אור הישר (נזיקין א) ע

שם ת"ש בגד שצבעו בקליפי שביעית ידלק שאני התם דא"ק תהיה בהויתה תהא, ביאור נכון ונעים בסוגיין ראיתי מש"כ ידידי הגאון מהר"ם חסקין שליט"א בספרו כלכלת שביעית דף קכ"א

תוד"ה או דילמא. ויש לחלק דהנאה דהכא אין באה ע"י מעשיו ולא ע"י מעשה בהמתו ובתחב לו חבירו אע"פ שאין זה ע"י מעשיו מ"מ נהנה גופו כו', ע"ל ד"כ ע"ב תוד"ה הא איתהנית ובש"ך חו"מ סי' שצ"א סק"ב ובת' ברית יעקב סי' ק"י

בא"ד א"נ הנאה דהכא לא חשיבא הנאה שאין אלא נוי בעלמא יותר, ע' פרי תואר לי"ד סי' ק"ב סק"ג

ע"ב רבא רמי תנן בגד שצבעו בקליפי ערלה ידלק אלמא חיזותא מילתא היא ורמינהו רביעית דם כו' נבלעה בכסות רואין אם מתכבסת הכסות ויוצא ממנה רביעית דם טמאה ואם לאו טהורה כו' פי' אלמא חיזותא לאו מילתא היא, והנה חיזותא דהכא לא דמי לחיזותא דדם שנתערב במים אם יש בו מראית דם דתנן בזבחים ע"ז וחולין פ"ז גבי זריקה וכיסוי הדם. דהתם לא אתינן רק מצד הביטול דדם במים, כיון דקרא כתיב דם והכא ליכא אפילו מראית דם הרי אין זה דם דכתב רחמנא, אבל אם ניכר עדיין מראיתה הרי לא נתבטלה ממציאותה ושם דם עליו, משא"כ בסוגיין הלא רק מצד מציאות המראה אתינן עלה

אכן יל"ד מדוע לא אוקי רבא דמשנה דערלה ר' יוחנן בן נורי היא דס"ל במס' מקואות פ"ז מ"ה הכל הולך אחר המראה ומשנה דאהלות כרבנן דהתם, כדאוקי רבא גופיה במכות ד"ג ע"ב, ואין לאמר דהתם הוא רק גבי מקוה דהא לפ"מ דחזינן דרבא גופיה תלי מחלקותם דריב"נ ורבנן גם לגבי תמד הניקח בכסף מעשר כדאמרינן בחולין כ"ו ע"א, וע"פ דרך זה היה מקום ג"כ ליישב סוגיא דחולין ק"ז ע"א גבי נטילת ידים, דקא"ל רב ששת לאמימר קפדיתו אחיזותא והקשו התוס' מאי קמבע"ל הרי תנן במס' ידים נפל בהן דיו או קנקנתום ונשתנו מראיהן פסולין ע"ש. דלפמש"כ י"ל דמשנה דידים ר' יוחנן ב"נ היא ורב ששת מבע"ל אליבא דרבנן

עוד יל"ד מאי מקשה רבא לכתחילה אהא דבגד שצבעו בקלפי ערלה כו', הרי התם אחשביה להך חיזותא בפעולתו, דמעיקרא שצבעו היתה למטרת ההנאה ע"י הך חיזותא, משא"כ ברביעית דם שנבלעה בכסות וע' שבת קמ"ד ע"ב, והריטב"א במכות כ' בכה"ג דטעמא דר"ש דס"ל כל שהוא למכות הוא מטעם אחשביה, וכ"כ בת' ח"צ סי' פ"ו דחצי שיעור שאסור מה"ת הוא כשעשה פעולה והוא משום דאחשביה ואכמ"ל, וצ"ע כעת, וע' פר"ח יו"ד סי' ק"ב סק"ה

