אור הישר (נזיקין א) סד

יפחות מזה אשתכח דממון שי"ל תובעין הוא הם העניים ע"ש, וע"ע בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' קצ"ו

ומשה"ק שם מה שייך בזה עניי דפומבדיתא מקיץ קיץ להו כך וכך לשבת כפירש"י הלא הארנקא מחוץ לעיר באה בדרך מקרה ע"ש, לע"ד בלתי מובן קושיא זו מאי נ"מ אם הכנסת הצדקה באה מתוך העיר או מחוצה לה, הלא השבון תמידי של הוצאה והכנסה תתנהג וכל ההכנסה הבאה ללשכה מאיזה מקום שהיא מצטרפת לחשבון, וכמבואר ביו"ד סי' רנ"ז ס"ה כשחסר בכיס של צדקה צריך הגבאי להלוות וכשימצא בכיס לאחר זמן נפרע ממנו וע"ש בביאור הגר"א, ולפ"ז כל מיני הכנסה הבאה ליד גבאי אפילו מחוץ לעיר כולם באים ללשכה של צדקה לכלכל בזה התמיכה הקצובה לעניים, וע' בעובדא דר' אמי ס"פ הזרוע ושם ברש"י ד"ה שקא דדינרי, וע"ע בת' מהרי"ק סי' ו' ובתשובות רב שרירי ורב האי גאון המובא במאסף גנזי קדם סי' ט"ו

רש"י ד"ה קיץ להו ממון כך וכך לשבת לכל אחד הו"ל ממון שי"ל תובעין וקרינא ביה לשמור, ע' בת' ריקאנטי סי' ס"ד ס"ה. ע"ב במשנה הגוזל עצים ועשאן כלים צמר ועשאן בגדים משלם כשעת הגזילה, הנה משנתינו דשינוי קונה אתיא אליבא דכו"ע בתמורה ד"ו ע"א אלא דלרבא דס"ל דכ"מ דארל"ת אעל"מ, איהו מפרש דגבי גזילה גלי רחמנא בקרא דאשר גזל, דאם הוא כמו שגזל יחזיר ואם לאו דמים בעלמא בעי לשלומי, הרי דשינוי קונה, ולאביי דס"ל דבכל התורה אי עביד מהני ודאי שינוי קונה ולא צריך קרא להכי, ועמש"כ בחידושי לעיל ס"ו ע"א ובדף ס"ז ע"א

שם עצים ועשאן כלים בעצים משופין ומאי ניהו נסרים דשינוי דהדר לברייתו הוא דאי בעו משליף להו צמר ועשאן בגדים בצמר טווי דשיניי דהדר לברייתו הוא דאי בעי סתר ליה כו', והנה הרמב"ם בפ"ב ה"י מה' גזילה גבי נסרים פסק דהוא שינוי החוזר לברייתו ואינו שינוי ושם הי"ב בגזל טווי ועשאו בגד פסק דזהו שינוי בידו, והקשו שם הכ"מ והלח"מ דזהו נגד סוגיא דהכא דאמרינן דשינוי דהדר לברייתו הוא דאי בעי סתר ליה ונשארו בצ"ע ע"ש

