אור הישר (נשים ב) עט

מתיבמת ל"ל לאפוקי מדר' יוסי דאמר איש כתוב בפרשה אבל אשה בין גדולה בין קטנה קמ"ל דאי אייתה שתי שעדות אין אי לא לא מ"ט אשה כאיש, והנה בהפלאה לכתובות כ"ד ע"ב קאמר מצד הסברא דחיוב יבום מונח גם על היבמה והביא ראיה מיבמות ד"כ ע"א גבי אלמנה לכהן גדול מן האירוסין. דפריך יבא עשה וידחה ל"ת והשתא איך היא עוברת על הל"ת אם אין המצוה גם עליה ע"ש, אמנם מסוגיא דהכא מבואר כן בהדיא מדהקשו דלא הוה צריך למיתני חולצת או מתיבמת מדקא נסיב תחילה דחייבת בכל מצות האמורות בתורה הרי בהדיא דמצות אלו דחליצה ויבום רמי גם עליה, דאל"ה אימא דהא דקתני חייבת בכל מצות האמורות בתורה היינו על המצות דנשים חייבות, אבל חליצה ויבום איז עליה מצוה להכי תני חולצת או מתיבמת משום מצוה דידיה, ובע"כ דגם עליה מוטלת המצוה ולהכי שפיר פריך דבבא יתורה היא

אמנם איכא למידק על תירוץ הש"ס כדפריך ריש ביצה מכדי מאן סתמיה למתניתין רבי כו' ע"ש, ואיהו נקיט בסתם משנה דהכא בבא יתירה דחולצת או מתיבמת לאפוקי מדר' יוסי, ואיהו גופיה הורה הלכה למעשה כר' יוסי כדאמרינן ביבמות ק"ה ע"ב וצ"ע כעת

שם והיא לא נתפשה אסורה הא נתפשה מותרת ויש לך אחרת שאע"פ שלא נתפסה מותרת ואיזו זו שקידושיה קידושי טעות כו', ע' כ"מ פ"ב ה"ד מה' סוטה ובחזקה רבה חאה"ע סי' רי"ב

שם אר"ה שתי שערות שאמרו צריך שיהא בעיקרם גומות כו' ע' בס' התרומה סי' קל"ג. שם רב מלכיו א"ר אדא בר אהבה גומות אע"פ שאין שערות, ע' בת' הריב"ש סי' תע"ד

שם קשה בה ר' חנינא מסורא לא לשתמיט תנא ואשמעינן גומות כו', ע' נובי"ק חאה"ע סי' צ"ג

ע"ב א"ר חסדא עד שיהיו ב' שערות במקום אחד. באור זרוע ח"א סי' תער"ב הגרסא רב אסי במקום רב חסדא

שם ת"ר עד מתי הבת ממאנת עד שתביא ב' שערות דברי ר"מ כו', ע' אור זרוע ח"א סי' תרפ"ב

במשנה שתי שערות האמורות בפרה ובנגעים והאמורות בכל מקום כדי לכוף ראשן לעיקרן כו', ע' בס' יראים סי' נ"ז

שם הלכה כדברי כולן להחמיר, ע' בת' הגרע"א סי' ז'

רש"י ד"ה והאמורות בכל מקום בתנוק ובתנוקת, ע' מנחת חינוך מצוה שע"ז

תוד"ה הלכה, ור"ת כתב בספר הישר דמשהגיעה לכלל שנותיה לא תמאן בזה"ז כו', ע' בחוט המשולש בחלק התשובות להגר"ח סי' יוד ובהעמק שאלה לשאילתות פ' בחקותי סי' קט"ז אות ד'

תוד"ה שלש גריסין. לכך פריך דילמא תרי ופלגא בתרי יומי חזיתיה כיון דראתה מעט כו', בח"ס חי"ד סי' קע"ו כ' דט"ס יש בלשון התוס' וצ"ל כי היכי דראתה מעט ע"ש

בא"ד וא"ת מנא ליה לרבא דבג' גריסין במקום אחד חיישי רבנן דילמא דוקא בג' מקומות ומצאתן ביום אחד כו', ע' מה שתירץ באור שמח פ"ט ה"ו מאיסורי ביאה

דף נ"ג ע"א ואף עצמה לא בדקה אלא בין השמשות דר' יהודא ובבה"ש דר' יוסי לא בדקה דרבנן סברי בביה"ש דר' יוסי ליליא הוא כו', ע' מאירי לשבת ל"ד ע"ב ובביאורי הגר"א או"ח סי' רס"א ס"ק י"ב

שם תרי תנאי ואליבא דר' יהודא בן אגרא האי תנא סבר שלים ביה"ש דר' יהודא והדר חייל ביה"ש דר' יוסי והאי תנא סבר ביה"ש דר' יוסי מישך שייך בדר' יהודא, והנה בשבת ל"ה ע"א אהא דאמר שמואל ביה"ש דר' יהודא כהנים טובלין בו מסקינן מהו דתימא ביה"ש דר' יוסי מישך שייך בדר' יהודא קמ"ל דשלים ביה"ש דר' יהודא והדר מתחיל ביה"ש דר' יוסי ע"ש ולפי המבואר בסוגיין דפלוגתא דתנאי היא איך הכריע שמואל כחד תנא כדקאמר קמ"ל, אדרבא הו"ל למימר שם כתנאי או לימא כתנאי וצ"ע כעת

ע"ב ת"ר הרואה כתם מטמאה עצמה וקדשים למפרע דברי רבי רשב"א אומר קדשים מטמאה עצמה אינה מטמאה כו', ע' בת' פמ"א ח"ב סי' ק"ע

שם אמר רבינא איפוך ר"נ אמר לעולם לא תיפוך כו', הנה רבינא דהכא היא קדמון ולא חבירו של רב אשי, וע' חולין מ"ה ע"א תוד"ה אמר רבינא ושם ברא"ש סי' כ"ג ובמעדני יו"ט אות ק' ובשאגת אריה סי' כ"ד ובמש"כ בחידושי לחולין שם

שם מכלל דכתמים צריכין הפסק טהרה א"ל אין, ע' אור שמח פ"ג מה' מחו"כ

תוד"ה עצמה. וי"ל דלא חייש רשב"א אלא שלא יהיה כתמה חמור מראייתה בזמן לטמאות יותר מעל"ע, ע' בת' חמדת שלמה חי"ד סי' כ'

דף נ"ד ע"א דתניא יום אחד טמא ויום אחד טהור משמשת ח' ולילו עמו וד' לילות מתוך י"ח יום כו', ע' בספר התרומה סי' צ"ה וברוקח דפוס ווארשא דף פ"ד ע"ב ובחזון איש לנדה ר"ס ע"ד

שם זאת אומרת ימי נדתה שאין רואה בהן עולין לספירת זיבתה, ע' בס' התרומה סי' צ"ח.