אור הישר (נשים ב) פא

תוד"ה בודקות. ואי מצאה הכתם מעבירה עליו ז' סמנים או תעשה כבוס גמור וטוב דהא חזינן דע"י כבוס טוב הולך הכתם בלא סמנים, ע' מה שתמה בת' משיב דבר ח"ב סי' צ"ז

תוד"ה ש"מ. לפי ששוקי ירושלים עשויין להתכבד בכל יום לא שחזקתן מתכבדים כו', ע' תוס' ב"מ כ"ו ע"א ד"ה עשויין ובנובי"ת חי"ד סי' נ"ג בהגה"ה

תוד"ה קוברין. וא"ת והאיך משתמשים שם בימי טומאתן והלא נזהרים הם מטומאת מת ונופלים כו', ע' בת' מקום שמואל קונטרס שער התירוצים

דף נ"ז ע"א א"ר אבהו בכהן עומד שם כו'. בת' הרשב"א סי' שכ"ד הגרסא א"ר אבהו א"ר יוחנן בכהן שלהם עומד שם

רש"י ד"ה אילן המיסך על הארץ והוא סמוך לדרך בית הקברות כו', ע' בתוד"ה אילן ובחידושי הריטב"א למו"ק ד"ה ע"ב ד"ה אבל מציינין ובת' מהרש"ם ח"א סי' י"ב

רש"י ד"ה שדה שאבד בה קבר מקרי נמי בית הפרס כו', ע' בחידושי הריטב"א למו"ק ד"ה ע"ב ד"ה אין מעמידין

ע"ב במשנה הרואה כתם על בשרה כנגד בית התורפה טמאה כו', ע' ראב"ן סי' שכ"א וברוקח דפוס ווארשא דף פ"ה ע"א

שם אמר שמואל בדקה קרקע עולם וישבה עליה ומצאה דם עליה טהורה שנאמר בבשרה עד שתרגיש בבשרה, ע' נובי"ק חי"ד סי' נ"ה ובח"ס חי"ד סי' קמ"ה ובת' שיבת ציון סי' ל"ו ל"ז ובחזקה רבה חי"ד סי' רמ"ג

שם ה"ד אי דארגשה יושבת אמאי טהורה, ע' בת' פנים מאירות ח"ג סי' י"ג

שם לעולם דארגשה ואימור הרגשת מי רגלים הואי כו', ע' בת' הגרע"א סי' ס"ב ובח"ס חי"ד סי' קע"א

שם ה"ד אי דארגישה לאחר זמן אמאי פטורין מן הקרבן כו', ע' בת' הרדב"ז ח"א סי' קמ"ט

תוד"ה הרואה כתם. תימה מאי מהדר אפירכותא הא כמה משניות פרק בא סימן ודם הנדה בדיני כתמים וליפרוך מינייהו כו', ע' נובי"ת חי"ד ס' קי"ח

תוד"ה אימר. וי"ל דהכא זמן מועט בין תשמיש למציאת הדם והיתה יודעת אם תרגיש במי רגלים כו'. ע' אור שמח פ"ט הכ"ט מא"ב

תוד"ה ובמגעות. וזהו תימה שזו החומרא לא מצינו בשום מקום דהא אשה שיש לה וסת דיה שעתה כו', ע' בת' באר יצחק חי"ד סי' ט"ז

דף נ"ח ע"א תניא א"ר אלעזר ב"ר יוסי דבר זה הוריתי בעיר רומי לאיסור כו', ע' תוס' מעילה י"ז סוף ע"ב- ובמש"כ בחידושי שם רש"י ד"ה מדרבנן דילמא ארגישה ולאו אדעתה ע' נובי"ת חי"ד סי' קי"ח ושם סי' ק"כ

תוד"ה כר' נחמיה דאמר כל דבר שאינו ו מקבל טומאה אינו מקבל כתמים. טעמא דר' נחמיה כיון דדבר שהכתם בו טהור גם על האשה לא גזרו טומאה, ע' ח"ס חי"ד סי' קפ"ב

תוד"ה מודה שמואל. ורב אשי נמי מודה דלשמואל היכא דלא הרגישה טהורה מן התורה ע' נוב"י קמא חי"ד סי' נ"ה

תוד"ה ולענין דינא. וא"ת מדינא נמי תתחייב השניה לכבסו כו'. ע' חזקה רבה חח"מ סי' ס"ז

ע"ב ת"ר לבשה ג' חלוקות הבדוקות לה אם יכולה לתלות תולה ואפילו בתחתון כו', ע'. בת' פמ"א ח"ב סי' קפ"ג

במשנה ותולה בכל דבר שהיא יכולה לתלות כו', ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תרכ"ח תרכ"ט ובת' ח"צ סי' מ"ו ובנובי"ק חי"ד סי' מ"א ובת' עין יצחק חי"ד סי' י"ז וע"ע בראב"ן סי' שכ"א ובת' פמ"א ח"ב סי' ק"ע

שם שלא אמרו חכמים הדבר להחמיר אלא להקל שנאמר ואשה כי תהיה זבה דם יהיה זובה בבשרה דם ולא כתם, ע' ח"ס חי"ד סי' קמ"ד ובת' באר יצחק חי"ד סי' י"ז ובת' מהרש"ם ח"א סי' כ"ג ובחוט המשולש בחלק התשובות להגרא"י סי' כ"ו

שם אבל נראין דברי ר' חנינא בן אנטיגנוס מדברי ומדבריהם שהיה אומר עד כמה היא תולה עד כגריס של פול כו', ע' בס' יראים סי' קצ"ב ובס' התרומה סי' צ"ב וברוקח דפוס ווארשא דף פ"א ע"א

שם דא"ר אבהו כל שיעורי חכמים להחמיר חוץ מכגריס של כתמים להקל, ע' בת' ח"צ סי' ס"ז

דף נ"ט ע"א כתם ארוך מצטרף טיפין טיפין אין מצטרפין כו', ע' באור הגר"א ליו"ד סי' ק"צ סקט"ז ובמש"כ שם הגאון בעל פלתי בקונטרס תפארת ישראל סק"ז

ע"ב במשנה שאין דרך האיש להוציא דם אלא שחזקת דמים מן האשה. ע' נובי"ק חי"ד סי' נ"ה

שם מ"ש עומדת דאמרינן מי רגלים הדור למקור ואייתי דם כו', ע' בת' משיב דבר ח"ב סי' ל"ד

שם מזנקת נמי דילמא בתר דתמו מיא אתא דם