אור הישר (נשים ב) צא

דודאי שעה זו היא משעות היום ולא נוכל למילף מינה סוכה ומשו"ה כדאי יותר למילף ימים דסוכה מימים דמלואים דהתם כתיב בהדיא ופתח אה"מ תשבו יומם ולילה שבעת ימים, דבסוכה נמי נמצאת אפשרות מצותה להיות נמשכת בתמידיות ביום ובלילה, ובזה מתורץ מה דהתוס' שם מ"ג סוף ע"א נשארו בקושיא על לשון הש"ס דאמרו נראה למי דומה ע"ש

ובכלל בלתי מובן קושית הגאון הנ"ל ז"ל. האם רב שמעיה המציא דבר חדש דמשום דכתיב ימים תהיה פירושו דוקא ביום, הלא מלבד מה שהבאתי כמה כתובים דכתיב ימים וחכמי הש"ס מיעטו בשביל זה הלילות, הרי גם ריה"ג בעירובין צ"ו ע"א ובמנחות ל"ו ע"ב דס"ל דהאי ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה קאי על תפילין דריש נמי ימים ולא לילות, ומדוע הקשה רק על רב שמעיה ולא על התנאים וסתמא דגמרא שהחליטו דימים דקראי בכמה מקומות הם ימים דוקא

ח) אמנם קשה הלא אין אדם דן גז"ש מעצמו אא"כ קבלה מרבו כדאמרינן בפסחים ס"ו ע"א, ומדה זו היא הלמ"מ כמו לרש"י כן לתוס' בסוכה ל"א ע"א, א"כ כמו דבירושלמי ילפו בגז"ש נאמר כאן תשבו ונאמר להלן ופתח אה"מ תשבו יומם ולילה שבעת ימים מה ישיבה שנאמרה להלן עשה בה את הלילות כבימים אך ישיבה האמורה כאן עשה בה לילות כבימים, ומובא בתוס' סוכה כ"ז ע"א ד"ה תשבו ע"ש, ובבבלי גופה דמ"ג שם מסקינן תשבו תשבו לגז"ש נאמר כאן תשבו ונאמר במילואים תשבו מה להלן ימים ואפילו לילות אף כאן ימים ואפילו לגלות ע"ש, וגם אכילת שלמי שמחה בלילות ילפינן מהא דסוכה כדפירש"י בסוכה מ"ח ע"א ד"ה לרבות ע"ש: ולפ"ז מה מקום לכל השקלא וטריא בסוכה שם דנילף מלולב דימים ולא לילות, הלא א"כ הוא כנגד הגז"ש שקבלו מסיני, וע"כ צ"ל דלהירושלמי היתה גז"ש זו דתשבו תשבו מקובלת בהחלט ולהבבלי היתה כמסופקת קצת עד שמתוך פלפולם הוציאו דגז"ש זו מוחלטת היא, וגדולה מזו אשכחן בשבת צ"ז ע"א דר' יהודא בן בתירא לא גמיר הגז"ש מה דגמיר ר"ע, ואפילו לקבל קבלה זו מר"ע שהוא קבלה מרבו ג"כ לא רצה משום שהיה להם בקבלה מנין גז"ש שבכל התורה וזו היתה יתירה על החשבון לפיכך לא קיבלה כמש"כ התוס' שם בשם ר"ת

וכה"ג אשכחן בדין ח"נ צרורות דאמרינן בב"ק ד"ג ע"ב דהלכתא גמירי לה וכן הוא נמי סתמא דמתניתין ר"פ כיצד הרגל כדפירש"י שם, ואפ"ה פליג סומכוס בברייתא שם וס"ל דצרורות נ"ש משלם, ובע"כ משום דלא קבל ה הלכה זו מרבו

ט) עוד ראיתי בעולת שמואל שם שהקשה מדוע צריך הגז"ש דתשבו תשבו בסוכה שם ולא יליף מאכילת חמץ ומהשבתת שאור דנוהג לדורות ומצותו כל היום והוא לגמרי כמו סוכה ומה התם אף לילות ה"נ סוכה ג"כ בלילה ונשאר בצ"ע ע"ש, ולפי דבריו ושיטתו הוה מצי להקשות דנילף נמי מנדה דגם בדידה כתיב ימים ולדורות ומצותה כל היום

אבל לע"ד חילוק גדול הוא בין מצוה דשב ואל תעשה למצוה דקום ועשה, דאפילו אם בשתיהן חסרה לנו ההכרעה מ"מ לא דמיין להדדי, דאכילת חמץ והשבתת שאור ונדה דאיסורא רכיב עליה בשב וא"ת וכשבא לשאול בלילה אם גם אז האיסור עליו, הלא אם אין לנו מקור נאמן מן התורה למניעת האיסור מאיזה טעם נתירנו, משא"כ סוכה שהיא בקום ועשה והוא בא לשאול בלילה אם אז ג"כ חייב בסוכה ואין לנו מקור נאמן לחייבו מאיזה טעם נחייבנו, ומשו"ה על קיום מצות סוכה בלילה היה נחוץ לנו הגז"ש דתשבו תשבו, דוגמא לזה אשכחן בנזיר ד"ח ע"א בין להטיל עליו נזירות מספק ובין לסלק ממנו הנזירות שהיתה עליו ע"ש

יוד) כן על תירוצא דר' אבא בסוגיין עלך א"ק על נדתה סמוך לנדתה סמוך לנדתה אימת הוי בליליא וקא קרי לה זבה הקשה בס' הנ"ל מהא דפסחים ס"ג גבי שוחט את הפסח על החמץ דרשב"ל ס"ל עד שיהא עמו בעזרה ור"י סבר אע"פ שאין עמו בעזרה ופלוגתתם לחד לישנא דלר"ל בעינן על בסמוך ולר"י ל"ב על בסמוך ולחד לישנא פליגי בהתראת ספק דלהכי ס"ל לר"ל דעד שיהא החמץ בעזרה דאל"כ הו"ל הת"ס אבל על בסמוך לא בעי והשתא לפ"מ דמרבינן הכא מקרא לילות משום דעל היינו בסמוך הלא תקשה לר' יוחנן דלא בעינן על בסמוך ולחד לישנא גם לר"ל ל"ב על בסמוך ע"ש.