אור הישר (נשים ב) פו

דף ס"ט ע"א אמר רב היא היא תחילתן אע"פ שאין סופן כו', ע' בס' תפארת זיו קונטרס שער הקרטין סי' ל"ו ובחזקה רבה חי"ד סי' רנ"ו

שם א"ל רב ששת לרב ירמיה בר אבא רב ככותאי אמרה לשמעתיה דאמרי יום שפוסקת בו סופרתו למנין ז' כו', ע' בס' התרומה סי' פ"ז ובראב"ן סי' ש"כ וברוקח דפוס ווארשא דף פ"ה ע"ב

שם ולאו מי אוקימנא כר"ע דאמר בעינן ספורין לפנינו כו', ע' נובי"ת חי"ד סי' קכ"ז ובעונג יו"ט סי' פ"ג וע"ע בס' התרומה סי' צ"ח

תוד"ה שבעה לנדה. דלא בעינן ספורים בפנינו בזבה קטנה בזבה גדולה בעינן ע' אור שמח ששמח פ"ז ה"ד מאיסורי ביאה

בסה"ד דספירת לילה אינה ספירה, ע' בס' חזון איש ה' נדה סי' ע"ה סקי"ב

, ע"ב ספרתי ואיני יודעת כמה ספרתי אם בימי נדה ספרתי ואם בימי זיבה ספרתי, ופירש"י ספרתי בדקתי וע' ח"ס חי"ד סי' קע"ז

שם ת"ר שנים עשר דברים שאלו אנשי אלכסנדריא את ר' יהושע בן חנניא כו', ע' דורש לציון דרוש ה'

דף ע' ע"א היא תועבה ואין בניה תועבין רש"י קידושין ע"ז ע"א ד"ה היא תועבה ובח"ס חי"ד סי' קמ"ז

שם אמר שמואל כשקרב אשמו כו', ע' דורש לציון דרוש ג' ובמקור חיים על ה' פסח בחידושיו שם לכריתות ד"ח

תוד"ה ומביא. אבל חטאת העוף מספיקא לא לייתי חולין לעזרה כו', ע' דורש לציון דרוש ד'

ע"ב ולא הודו לו חכמים לר"ש מפני שמביא קדשים לבית הפסול, פי' ור"ש ס"ל מביאין קדשים לבית הפסול, וע' בחידושי הרשב"א לקידושין נ"ה ע"ב ובמש"כ בחידושי לזבחים ע"ה ע"ב ולבכורות ס"א

תוד"ה מתים לעתיד לבא צריכים הזאה, וא"ת כ אמאי לא בעי הך בעיא על בן השונמית כו', ע' מה שתירץ בזה בח"ס חי"ד סי' של"ז

דף ע"א ע"א מ"ט דב"ש אי נימא משום ותתחלחל המלכה וא"ר מלמד שפירסה נדה ה"נ כו'. ע' בתוס' סוטה ד"כ ע"ב ד"ה ביעתותא ובח"ס סי' קס"ג ובת' מהרש"ם ח"א סי' ל"ז

שם פחדא צמית ביעתותא מרפיא כו', ע' ח"ס חי"ד ס"ס קפ"ג

רש"י ד"ה הרוג שיצא. מיהו אי הוה נמי רובא לאחר מיתה אין טומאתו מן התורה דרביעית שלמה דמת בעינן כו', ע' אור שמח פט"ו ה"י ממאכלות אסורות

תוד"ה מקור מקומו טמא. ולא לענין שיהא הדם הנוגע בו טמא טומאת מגע כו'. ע' בת' בית אפרים חי"ד סי' נון

ע"ב במשנה בראשונה היו אומרים היושבת על דם טוהר היתה מערה מים לפסח חזרו לאמר הרי היא כמגע טמא מת לקדשים כו', ע' נובי"ק חי"ד סי' מ"ו

רש"י ד"ה צריכה טבילה ליל שמונים לתרומה מפני שטבולת יום ארוך היא כו' אבל לקדשים מודו ב"ה כו', ע' טו"א לחגיגה ד"כ סוף ע"ב

תוד"ה ר' יהודא. וא"ת לרבא דמשני אליבא דר' יהודא בזבחים דבכ"מ אית ליה לר"י מב"מ לא בטיל כו', ע' העמק שאלה לשאילתות ר"פ בשלח

תוד"ה מערה. ושמא כי היכי דקיל מנדה שאינו מטמא משכב תחתון אלא כעליון ושטבילתו ביום ה"נ קיל מנדה שאינו מטמא בהיסט כו', ע' בת' בית אפרים חי"ד סי' נ"ב

דף ע"ב ע"א במשנה וב"ה אומרים הרי זה גרגרן, ע"ל נ"ד ע"א תוד"ה תשמש ובראב"ד ומגיד משנה פ"ו הי"ז מאיסורי ביאה

שם ומודים ברואה בתוך י"א יום וטבלה לערב ושמשה שמטמאין משכב ומושב וחייבין בקרבן, ע' עונג יו"ט סי' מ"ד בהגה"ה

ע"ב תוד"ה ר' יוחנן. תימא במאי פליגי ר' יוחנן ור"ל כו' בסברא בעלמא פליגי כו', ע' העמק שאלה לשאילתות פ' תזריע ס"ס פ"ו ובמש"כ בחידושי לסנהדרין פ"ז ע"א וע"ע בס' שערי ציון להגאון מבילסק סי' י"א

דף ע"ג ע"א לר"ע קראי לראב"ע הלכתא. ע' בס' יראים סי' קצ"ב

שם אימא ביממא תיהוי זבה בליליא תיהוי נדה א"ל עלך א"ק על נדתה סמוך לנדתה כו', ע' בת' מהרש"ם ח"ב סי' ס"ה ובת' רביד הזהב סי' נ"ד ובמש"כ בחידושי למנחות ע"ח ע"ב וע"ע בהעמק שאלה לשאילתות פ' תזריע סי' פ"ו אות ד' ובעולת שמואל ח"א ס"ס ע"ז

רש"י ד"ה יהיה לה, הוסיף לה הויה של שימור, ע' בחידושי באר שבע להוריות ד"ד ע"א

תוד"ה תנא דבי אליהו ור"ת הגיה בספרו וכן נראה דאיידי דאיירי לעיל בהילכתא מייתי לה לסיים בדבר טוב כו', ע' בת' חבל יעקב ח"ב סי' ט"ז.