רש"י ד"ה דם תבוסה. הרוג שיצא ממנו רביעית דם בחייו ובמותו ספק כולו בחייו ספק כולו במותו כו', ע' נדה ע"א ע"א וברש"י שם ס"ב ע"ב ד"ה דם תבוסה כו' ספק יצא רובו מחיים כו' ובמש"כ בחידושי שם

דף ק"ב ע"א דתניא אין מוסרין פירות שביעית לא למשרה ולא לכבוסה ור' יוסי אומר נותנין פירות שביעית לתוך המשרה ולתוך הכבוסה כו', ע' תוס' בכורות י"ב ריש ע"ב ובמש"כ בחידושי שם

שם ור' יוסי אומר א"ק לכם לכל צרכיכם ורבנן נמי הכתיב לכם לכם דומיא דלאכלה במי שהנאתו וביעורו שוין יצאו משרה וכבוסה ונלע"ד להסביר הענין בד"ז דכל היכא דכתיב לכם הוא מיותר דפשיטא למי שהוא מדבר להם ניתן, ומזה הכריחו בכ"מ דאתא לדרשה כמו ואני נתתיו לכם שלכם הוא למעט דם ממעילה. מעילה י"א, המול לכם כל זכר דאי לא מהליה אבוה מחייבי בי דינא לממהליה, קידושין כ"ט, הוא לבדו יעשה לכם לת"ק למעט מכשירין. ולר' יהודא לכם לכל צרכיכם, ביצה כ"ח, ולפ"ז גם בסוגיין נדרש תיבת לכם לכל חד כדאית ליה

כן יש להעיר דבדרשה זו בלתי משועבד כ"א לדרוש תיבת לכם כמו דדריש בעלמא, דהא חזינן דר' יהודא דריש במגילה ד"ז לכם לכל צרכיכם ורבנן דר"י דרשוהו למילתא אחריתא, ובספ"ב דמכות בקרא דוהיו לכם הערים למקלט דריש ר"י לכם לקליטה ור"מ סבר לכם לכל צרכיכם, ובזה מובן הא דרבא מסיק התם הא ודאי לכם לכל צרכיכם משמע, כוונתו לפי ההנחה דדרשת לכם מוכרחת ולכ"א כפי הוראת הענין, ומשו"ה הכריע דשם אין שום חולק בזה, ולה"ק בלשון הא ודאי

ומה מאד נכונה לפ"ז דרשתם בחולין קי"ח ע"א בקרא דונפל מנבלתם עליו טמא הוא לכם לכל שבצרכיכם לרבות את הידות, דלכאורה בלתי שייך לדרוש תיבת לכם רק בדבר שהוא לתועלת אל המשתמש בו, אלא דמלת לכם הוא מיותר בזה נופל לאמר דבא להורות על שום דבר שהוא לצורך לו כנ"ל, משא"כ בקרא דטמא הוא לכם דענין טומאה היא העדר ההשתמשות מה שייך בזה לשון לכם, לכן דרשו האי לכם על כלי השמוש בטרם באה הטומאה הדרוש אל הכלי איזה דבר לשלמותו וזו היא היד, ואשמעינן בתיבת לכם כיון דשלימות היד אל הכלי נחוץ לכם אל ההשתמשות נטמא הכלי והיד ביחד, וזהו מאי דקאמר לכם לכל שבצרכיכם לרבות את הידות. ובזה מובן נמי דרשתם בתו"כ פ' שמיני פרק ואו בפסוק וזה לכם הטמא בשרץ לכם הוא טמא ואינו מכשיר את הזרעים, וע"ש פרק ז' בקרא ואלה הטמאים לכם בכל השרץ ושם בפי"א. ומעתה האריכות בזה אך למותר

תוד"ה ה"ג. דכי היכי דר' יוסי דריש לכם לכל צרכיכם אפירות שביעית ולא בעי לכם דומיא דלאכלה ה"נ כו', ע' בת' משיב דבר ח"א סי' ל"ט.