, ולעד"נ עפ"מ דאיכא למידק הלא בנסרים ועשאן כלים וטווי ועשאן בגדים איכא נמי שינוי השם עם השינוי מעשה דמעיקרא נסרים והשתא כלים וכן מצמר שעשאו בגד, ובאופן כזה ודאי מועיל כדכ' התוס' בד"ה עצים והרשב"א בסוגיין ע"ש, ובע"כ דאי חוזר לברייתו גם שמו שנשתנה נמי חוזר לברייתו, כגון נסרים ועשאן כלים, שיש לו שם כלי רק כל זמן דלא משליף להו אבל אם השליפן שמם נסרים כמקדם, וע"פ הגדרה זו צ"ל דלאו על כל הדברים נופל לאמר חוזר לברייתו ע"י הסתירה, רק דוקא אם השינוי מעשה חוזר לברייתו יחד עם שינוי השם שיהיה נקרא בשמו הראשון, וכוונה זו מונחת בדברי ר' זירא לעיל ס"ז ע"א דקאמר שינוי החוזר לברייתו בשינוי השם לא הוי שינוי ע"ש, הרי דמבאר להדיא דהשינוי השם צריך לחזור לברייתו עם השינוי מעשה, וכל זה מבואר בלשון הרמב"ם שם בהלכה יוד דז"ל, שינוי החוזר לברייתו אינו שינוי כיצד הגוזל עצים ודבקן במסמרים ועשה מהן תיבה אינו שינוי שהרי אפשר לפרקן וחוזרין לוחות כשהיו עכ"ל, ולכאורה איזה ביאור צריך על שינוי החוזר לברייתו דקמפרש כיצד, ומדוע הזכיר שם הכלי ואופן דיבוק הנסרים שהיה במסמרים, אמנם דבר גדול דיבר בזה הרמב"ם להסביר ההגדרה של שינוי החוזר לברייתו בלשון חז"ל, וקאמר דרק באופן כזה היתה כוונתם כמו לעשות תיבה פשוטה ע"י דיבוק מסמרים שיהיה נופל לאמר אחרי שפרקן דחוזרין לוחות כשהיו, דאז השנוי מעשה יחד עם השם החדש נתבטל וחוזר כשהיה וזהו שינוי החוזר לברייתו, וממילא מובן מדבריו דאם עשה מן הנסרים מטה כסא או שלחן דלזה צריך לנסור הנסרים ולעשותם אברים נפרדים ולחבר אבר לאבר מעשה אומן, בזה אם יסתרם אח"כ אינו נופל על החלקים שם נסר כמקדם, אלא כל אבר יש לו שם בפני עצמו וביחד נקראו אברי השלחן, ולפ"ז נראה דהרמב"ם האיר עינינו בסוגיין הא דאמרינן על הנסרים דהוא שינוי דהדר לברייתו דאי בעי משליף להו, דבאיזה אופן יש להבין אוקימתא זו דוקא בכעין זה שעשה מן הנסרים תיבה פשוטה ע"י דיבוק מסמרים וכה"ג, באופן דכשיסתור התיבה חוזרין לוחות כשהיו, וממילא מזה גופה מוכח דעל צמר טווי שעשה מזה בגד הלא נארג אח"כ והחייט חתכו לחלקים נפרדים הלא אם יסתור הבגד לא יחזרו החוטים השזורים הקצרים להקרא טווי בשמם הראשון כמו שהיו בפקעיות, וא"כ אין שינוי מעשה ושינוי השם גדול מזה, ולהכי פסק דבטווי ועשאו בגד הרי זה שינוי בידו, והוא עפ"מ דדייק מדברי ר' זירא לעיל ס"ז ע"א בגדר דשינוי החוזר לברייתו, כנלע"ד בהבנת הרמב"ם, ובסוגיין דקרי לה לטווי הדר לברייתו אפשר דכוונתם על החתיכה הנארגת, אבל לפ"ז שם בגדים צ"ע

שם לא הספיק ליתנו לו עד שצבעו פטור לבנו ולא צבעו חייב. ע' בס' האשכול ח"ג ס"ס מ' ובמש"כ בחידושי לחולין קל"ח ע"א

דף צ"ד ע"א ראב"י אומר הרי שגזל סאה של חיטין טחנה לשאה ואפאה והפריש ממנה חלה כיצד מברך אין זה מברך אלא מנאץ וע"ז נאמר בוצע ברך ניאץ ה', והנה בש"א סי' צ"ד מוכיח מזה דגזל חייב בחלה אפילו אי שינוי במקומה עומדת ולא קנה הגזלן בשינוי, וע' בת' עונג יו"ט סי' ל"ט מה שמפלפל בדבריו, ומה שהאריכו בסוגיין בפנים מאירות ח"ב סי' ז' וביד