אור הישר (נשים ב) פד

שם ובכולן ר"מ מחמיר כדברי ב"ש כו', ע' בת' בית אפרים חי"ד סי' מ"ו

שם ת"ר הרואה דם מחמת תשמיש משמשת פעם הראשונה ושנייה ה ושלישית כו': ע' ח"ס חי"ד סי' קס"ד ובנובי"ת סי' פ"ז ובהעמק שאלה לשאילתות פ' מצורע סי' פ"ט אות ד' וע"ע בס' התרומה סי' ק"ו וברוקח ה' נדה

רש"י ד"ה הרואה דם. לאו בבתולה קא מיירי אלא בדם נדות, ע' נובי"ת חי"ד סי' צ"ד

תוד"ה וכולן. א"נ הך בדיקה הויא בשפופרת אם בא ממקור או מן הצדדים וכן משמע בתוספתא, ע' חזקה רבה חי"ד סי' רנ"ב

דף ס"ו ע"א ואם יש לה מכה באותו מקום תולה במכתה, עמש"כ הגרא"י בחוט המשולש סי' כ"ו וע"ע בס' התרומה סי' צ"ב ובת' מהר"ח או"ז סי' ח' ובח"ס אה"ע ח"ב סי' פ"ב

שם ואם יש לה וסת תולה בוסתה כו', ע' בת' הרשב"א סי' תתל"ח תתל"ט ובת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תרכ"ה ובח"ס חי"ד סי' ק"ס וסי' קס"ט ובנובי"ק חי"ד סי' ס"א

שם מאי בינייהו אמר עולא מקור מקומו טמא איכא ביניהו. ע' סדרי טהרה סי' קפ"ז סק"ט ובת' מהרש"ם ח"א סי' כ"ג וע"ע בח"ס ס"ס קע"ז ובת' בית אפרים חי"ד סי' נון ובנובי"ת חי"ד סי' צ"ז

שם שפופרת אפגורי מפגרא לה אמר שמואל בשפופרת של אבר ופיה רצוף לתוכה, ע' נובי"ק חי"ד סי' מ"ו ובת' פמ"א ח"ב סי' קנ"ו

שם אזל בעתה ונפל ממנה חררת דם כו', ע' ח"ס חי"ד סי' קס"ג וע"ע בנובי"ת חי"ד סי' צ"ג

שם דכל אימת דהות סלקא מטבילת מצוה הוה קחזיא דמא אמר לה שמא דימת עיריך עלתה ביך לכי והבעלי לו על גב הנהר כו', הנה הראשונים ז"ל האריכו בזה ועמש"כ בח"ס חי"ד סי' קפ"ג ובת' מהרש"ם ח"ב סי' רי"ט

שם התקין רבי בשדות ראתה יום אחד תשב ששה והוא שנים תשב ששה והן שלשה תשב שבעה נקיים, ע' פרדס הגדול לרש"י סי' ער"ב ובמה שהארכתי בזה לקמן בהדרן על הש"ס

שם א"ר זירא בנות ישראל החמירו על עצמן שאפילו רואות טיפת דם כחרדל יושבות עליה שבעה נקיים, ע' בפרדס הגדול לרש"י סי' ע"ר וסי' ר"פ ובת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תרל"ב ובח"ס חי"ד סי' קס"ה ובת' הגרע"א סי' קנ"ט וע"ע בראב"ן סי' שי"ט שכ"ג שכ"ד

שם אמינא לך איסורא ואת אמרת מנהגא, ע' בת' באר יצחק חא"ח סי' כ"ג

שם אמר רבא תבעוה לינשא ונתפייסה צריכה שתשב שבעה נקיים, והנה בחוות דעת ר"ס קצ"ב דייק תיבות תבעוה לינשא, דדוקא אז צריכה שתשב ז"נ מפני חימוד של נישואין. מא"כ בחימוד של זנות אין בזה יתרון על חימוד של כל ביאה וא"צ שתשב ז"נ, ומתרץ בזה קושיות הט"ז שם וע"ש מה שהאריכו בישוב קושיות הט"ז בתפארת ישראל על ה' נדה מהגאון בעל כו"פ ועוד שאר מפרשים

ולעד"נ לכאורה להביא ראיה ברורה לדברי החו"ד מגמרא ערוכה בברכות כ"ב ע"א, דתניא מעשה באחד ל שתבע אשה לדבר עבירה אמרה לו ריקא יש לך מ' סאה שאתה טובל בהן מיד פירש, ופירש"י פנויה היתה. וכ' הצל"ח דאם היתה אשת איש מדוע אמרה נחיצת הטבילה דבאמת קיי"ל כר' יהודא בן בתירא דאין ד"ת מקבלין טומאה: טפי היה לה למונעו מטעם אשת איש ע"ש, וה"נ אם איתא דעל תביעת זנות, ג"כ צריכה לישב ז"נ כמו על תביעת נישואין טפי היה לה לאמר שצריכה עדיין לישב שבעה נקיים, זולת אם נימא שהיתה בחזקת מסולקת דמים, או שהיה קודם תקנת חז"ל דתבעוה לינשא צריכה שתשב ז"נ, ועמש"כ בחידושי ליבמות ל"ז ע"ב וע"ע בת' פני יהושע יו"ד ח"ב סי' ל' ובראב"ן סי' של"ו

שם רבינא איעסק ליה לבריה בי הב חנינא כו', בהגהות הב"ח גריס רב חביבא, וכ"ה הגרסא בפרדס הגדול לרש"י סי' הע"ר וע"ע בח"ס חי"ד סי' קפ"ד ובחוט המשולש בחלק התשובות להגרא"י סי' כ"ג וע"ע בס' התרומה ס"ה נדה וברוקח ר"ה נדה

רש"י ד"ה ותבדוק בביאה שלישית של בעל ראשון ולמה תתגרש, ע' בתוס' ובח"ס חי"ד סי' קפ"א

רש"י ד"ה שנים תשב ששה והן לחומרא שמא ראשון סוף זוב ושני תחילת נדה כו', ע' אור שמח פ"ו הכ"ב מא"ב

תוד"ה ונאמנת. פירש"י הך סיפא דנאמנת כרבי אבל כולה רישא כרשב"ג כו', ע' בת' מהרש"ם ח"ב סי' קמ"א וע"ע בח"ס חי"ד סי' קע"ה ובת' באר יצחק חאה"ע ס"ס ד' וע"ע נובי"ק חי"ד סי' נ"ז

בא"ד ור"י מפרש דאפילו רבי מודה ברואה מחמת תשמיש דבעי ג' זימנין לאחזוקה ע' בתוס' לעיל ס"ג ריש ע"ב ובחזקה רבה חי"ד סי' ר"ב

ע"ב אשה לא תחוף לא בנתר ולא באהל כו', ע' בת' הריב"ש סי' ל"ה ובאו"ז סי' שס"א ובראב"ן סי' שכ"ו ובס' התרומה סי' ק"ג

שם לעולם ילמד אדם בתוך ביתו שתהא אשה מדיחה בית קמטיה במים כו', ע' בת' הגרע"א סי' סמ"ך וע"ע ברוקח סי' שע"ט.