אור הישר (נשים ב) פה

שם מעשה בשפחתו של רבי שטבלה ועלתה ונמצא עצם חוצץ בין שיניה והצריכה רבי טבילה אחרת, ע' בפרדס הגדול לרש"י סי' רע"ג ובאור זרוע ח"א סי' שס"ג ובס' יראים סי' קצ"ב

שם אשה לא תעמוד ע"ג כלי חרס ותטבול סבר רב כהנא למימר טעמא מאי משום גזירת מרחצאות כו'. ע' בת' הרא"ש כלל ל"א סי' ג' ובת' הרשב"א סי' תתכ"ח ובראב"ן סי' שכ"ז

שם אשה לא תטבול בנמל אע"ג דהשתא ליכא אימר ברדיוני נפל כו', ע' רוקח סי' שע"ז

תוד"ה כל הראוי. וי"ל דאין סברא גבי טבילה שלא הקפידה תורה אלא שיטהר האדם כו' אבל בילה ומקרא בכורים וחליצה מצות נינהו כו', ע' עונג יו"ט סי' צ"ה

תוד"ה אם סמוך לחפיפה בסה"ד. ואע"פ שאנו מדמין אין לעשות מעשה אלא צריך לחפוף כל הגוף כו', ע' בת' שיבת ציון סי' מ"ב

דף ס"ז ע"א אבוה דשמואל עבד לבנתיה מקואות ביומי ניסן ומפצי ביומי תשרי, צ' בת' הריב"ש סי' קכ"ה ובח"ס חי"ד סי' ר"ב

שם אמר רמב"ח הני רבדי דכוסילתא עד תלתא יומי לא חייצי מכאן ואילך חייצי, הנה אי הני תלתא יומי הן מעל"ע או מקצת היום ככולו ע' ח"ס חי"ד סי' קפ"ט ובחזון איש ה' נדה ר"ס ע"ו

שם האשה לא תטבול אלא דרך גדילתה. ע' בת' הרשב"א סי' תתי"ט ובאור זרוע ח"א סי' שס"ג ובאור שמח פ"ה הט"ו מאה"ט

שם נימא אחת קשורה חוצצת שלש אינן חוצצות שתים איני יודע כו', ע' בס' התרומה סי' ק"ג

רש"י ד"ה ברדיוני. איני יודע לשונו ונראה שהוא לשון שיכשוך כו' ע"כ, ע' ראב"ן סי' שכ"ו

רש"י ד"ה מקואות. יש מפרשים דבעינן מים חיים לזבה ולאו מילתא היא דתניא בתוספתא חומר בזב מבזבה שהזב טעון מים חיים כו', וע' רש"י שבת ס"ה ע"ב וברש"י נדרים ד"מ ע"ב ובראב"ן סי' כ"ה

תוד"ה פתחה עיניה אחר זה כתוב בפירוש ר"ח במקצת הספרים ולית הלכתא ככל הני שמעתתא דכי איתמר הני לטהרות אבל לבעלה טהורה כו', ע' אור שמח פ"ה הט"ו מה' אבות הטומאות וע"ע נובי"ק חי"ד סי' מ"ו

ע"ב היא גופה גזירה ואנן ניקום ונגזור גזירה לגזירה. נלע"ד דבכה"מ דאמרו הכי בש"ס, לא היתה ההכרעה בזה מצד הסברא, רק סמכו על הכתוב דושמרתם את משמרתי דמניה ילפינן דאין גוזרין גזירה לגזירה כדהביא רש"י בביצה ד"ב ע"ב, אלא דצ"ע בזה בחולין ק"ד סוף ע"א, וע"ש תוד"ה ומנא

שם מכדי האידנא כולהו ספק זבות שוינהו רבנן לטבלינהו ביממא דשביעאה כו', ע' נובי"ת חי"ד סי' קכ"ו וע"ע בס' יראים סי' קצ"ב

שם אשה חופפת באחד בשבת וטובלת בחמישי בשבת שכן אשה חופפת וטובלת במוצאי שני ימים טובים של ר"ה, ע' בת' משיב דבר ח"א סי' מ"א ובח"ב סי' ע"ו ובח"ד סי' ה'

רש"י דיה אבולאי. שומרי העיר ונכרים הם ל"א בנינים של מערות כו', ע' העמק שאלה לשאילתות פ' אחרי סי' צ"ו אות ב'

תוד"ה משום סרך בתה. ור"ת אומר דתרי קולו לא אשכחן דשרי הש"ס הרחקת חפיפה מטבילה וסרך בתה. ע' אור שמח פ"ד ה"ח מאיסורי ביאה ובקונטרס עץ שתול סי' יוד

דף ס"ח ע"א דודי חסרת טשטקי חסרת עבדי חסרת, ע' בפרדס הגדול לרש"י סי' רע"ג ובח"ס חי"ד סי' ר"ז וסי' רי"ד

שם והא שלח רבין באגרתיה אשה לא תחוף בע"ש ותטבול במוצאי שבת כו', ע' העמק שאלה ל לשאילתות פ' אחרי סי' צ"ו אות ו'

שם הא בעינן תיכף לחפיפה טבילה וליכא כו', הא דחשיב בברכות מ"ב ע"א רק שלש תכיפות ולא חשיב הך, ע"ש בתוס' נ"ב ריש ע"ב ובמש"כ בחידושי למנחות צ"ג ע"א

שם קשיא הלכתא אהלכתא ל"ק הא דאפשר הא דלא אפשר, ע' אור זרוע ח"א סי' שס"ד ובראב"ן סי' שכ"ו ובס' התרומה סי' צ"ט וברוקח ה' נדה דיני חפיפה

שם איתמר רב אמר זבה ודאי ולוי אמר זבה ספק, ע' אור שמח פ"ו ה"כ מה' איסורי ביאה ובחזקה רבה חי"ד סי' רנ"ו

תוד"ה כך אמרו. ופירש"י הא דאפשר לחוף ביום כגון בימי החול חופפת ביום כו', ע' בס' התרומה סי' צ"ט ק'

ע"ב במשנה הזב והזבה שבדקו עצמן ביום ראשון כו', ע' נוב"י קמא חי"ד סי' מ"ו וע"ע בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תרל"ב ובמה שהאריך בזה בת' בית דוד סי' ב' וע"ע בס' התרומה סי' פ"ח וברוקח דפוס ווארשא דף פ"ה ע"ב

שם נזיר שהילך ע"ג סככות ופרעות נמי מדאורייתא אהל מעליא בעינן ורבנן הוא דגזור כו', ע' בת' אחיעזר חאה"ע סי' ל"ד

שם אבל הכא אי חיישינן דילמא חזאי בספק אתי לאיחלופי בודאי, ע' בס' חזון איש ה' נדה ריש סי' ע"ה

רש"י ד"ה ר"ע אומר. אין להם אלא שביעי שמא ראו בינתים וסתרו ספירתן הראשונה, ע' נובי"ת חי"ד סי' קכ"ז.