו מהיכא תיתי שתהא מתנה בכלל מכירה כאן משא"כ בכ"מ ולענין בתי ערי חומה ולענין גניבת נפש ע"ש, אכן לפמש"כ לעיל ניחא דבדו"ה איירי במכירה האמורה בתורה אי מתנה בכלל ולכן מייתי מבתי ע"ח וגניבת נפש, משא"כ הכא איירי בסברא לענין דין שקרה במציאות כמו עשה שורו אפיתיקו ומכרו ובזה פסק דמתנה כמכר, וע' בנמו"י פ' חזקת דמ"ד ובסמ"ע סי' קי"ז סקי"ב וסקי"ט ובקצוה"ח שם

דף ק"ט ע"א במשנה בחייו ובמותו אם מת לא יירשנו ויחזיר לבניו או לאחיו ואם אין לו לוה ובע"ח באים ונפרעים, ע' ר"ן נדרים מ"ז ע"א ובת' שם עולם חא"ח סי' א'

שם דתניא ואם אין לאיש גואל להשיב האשם וכי יש לך אדם בישראל שאין לו גואלים אלא בגזל הגר הכתוב מדבר כו', הנה כמו בגזל הגר דפ' נשא כמ"כ בפ' בהר גבי שדה אחוזה כתיב ואיש כי לא יהיה לו גואל, ופריך עלה דהתם בקידושין כ"א ע"א וכי יש לך אדם בישראל שאין לו גואלים אלא זה שיש לו ואינו רוצה ליקח שהרשות בידו דברי ר' יהושע כו' ע"ש, ולפ"ז איכא למידק בשלמא התם ליכא לאוקמי בגר משום דלא משכחת גביה שדה אחוזה בארץ ישראל דאם קנה חוזרת ביובל וע' בהתוה"מ פ' בהר סי' מ"ג, אבל אהא דבסוגיין קשה דילמא קרא דפ' נשא ואם אין לאיש גואל פירושו בדוגמא דר' יהושע אמר בקידושין שאינו רוצה ליקח, היינו שקרוביו הם עשירים ואינם רוצים ליטול גזילה מועטת של קרוביהם העני, או שקרוביו לא ירצו ליהנות מדבר שאינו שלהם כדאשכחן בשמואל הרמתי ור' פנחס בן יאיר ברכות ד"י חולין ד"ז, דבאופן זה שייך לכהנים, ומנא להו ללמוד מהאי קרא גזל הגר וצ"ע כעת. שם רבא אמר הא והא ר"ע כי אמר ר"ע דלא מצי מחיל לנפשיה אבל לאחרים מצי מחיל כו', ע' בס' זכרון שמואל לב"ק דף ס"ט בסוגיא דצנועין

רש"י ד"ה וכי יש לך אדם בישראל שאין לו גואלים אם אין לו בן או בת או אח יש לו קרוב עד יעקב אבינו כו', הנה בקידושין כ"א ע"א פירש"י אהא דוכי יש לך אדם מישראל שאין לו גואלים מזרע יעקב כו', ובסנהדרין ס"ח סוף ע"ב פירש"י בלשון בני יעקב ע"ש, ובודאי כוונתו שם לסוגיא דב"ב קט"ו אהא דנחלה ממשמשת והולכת עד ראובן דפריך שם ולימא עד יעקב אמר אביי גמירי דלא כלה שיבטא ע"ש, ולפ"ז ניחא מאי דרש"י דייק התם זרע יעקב או בני יעקב, אמנם לפ"ז קשה מאי דרש"י כתב הכא עד יעקב אבינו, הלא לפי הקבלה דלא כלה שיבטא בל יגיע בשום אופן עד יעקב, רק בהכרח המצא ימצא קרוב מאותו השבט וכן דייק הרמב"ם בפ"א ה"ג מה' נחלות עד ראובן וסיים לפיכך אין לך אדם מישראל שאין לו יורשים ע"ש, ואף דבסוגיין משכ"ל מציאות כזאת דהגזילה תהיה חוזרת ער יעקב אבינו היינו לשבט אחר, כגון דהגזלן והנגזל היו משבט אחד ואין אחר בזה השבט זולתם, ואחר שהנגזל מת מחוייב הגזלן להשיב האשם דעליו לקיים מצות השבה כדתנן במשנתנו הגוזל את אביו ונשבע לו ומת ה"ז משלם קרן וחומש לבניו או לאחיו וע"ש ברש"י ותוד"ה לבניו, ובנ"ד למי ישיב בע"כ לשבט אחר מבני יעקב, ובאופן זה לא כלה שיבטא כי עדיין נשאר גזלן זה מאותו השבט, והגזילה חזזרת בהכרח עד יעקב אבינו לחזור למי להשיב, אבל זה דחוק וצ"ע כעת, ואחרי זמן רב מצאתי בכעין זה בח"ס חח"מ סי' קכ"ז ליישב פירש"י, ומלשונו מוכח דגם לפניו ז"ל נראה ישוב זה לדוחק ע"ש

ע"ב קטן אי אתה צריך לחזור אחריו בידוע שאין לו גואלין, ע' בת' ח"ס חח"מ סי' כ"ח

שם ת"ר מניין לכהן שבא ומקריב קרבנותיו בכל עת ובכל שעה שירצה ת"ל ובא בכל אות נפשו ושרת כו', ע' ירושלמי יבמות פי"א ה"ו ובספרי שפטים פיסקא קס"ח וברש"י זבחים ק"ב ע"ב ד"ה ומה אם וברש"י שילהי ערכין ובמש"כ בחידושי שם

שם ומניין שעבודתו ועורו שלו ת"ל ואיש את קדשיו לו יהיו, ע' ספרי נשא פיסקא ו' ובזרע אברהם והתוה"מ שם

שם אם היה בעל מום נותנה לכהן שבאותו משמר כו' ואם היה זקן או חולה נותנה לכל כהן שירצה, ופירש"י דבע"מ משום דאין ראוי להקריב אין יכול לעשות שליח להקרבה אבל זקן דחזי לעבודה מצי לשויה שליח ע"כ, ולפ"ז מתאמת ברייתא זו עם דברי רב הונא בריה דרב יהושע בקידושין כ"ג ע"ב דקאמר מי איכא מידי דאנן לא מצינן למיעבד ושלוחי מצי עבדי ומזה פשיט ליה דכהני שלוחי דרחמנא נינהו.