אור הישר (נזיקין א) קלו

א"ע כ"כ לפעולה גשמית כזו, ועוד מה ענין העלמת רגבי האדמה של קבר ר' חייא להורות על ר"ל שלא ריבץ תורה כמותו

לכן נלע"ד עפמש"כ הבדרשי כמובא בתשובות הרשב"א סי' תי"ח בד"ה ר' בנאה הוה מציין מערתא דרבנן בב"ב נ"ח, דהכוונה שהיה מעיין בתכונות מדרגת השלמים כל ימי העצרם בעולם התחתון שהוא המערה, והשכיל להמליץ בזה שהיה מציין מערתא דרבנן וע"ע תשב"ץ ח"ג סי' כ', ועפ"ז אפ"ל נמי גבי ר"ל דהכא שהיה מציין אורחות חכמי דורו בחייהם להבין דרכם בקדש בתורתם ועבודתם בכדי שיוכל גם הוא להגיע למדרגתם, וזהו מאי דקאמר דכד מטא למערתא דר' חייא איעלמא מיניה, הכוונה שמצא א"ע בסתר המדרגה ועקבותיו לא נודעו לו, ועל זה הי"ל חלישות הדעת, ואמר רבש"ע האם לא פלפלתי תורה כמותו, והשיבוהו תורה כמותו פלפלת תורה כמותו לא רבצת, פי' דר"ח מלבד תורתו היה ג"כ בעל מעשה שלא נמצא דוגמתו כדאמר רבינו הקדוש כמה גדולים מעשה חייא, דעביד לתורה שלא תשתכח מישראל ולזה סמכו ענין לו להך דהכא, וכן קאמר ר"ל גופיה ספ"ק דסוכה הריני כפרת ר"ח ובניו שבתחילה כשנשתכחה תורה מישראל עלה עזרא מבבל ויסדה חזרה ונשתכחה עלה הלל הבבלי ויסדה חזרה ונשתכחה עלו ר"ח ובניו ויסדוה ע"ש

ועפ"ז סרה נמי תמיהה גדולה בסוגיין, דר' יוחנן לא הוה מצי לבא אצל ר"ח וקאמר באתר דזיקוקין דנורא ובעורין דאשא כו', ולכאורה הלא ר"י גדול מר"ל דאיהו הוה מהדר ליה כל הכ"ד פרוקי כדאמר לעיל דפ"ד, ולית הלכתא כוותיה דר"ל נגד ר"י אלא בתלת מילי כדאמר ר"פ החולץ. והכא אמרינן דר"ל פלפל בתורה כר"ח, ומדוע היה ר' יוחנן רחוק כ"כ מלבא אצל ר"ח, אבל לפמש"כ ניחא דלא היו נמדדין אז רק לפי מדת ומעלת תורתם אלא בכלליות שלימותם בחייהם, ובתורה עם מעשה ביחד היה ר"ח מצוין מכל חכמי דורו, ולזה המשילו הבעלי תריסין בפלפולם להבערת אש שהתורה נמשלה לאש כדכתיב מימינו אש דת למו, והבעלי מעשה להביא הניצוצות להבעיר המדורה לזיקוקין דנורא, וזמש"א באתר דזיקוקין דנורא ובעורין דאשא כו' היינו למדרגה כזאת של תורה ומעשה ביחד לא הגיע ר' יוחנן למעלת ר' חייא כנלע"ד

שם היינו דאמר רבי כמה גדולים מעשי חייא, עמש"כ הגאון נצי"ב ז"ל בביאורו עה"ת ס' יתרו י"ט ב'

שם שמואל ירחינאה אסייה דרבי הוה כו' הוה קמצטער רבי למיסמכיה כו'. ע' בהקדמת הרמב"ם ובהשגות הראב"ד ובכ"מ שם

דף פ"ו ע"א רבי ור' נתן סוף משנה, לכאורה זה מתאים עם דברי הרא"ש בשם הרז"ה בפ' האומר סי' י"א דהלכתא כרבי לגבי ר' נתן דהלכה כרבי מחבירו, וע' ברבינו ירוחם ה' יבום וחליצה ח"ג נתיב כ"ה, אמנם קשה קצת הלא בב"ב קל"א ע"א אשכחן דרבי אמר ילדות היתה בי והעזתי פני בנתן הבבלי משמע דהוה קשיש מיניה טובא, ובהוריות י"ג ע"ב נמי אמדינן דרשב"ג אביו של רבי היה נשיא ור' נתן אב"ד וצע"ק

שם רב אשי ורבינא סוף הוראה ופירש"י סוף כל האמוראין כו' ע"כ, אמנם בתשובות אור זרוע סי' תשנ"ד מפרש סמיכות ההוראה לסמוך עליהם איך להורות בישראל הוא רק כמו שסדרו רב אשי ורבינא ע"ש, ומשמע דכן הבין ג"כ ברשב"ם ב"ב ק"ל ע"ב ע"ש מה שהאריכו בזה. וע"ע בנחל אשכול לס' האשכול ח"ג סי' י"ט

שם רבה בר נחמני אגב שמדא נח נפשיה כו', ע' בת' הרמב"ם שי"ל ע"י חברת מקיצי נרדמים סי' שמ"ט

שם אי מיקטל קטלו להאי גברא לא מגלינא ואי נגודי מנגדין ליה מגלינא, הנה דברים אלו מתאימים עם הא דאמרינן בכתובות ל"ג ע"ב דמלקות חמור ממיתה דאמר רב אילמלי נגדוה לחנניה מישאל ועזריה וכו'

שם ספק הקב"ה אומר טהור וכולהו מתיבתא דרקיע אמרי טמא אמרי מאן נוכח נוכח רבה בר נחמני כו', ע' בר"ן ובמש"כ הגאון בעל חמדת שלמה בהקדמתו ובספרו שם חא"ח סי' א'

רש"י ד"ה טהור לפי מה שכתוב בתורה ע"כ, ולכאורה אפ"ל דרש"י נשמר בזה דלא תקשה איך אמר רבה דטהור, והלא במשנה נגעים ספ"ד סתם דטמא, לבד ר' יהושע דקיהה וטיהר כדאמרינן בכתובות ע"ה ע"ב ובכ"מ, אכן בזה הורה רש"י דדעתו כדעת הרמב"ם ודעימיה, דמדאורייתא כל הספיקות שריין, וע' מה שהאריכו בזה הפר"ח בסי' ק"י ובשב שמעתתא פ"א. וממילא הא דמטמאו במשנה דנגעים הוא רק משום דמדרבנן ספיקא לחומרא, אבל רבה הורה שפיר לפי מה שכתוב בתורה, ומדאורייתא ספיקו לקולא, וע' בכ"מ ספ"ב מטומאת צרעת ובתוי"ט ותוס' אנשי שם לנגעים ספ"ב ובמש"כ בחידושי שם ולנזיר ס"ה ע"ב, וע"ע בת' באר יצחק חי"ד סי' ה'

ע"ב ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם דקמא קמא דמטיא אייתי לקמייהו, הנה לפי הסדר היו החמאה והחלב והדר הבן הבקר ולא להיפוך, ועפ"ז הובא בבעלי התוס' עה"ת לס' וירא בשם המדרש שזהו משאחז"ל קיים אברהם אבינו כה"ת ואפילו עירוב תבשילין, היינו תבשיל של חלב אכל קודם ואח"כ של בשר, וע' ח"ס חי"ד סי' ע"ג ובלבוש האורה ר"פ וירא בפירש"י עה"פ אשר עשה.