אור הישר (נזיקין א) קלט

הוא ע"ד משנתינו דמעשרות לכן הטיל שם תיכף את התנאי של משנתינו דהתם, ומסיק איזו היא חצר הקובעת כל שהכלים נשמרין בתוכה כו' ע"ש, ועפ"ז ניחא מה דרש"י והרמב"ם פסקו הכא כתלמיד במקום הרב משום דהכא לא פליגי כמו גבי טריפות החוט בעופא בחולין מ"ו ע"א דקאמר ר' ינאי למטה מן האגפיים כו' ע"ש. דהתם פליגי בסברא, משא"כ הכא דאיכא הכרעת המשנה ולהכי פסקו נמי כר' יוחנן. משא"כ ר' ינאי לגרמיה, אפשר דהרמב"ם הבין דר' ינאי אמר לך מתניתין דמעשרות דחצר קובעת הוא רק מדרבנן וכמש"כ התוס', ומש"כ שם הראב"ד רפ"ד דקביעת הטבל למעשרות הוא רק בדבר שאין לו גורן והרדב"ז והכ"מ דחו לדבריו בשתי ידים עמש"כ שם המל"מ רפ"ג

תוד"ה תבואת זרעך. ואור"ת דהכא איירי בלוקח אחר מירוח אבל לוקח קודם מירוח כי התם תבואת זרעך קרינן ביה, ע' מהרש"א בגיטין כ"ה ע"א בד"ה שני לוגין ובפני יהושע שם ובמקנה לקידושין כ"ו ע"א בתוד"ה ובוידוי ובס' חזון איש למס' שביעית סי' א' ובס' שערי ציון סי' יוד ובס' תורת הארץ פ"א סי' כ"ג

בא"ד אלא משום דדמי לחיוב על הפטור קאמר, ע' בווי העמודים לס' יראים סי' כ"ד אות י"א

בא"ד ולוקח מן הנכרי הוי איפכא כו', ע' מה שהאריך בת' מבית מאיר ח"ג סי' י"ד

ע"ב עשר תעשר ואכלת ולא מוכר תבואת זרעך ולא לוקח, ע' פני יהושע לשבת כ"ג ע"א ובטו"א לר"ה ד"ח ע"א ובס' מחנה דוד אהל ז' ובס' ניר לירושלמי ברכות פ"ז ה"א

שם ואב"א כי קאמר ר' ינאי בזיתים וענבים דלאו בני גורן נינהו אבל חיטין ושעורין גורן בהדיא כתיב בהו, ע' טו"א לר"ה ט"ו ע"ב וע"ע מנחות ס"ז ע"ב תוד"ה כדי שתהא ובס' ראש יוסף לחולין ד"ז ע"ב

רש"י ד"ה אבל חיטין. והא דאמר בעלמא גבי חבר שמת כו' לית ליה האי תירוצא כו', ע' תוס' ר' יהודא חסיד לברכות ל"א ע"א ובפני יהושע ובצל"ח שם ובנקוה"כ ליו"ד סי' של"א סעיף פ"ד ובפרי יהושע לפסחים ד"ט

