אור הישר (נשים ב) ח

ר"ן ד"ה הלכך נקטינן. א"ר יודן והוא שהזכיר נדר ואח"כ הזכיר שבועה אבל אם הזכיר שבועה ואח"כ נדר הנדרים חלים על האיסורין. ע' אבני מלואים סי' כ"ז ס"ק י"ד

ע"ב במשנה סתם נדרים להחמיר ופירושם להקל כו', ע' בת' הרמב"ם סי' ק"י ובת' הרדב"ז ח"א סי' קל"ג וסי' רל"ה וע"ע בת' הרשב"א סי' תרצ"ט ובאור זרוע ח"א סי' תרי"א ובת' הריב"ש סי' קכ"ז וסי' קפ"ה ובמחנה אפרים ה' נדרים סי' ה' וסי' ז' וסי' י"ג ובת' מהרשד"ם חי"ד סי' פ"א

רא"ש ד"ה סתם נדרים להחמיר אזלינן לחומרא דסתם הנודר דעתו לאסור מדלא שתק, ע' בת' באר יצחק חי"ד סי' א'

דף י"ט ע"א הריני גזיר אם יש בכרי הזה מאה כור והלך ומצא שנגנב או שאבד ר"י מתיר ור"ש אוסר כו', ע' בת' מהרי"ט ח"א סי' י"ט ובת' מהרשד"ם חי"ד סי' קל"א ובמקור חיים סי' תקס"ב

ע"ב אמר רבא גבי כרי קסבר כל שספיקו חמור מודאי לא מעייל נפשיה לספיקא כו', ע' בת' מהרי"ט ח"א סי' פ"ט ובנועם ירושלמי דמאי פ"ז וע"ע בת' מהרשד"ם חי"ד סי' ע"ו ובחזקה רבה חי"ד סי' צ"ז

שם ר' יהודא משום ר"ט אומר אין אחד מהם נזיר לפי שלא ניתנה נזירות אלא להפלאה. ע' בת' מהרשד"ם חי"ד סי' ע"ה

שם להודיעך כחו דר"ש דאע"ג דנגנב או שאבד קסבר מעייל אינש נפשיה לספיקא, ע' בת' עונג יו"ט סי' קמ"א

דף כ' ע"א במשנה נדר בחרם ואמר לא נדרתי אלא בחרמו של ים כו', ע' בת' הריב"ש סי' קצ"ה ובאור זרוע ח"א סי' תרי"א ובמחנה אפרים ה' נדרים סי' ה' וע"ע בת' הרשב"א ח"ד סי' ק"ח ובר"ן לקידושין מ"ס ע"ב ובת' פמ"א ח"א סי' נ"ג

שם על כולן אין נשאלין להן ואם נשאלו עונשין אותן ומחמירין עליהן כו'. ע' בת' הרשב"א ח"ד סי' ק"כ ובת' הריב"ש סי' רס"ב וסי' ת"ז תקי"א ובת' מהר"ם ב"ב סי' קכ"ב

שם וחכ"א פותחין להן פתח ממקום אחר ומלמדין אותן כדי שלא ינהגו קלות ראש בנדרים, ע' בת' מהר"ם פדוואה סי' ע"ב

שם מי שנזר ועבר על נזירותו אין נזקקין לו עד שינהוג בו איסור כימים שנהג בהן היתר כו', ע' בת' מהרשד"ם חי"ד סי' ע"ה

שם א"ר יוסף הואיל ואמרי רבנן אין נזקקים לו בי דינא דמזדקקי לא עביד שפיר, כה"ג א"ר יוסף בכתובות פ"א צ"ב

שם רב אחא בר יעקב אומר משמתינן ליה, ע' בת' הרשב"א ח"ד סי' ר"ד

ע"ב בני נידוי. פירשו רש"י ור"ן כשהוא מנודה, אבל הרא"ש מפרש הוא או היא מנודין, וע' ברכי יוסף חא"ח סי' ר"מ סק"ג ובספרו כסא רחמים על מס' כלה פ"ב ה"ז

במשנה ארבעה נדרים התירו חכמים נדרי זירוזין ונדרי הבאי ונדרי שגגות ונדרי אונסין כו', ע' בת' הרא"ש כלל ל"ד סי' א' ובת' מהרשד"ם חי"ד סי' ק"ד ובת' הרדב"ז ח"א סי' ש"א

דף כ"א ע"א אמרת לן משמיה דר' יהודא נשיאה מאן תנא ארבעה נדרים ר' יהודא היא דאמר משום ר"ט כו', ע' בס' דורות הראשונים ח"א פרק ט"ו במש"כ על המשנה ביסודה

שם רבא אמר אפילו תימא רבנן מי קתני שניהם רצו שניהן רוצין קתני, ע' אור שמח מה' נדרים

ר"ן ד"ה גרסינן בירושלמי ומיהו אין המוכר רשאי ליתנו בשקל ולא הלוקח רשאי ליתן לו סלע שהרי עיקר משמעות נדרים אינו אלא לכך, ע' מחנה אפרים ה' נדרים סי' י"ח

ע"ב א"ר יהודא א"ר אסי ארבעה נדרים הללו צריכין שאלה לחכם כו', ע' בת' מהר"ח או"ז סי' ע'

שם תנא תני ארבעה נדרים התירו חכמים ואת אמרת צריכין שאלה לחכם, ע' בת' משאת בנימן סי' סמ"ך וע"ע בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תתקל"ח

דף כ"ב ע"א דארבב"ח אר"י מאי פתח ליה ר"ג לההוא סבא יש בוטה כמדקרות חרב ולשון חכמים מרפא כל הבוטה ראוי לדוקרו בחרב אלא לשון חכמים מרפא, ע' בסוף ספר פרדס הגדול לרש"י ז"ל

שם ר' נתן אומר הנודר כאילו בנה במה והמקיימו כאילו מקריב עליו קרבן, ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' קכ"ב

ר"ז ד"ה הנודר כאילו בנה במה. ונ"ב דלהכי מדמינן לה לבונה במה משום דסליק אדעתא דנודר דמצוה קא עביד כו', ע' בס' שערי ציון להגאון ר' בן ציון ז"ל אבד"ק בילסק סי' א'

ע"ב כל הכועס אפילו שכינה אינה חשובה כנגדו כו'. ע' בת' הרשב"א סי' תקע"א

שם א"ר אסי אין נזקקין לאלהי ישראל חוץ מקונם אשתי נהנית לי כו', ע' אור שמח פ"ב מה' נדרים

שם לטעום מר מידי א"ל לא מרי כולה לא טעימנא ליה כו', ע' בת' הרשב"א סי' תתמ"ב

רש"י ד"ה מפני שערכה. לפי שבעטו וחטאו נוסף להם רוב חכמה שאר הספרים להטרחן