אור הישר (נשים ב) ז

למחר כו', ע' בת' הריב"ש כי' דמ"ט ובמחנה אפרים ה' נדרים סי' כ"ט ובחזקה דבה חאה"ע סי' קמ"ד

ר"ן ד"ה הא דמחתא, ואפ"ה לא אמר כלום דמאי בתורה דקאמר בגוילין שהיא כתובה כו', ע' בת' עין יצחק חא"ח סי' י"ד

דף ט"ו ע"א חומר בשבועות שהשבועות חלות על דבר שיש בו ממש ועל דבר שא"ב ממש משא"כ בנדרים, וטעם הדבר דבשבועה קאסר נפשיה אחפצא ונפשיה אית לה ממש ומצי אסר נפשיה אכל מידי אבל נדרים אסר חפצא אנפשיה דהא עלי קאמר ומה דלית ביה ממש לא מצי אסר ליה נפשיה כדביאר הרשב"א בתשובה ח"ד סי' ס"ו וע"ש עוד סי' פ"ב

שם שבועה שלא אישן ג' ימים מלקין אותו וישן לאלתר. עמש"כ בחידושי לשבועות כ"ה ע"א

שם כי קתני דאי ניים רבינא אמר לעולם כדקתני ומאי בל יחל מדרבנן כו', ע' בת' הרשב"א סי' אלף קי"ג ובנובי"ת חי"ד סי' קמ"ה

שם דברים המותרים ואחרים נהגו בהן איסור אי אתה רשאי להתירן בפניהם, ע' תוס' עירובין ק"א ע"ב ד"ה ר' יוסי ופסחים נ"א ע"א ד"ה אי ובמגילה ד"ה ע"ב ד"ה דברים ובת' מהר"ם ב"ד ברוך סי' צ"ה וביו"ד סי' רי"ד ובמפרשים שם ובת' מהרשד"ם חי"ד סי' מ"ם וסי' נ"ג

שם הלכה לפני הפסח אסורה ולוקה לא הלכה איסורא בעלמא, ע' אור שמח פ"ה ה"ב מה' נדרים

ר"ן ד"ה הלכה אסורה. אבל הרמב"ם ז"ל כ' לוקה הוא שהדירה אם ההנה אותה אבל היא אינה לוקה דכיון דלא נדרה כלל לא שייך בה לא יחל דברו וליתא כו', ע' עונג יו"ט ס"ס פ"ו ור"ס פ"ח

ע"ב והא משתעבד לה מדאורייתא דכתיב שארה כו"ע לא יגרע כו', ע' מחנה אפרים ה' שבועות סי' י"א

ר"ן ד"ה והא מן התורה משועבד לה. וא"ת ומאי קשיא ליה והא אמרינן בפ' אע"פ דקונמות קדושת הגוף נינהו ומפקיע מידי שיעבוד כו', ע' מחנה אפרים ר"ה נדרים

בא"ד דאי דאסר גופיה עילוה ה"נ דלא מצי עביד דמדאורייתא משעבד לה והוה כאוסר נכסי חבירו על חבירו כו', ע' חזקה רבה חאה"ע סי' ש"ח

בא"ד אבל מ"מ אי מתהני גופיה בהדי דמקיים מצוה הנאה מקרי כו', ע' בת' עין יצחק אה"ע ח"ב סי' ס"ב ובאבני מלואים סי' כ"ח ס"ק סמ"ך

דף ט"ז ע"א במשנה קונם סוכה שאני עושה לולב שאני נוטל תפילין שאני מניח בנדרים אסור, ע' בשירי קרבן לירושלמי דמכילתין לקמן פ"ח ה"א וע"ע בס' המכריע חא"ח דפוס לובלין סי' יוד ובת' באר יצחק חי"ד סי' כ'

ע"ב אמר רבא וכי מצות ליהנות ניתנו אלא אמר רבא הא דאמר ישיבת סוכה עלי והא דאמר שבועה שלא אשב בסוכה כו', ע' נובי"ת חא"ח סי' קל"ג ובתומים ס"ס כ"ו ובמחנה אפרים ה' נדרים סי' כ"ה ובעונג יו"ט סי' נון וסי' ס"א

ר"ן ד"ה הא דאמר. דלה' לא קאי אשבועה אלא אכי ידור נדר כו'. ע' בפי' הרא"ש ד"ה אמר אביי ובנוב"י מ"ת חי"ד סי' נ"ג

ר"ן ד"ה אלא אמר רבא וא"ת וכי אמר ישיבת סוכה עלי מאי הוי הא דבר שאין בו ממש הוא י"ל דהכא במ"ע כו' אבל בתוספות אמרו כו'. ע' אבני מלואים סי' פ"א סק"ד

בא"ד דלא מקרי דבר שא"ב ממש אלא בשאינו מזכיר שם החפץ שאוסר עליו כגון שאני ישן שאני מדבר אבל כשמזכיר החפץ הנאסר דבר שי"ב ממש הוא כו', ע' בס' צבי גאון יעקב בקונטרס החידושים לנדרים

בא"ד תירצו בתוספות דמ"מ כיון שאסר ישיבתה עליו אע"פ שאין לו בו הנאה חל ולפ"ז אמר קונם זריקת צרור לים עליו אסור כו', ע' אור שמח פ"ג ה"ו מה' נדרים ובעונג יו"ט סי' צ"ה

דף י"ז ע"א חד קרא למיפטריה מקרבן שבועה וחד למיפטריה מן לאו דשבועה, ע' שאגת אריה סי' סמ"ך ובטו"א חגיגה ד"י ע"א ובעונג יו"ט סי' מ"א

במשנה יש נדר בתוך נדר ואין שבועה בתוך שבועה כיצד אמר הריני נזיר אם אוכל הריני גזיר אם אוכל כו', ע' בת' הרשב"א סי' תרט"ו ושם ח"ד סי' ק"ט ובת' מהרשד"ם חי"ד סי' ע"ה וסי' ע"ז

שם דמיגו דקא מיתוסף יומא יתירא חיילא נזירות על נזירות, ע' בת' הריב"ש סי' שצ"ח

ע"ב ר"ן ד"ה תנן יש נדר. לפיכך אני אומר דכי אמרינן וחזר ואמר שבועה שלא אוכל תאנים וענבים ה"ק שלא אוכל אותם כאחת כו', ע' בס' עמק יהושע סי' יו"ד

דף י"ח ע"א אמר רבא אם נשאל על הראשונה שנייה חלה עליו כו', ע' בת' הרדב"ז ח"א סי' קע"ח

שם דאמר רבא נשאל על הראשונה עלתה לו שנייה תחתיה לימא מסייע ליה מי שנדר שתי נזירות כו', ע' בת' הרשב"א סי' תש"ב

שם כגון שקיבל עליו שתי נזירות בבת אחת, ע' תוס' שבועות כ"ז ע"ב ד"ה הכי השתא ובאור שמח פ"ג ה"י מה' נזירות.