דף פ"ט ע"א מכדי כל מילי איתנהו בחסימה דילפינן שור שור משבת א"כ ליכתוב רחמנא לא תדוש בחסימה שור דכתב רחמנא ל"ל לאקושי חוסם לנחסם כו', הנה ברמב"ם רפי"ג מה' שכירות ובטושו"ע סי' של"ח ס"ב כדאיירי בהאי דינא דאחד שור ואחד כל מיני בהמה וחיה ישנם בדין דלא תחסום מסיק עלה ולא נאמר שור בדישו אלא בהווה, וכ' עלה בסמ"ע סק"ו וכן הוא נמי בגמרא כו', ונראה דכוונתו למשנה דס"פ הפרה דשם נאמר כהאי לישנא, אכן שם קאי רק על נפילת הבור דקתני שם ברישא, דלשון המשנה א"כ למה נאמר שור או חמור מורה על זה דהתם כתיב ונפל שמה שור או חמור, אבל באינך דחשיב התם לא נזכר הלשון שור או חמור, והרמב"ם נשתמש בלשון המשנה דהתם גם גבי חסימה ע"ש, אולם בסמ"ע הק' שם הלא שור איצטריך לאקושי חוסם לנחסם ונחסם לחוסם, ואיך כתבו הפוסקים דלא נאמר שור אלא בהווה וע"ש מה שתירץ, אולם לפמש"כ ניחא שפיר דכוונת הפוסקים במה שאמרו למה נאמר שור בדישו אלא בהווה, לא אתו לאפוקי בזה היקישא דנחסם לחוסם רק כיון דכל מילי איתקש נחסם לחוסם מדוע כתב שור בדישו ולא שאר בעלי חיים ומשני דדרך הדישה הוא יותר בשוורים מבשאר בע"ח

אמנם לע"ד איכא למידק בגמרא גופה גם בזולת לשון הרמב"ם והשו"ע, הלא לפי ההנחה שהניח רבינא דכל מילי איתנהו בחסימה דילפינן שור שור משבת, א"כ איך פריך דנכתוב רחמנא לא תדוש בחסימה דילפינן שור שור משבת, א"כ איך פריך דנכתוב רחמנא לא תדוש בחסימה ולא יהיה נזכר בקרא שור, הרי אז לא הוה לן הגז"ש לאגמורי שור שור משבת, ואיך הוה ידעינן דכל מילי איתנהו בחסימה, ובס"פ הפרה אמתניתין דאחד שור ואחד כל בהמה אמרינן בהדיא לחסימה יליף שור שור משבת ע"ש, הלא בהכרח איצטריך האי גז"ש ולא הוה סגי לן אי הוה כתב רחמנא לא תדוש בחסימה וצ"ע כעת

תוד"ה גידולי קרקע יצא החולב כו' בריש בכל מערבין חשיב בעלי חיים גידולי קרקע כו', הנה קושית התוס' היא בין לרבנן ובין לר' יהודא בברייתא דשבת דע"ה ע"א גבי פציעת חלזון, דלר"י דס"ל שם דיש דישה שלא בגידולי קרקע וע"ש בתוס' צ"ה ריש ע"א, בודאי קשה דהכא דיש כתיב, ולדידיה יש דישה שלא בגידולי קרקע, ואיך אמרינן הכא יצא החולב מפני שאינו גידולי קרקע, הרי הוא בכלל דישה ואע"פ שאינו ג"ק, ואפילו לרבנן דס"ל אין דישה אלא לג"ק, אבל לפ"מ דאמרינן בעירובין דבעלי חיים חשיבין ג"ק, איך קאמר הכא גידולי קרקע יצא החולב, הלא ג"ק הוא, וע' מה שהאריכו התוס' בזה ביבמות קי"ד ע"א ובכתובות ד"ס ע"א ובשבת ע"ג ע"ב ובמש"כ בחידושי בכה"מ שם, וע"ע בת' הריב"ש סי' קכ"א

ע"ב ותרתי דקבעי ספיתא מנלן א"ר מתנה דא"ק כי קבצם כעמיר גורנה, ע' מעשרות פ"ב מ"ה ובמפרשים שם ובכפתור ופרח פרק ל'

דף צ' ע"א בעו מיניה מרב ששת היתה אוכלת ומתרזת מהו משום דמעלי לה הוא והא לא מעלי לה א"ד דחזיא ומצטערא והא חזיא ומצטערא כו', וקשה מאי האי דקמבע"ל פשיטא משום דמעלי לה הוא, דאי משום דחזיא ומצטערא א"כ אמאי פליגי תנאי לעיל ל"ב ע"ב אי צעבע"ח דאורייתא הלא כתוב הדר הוא לא תחסום שור בדישו דהוא משום צעבע"ח, ועוד איך פשיט ליה