אור הישר (נזיקין א) עב

דבנשבע הוא מטעם הכפרה, וכן לרבא קשה ל"ל קרא דכפרה סברא הוא מטעם היאוש וכמש"כ הרמב"ם, ומבין שני הטעמים נצמח ג"כ חילוק גדול לדינא, דאם מטעם היאוש אפשר דאם הנגזל אמר בפירוש אחר שבועת הגזלן שלא נתייאש אז פטור לחזור עליו עד דמטו לידיה והוי הגזילה כחוב ופקדון ביד הגזלן דהכפרה אינה מעכבת, משא"כ לרבא דקאתא משום לתא דכפרה דהוא מגזה"כ דכתיב לאשר הוא לו יתננו ביום אשמתו אז אפילו ידעינן ביה דלא נתייאש מ"מ מעכבת הכפרה עד דמטי לידיה

ואפ"ל דהרמב"ם יהיב טעמא בדעתיה דרבא דמשום דהנגזל מתייאש מפני שבועת הגזלן להכי לא הוי כפרה לגזלן עד דמטי הגזילה ליד הנגזל ואז ג"כ נתקיים ביה קרא כדכתיב לאשר הוא לו יתננו ביום אשמתו, משא"כ אם כפר ולא נשבע כיון שאח"כ הודה אז לא נתייאש הנגזל והויא הגזילה ביד הגזלן כפקדון או חוב ואינו חייב לחזור עליו עד שהנגזל יבא מאליו ושקיל ליה כנלע"ד

תוד"ה אמר רבא. לפי הספרים דלא גרסי אלא משמע דאתא רבא לתרוצי פירכא דפרכיה לר"ט כו', ע' ש"ך חו"מ סי' שס"ה סק"ב

תוד"ה שליח. לכך צ"ל דבכל ענין שלא בפניו לא הוי שליח עד שיאמר לו בפניו שלח לי ע"י כו', ע' תוס' ב"מ צ"ח סע"ב ובביאור הגר"א לחו"מ ר"ס קכ"א

תוד"ה בשכירו ולקיטו. ועוד תימא אמאי לא פריך ליה מעיקרא ממתניתין והדר ה"ל למיפרך מההוא דפ' השואל, ע' מה שתירץ בזה בנה"מ סי' קכ"א סק"ד

ע"ב לשמואל מאי תקנתא כי הא דר' אבא הוה מסיק זוזי בדרב יוסף בר חמא כו', ע' תמים דעים להראב"ד סי' ס"א ס"ג

שם כי הא דר"פ הוה מסיק תריסר אלפי זוזי בי חוזאי אקנינהו ניהליה לרב שמואל בר אבא אגב אסיפיה דביתיה כו', ע' נמו"י ובקצוה"ח סי' ס"ו ס"ק ל"ה ובאבני מלואים סי' צ' סק"כ ובת' מהרש"ם ח"ב סי' רכ"ד אות ה'

תוד"ה אין משלחין מעות בדיוקני. פי' אם אמר לסופר כתוב לפלוני כו', ע' בת' מהר"ם ב"ב סי' תת"י ובשערי תשובות שלו שער ראשון סי' ה'

תוד"ה אגב. דפריך וליקני ליה אגב ארעא ומשני דלית ליה ארעא התם מדאורייתא בעינן דאית ליה ארעא כו', ע"ל י"ב ע"א תוד"ה אנא ובשעה"מ פ"ג מה' מכירה ושם פכ"ב ה"ה וע"ע בת' הרא"ש כלל ס"ב סי' א'

דף ק"ה ע"א ותנא תונא גזל חמץ ועבר עה"פ או"ל הש"ל טעמא דאיתיה בעיניה הא ליתיה בעיניה אע"ג דהשתא לאו ממונא כו', ע' אבן העוזר לאו"ח סי' תמ"ג ס"ב ובנוב"י קמא חא"ח סי' כ'

שם בעי רבא גזל שתי אגודות בפרוטה כו' ה"ק אע"פ שגזילה אין כאן מצות השבה אין כאן, ע' כ"מ ולח"מ פ"א ה"ו מה' גזילה ובב"י וסמ"ע סי' ש"ס שמפרש דאין ב"ד נזקקין לפחות מש"פ אבל אם אפשר לו לשלם ואינו רוצה מכין אותו עד שתצא נפשו לקיים מצות השבה, וע' בת' ברית יעקב סי' ד'

תוד"ה אגף חצייה. דכיון דגף אין כאן נקב ולמה לא תועיל הסתימה כו', ע' בס' חזון איש למס' כלים סוף סי' ג'

בא"ד ועוד תימא דהכא אמר בסתמוה שמרים שמה סתימה ובספ"ק דיבמות אמרינן חבית של זיתים מגולגלים כו', ע' בפ' הראב"ד לעדיות פ"ד מ"ו

ע"ב נשבע לו מהו אי אמרינן כיון דאי מיגנב בעי שלומי ליה ממונא קא כפר ליה א"ד השתא מיהת הא מנח ועפרא בעלמא הוא ולא כפר ליה ממונא כו', ע' ירושלמי דפרקין ה"ג ובמל"מ פ"ג ה"ה מה' גזילה ובקצוה"ח ר"ס פ"ז ובת' עונג יו"ט סי' כ"ו וע"ע נוב"י מ"ת חא"ח סי' ס"ה

שם א"ר ששת הכופר בפקדון נעשה עליו גזלן וחייב באונסין כו', ע' תמים דעים להראב"ד סי' ס"א ובס' מעין גנים לחו"מ סי' שד"ם

שם למדנו עונש אזהרה מנין כו', ע' העמק שאלה לשאילתות פ' ויקרא ריש סי' ע'

רש"י ד"ה תדורא אין לב. עמש"כ עה"ג וע"ע בת' חו"י סי' קנ"ב

רש"י ד"ה הילך. דליכא למימר אילו מיגנב דהא קמיה קאי ושקיל ליה, ע' מגיד משנה פ"ג ה"ה מה' גזילה ובס' אבן האזל שם

רש"י ד"ה איבעיא לך. כשמצאת לא היה לך לאוספו אל ביתך כו' ואין לך גנב גדול מזה. ע' משך חכמה לפ' משפטים בפסוק אם במחתרת

רש"י ד"ה הכופר בפקדון ובאו עדים נעשה עליו גזלן משעת כפירה כו', ע' ברש"י ריש סנהדרין ד"ה גזילות ושם ע"ב ע"א ד"ה ולא היא

תוד"ה ושמואל אמר לחיוב תימה היכי מצי למימר לחיוב דא"כ הויא ברייתא זו ואצ"ל זו, כה"ג בתוס' פסחים ל"ט סוף ע"ב וביומא פ"ד ע"ב ד"ה מכבין

תוד"ה מאי. תימא בממון מאי שייך לומר לא ענש אא"כ הזהיר כו', ע' נועם ירושלמי לתרומות פ"ו ה"א

תוד"ה כאן. ומיהו תימה אמאי קאמר ברישא מוכחש עונש שמענו כו', ע' בהתוה"מ פ' קדושים סי' כ"ד

דף ק"ו ע"א והאמר אילפא שבועה קונה כו', ע' העמק שאלה פ' קדושים סי' ק"ב אות ג'.