אור הישר (נשים ב) עז

במשנה משל משלו חכמים באשה פגה בוחל וצמל כו', ע' אור זרוע ח"א סי' תרע"ב

, רש"י ד"ה חייבת בחלה. דדימוע דרבנן הוא דמדאורייתא חד בתרי בטל כו', ע' העמק שאלה לשאילתות פ' שלח סי' קכ"ח אות ה' ובאור שמח פ"ד ה"א מה' חמץ וע"ע באור זרוע ח"א סי' תנ"ח

תוד"ה אתי דימוע. דלעולם מדאורייתא הכל נאסר לזרים מטעם תערובות התרומה כו', ע' עונג יו"ט ס"ס צ"ה

ע"ב וכן היה ר"ש בן יוחי אומר כו', ונרשם עה"ג דבתוספתא ליתנייהו תיבות בן יוחי, אולם בת' הרשב"א סי' אלף רט"ז גריס להו

במשנה בת עשרים שנה שלא הביאה שתי שערות תביא ראיה שהיא בת כ' שנה והיא איילונית כו', ע' שעה"מ פ"ב מה' אישות ובעונג יו"ט סי' מ"ג בהגה"ה

שם והוא שנולדו בו סימני סריס אמר רבא דיקא נמי דקתני והוא הסריס ש"מ, ע' בת' הריב"ש סי' תע"ד ובס' בית זבול סי' ט'

שם וכי לא נולדו לו סימני סריס עד כמה תני ר' חייא עד רוב שנותיו כו', ע' בת' משיב דבר ח"ד סי' ע"ו וע"ע אוד זרוע ח"ד סנהדרין סי' סמ"ך

שם ר' יוסי בן כיפר אומר משום ר"א שנת עשרים שיצאו ממנה שלשים יום הרי היא כשנת עשרים לכל דבריה ע' טו"א לר"ה ד"י ע"א ד"ה ר"א אומר

שם שש שנים שבעבד עברי וכן שבבן ושבבת כולן מעת לעת כו', ע' טו"א לר"ה ד"ט ע"ב ד"ה ולנטיעה ובד"ה אלא שאכתי

תוד"ה כולן מעל"ע. בפ"ב דזבחים אמר דשעות פוסלות בקדשים וכן בבתי ערי חומה כו', ע' בת' כנסת יחזקאל סי' נ"ט ובמש"כ בחידושי לזבחים כ"ה ע"ב ולערכין י"ח ע"ב וע"ע בהעמק שאלה לשאילתות פ' בחקותי סי' קט"ז סק"ב וע"ע בת' פמ"א ח"ב סי' קע"ד

דף מ"ח ע"א במשנה בא סימן התחתון עד שלא בא העליון כו', ע' אור זרוע ח"א סי' תרנ"ב וסי' תרע"ב ובת' מהר"י מינץ סי' י"ג וע"ע בס' התרומה סי' קל"ג ובת' פמ"א ח"ב סי' קפ"ד

שם אי תנא אע"פ שאי אפשר ה"א רוב נשים תחתון אתי ברישא ומיעוט עליון אתי ברישא ור"מ לטעמיה דחייש ל למיעוטא כו', ע' בספר אור גדול סי' ז'

תוד"ה אמר ר"א. א"נ דוקא במשניות אמר בפ"ק דהלכתא כוותיה בארבע, ע' תוס' ע"ז ל"א ע"א ד"ה ולא פליגי

תוד"ה וחכ"א או חולצת או מתיבמת. אפילו היא קטנה מתיבמת לרבנן דר"מ דלא חיישי למיעוטא כו', ע' עונג יו"ט סי' ע'

ע"ב מה איש בסימן אחד אף אשה בסימן אחד, ע' אור זרוע ח"א סי' תקצ"ח

שם מה איש תחתון ולא עליון אף אשה תחתון ולא עליון, ע' בת' הריב"ש סי' תע"ד

שם ת"ר כל הנבדקות נבדקות ע"פ נשים כו', ע' ברי"ף ובחזקה רבה חאה"ע סי' קמ"ט. שם ונאמנה אשה להחמיר אבל לא להקל כו' ע' בת' מהר"ם ב"ר בדוך סי' תקס"ט

שם והאמר רבא קטנה שהגיעה לכלל שנותיה אינה צריכה בדיקה חזקה הביאה סימנין כי אמר רבא חזקה למיאון אבל לחליצה בעיא בדיקה, ע' בת' הגרע"א סי' ז' ובהעמק שאלה ל לשאילתות פ' ברכה סי' קס"ז אות ו' וע"ע תוס' יבמות ק"ה ע"ב ד"ה רבא אמר ובב"ב קנ"ו ע"א ד"ה ולגירושין

תוד"ה איבעית אימא. דאפילו למ"ד חוששים שמא נשרו היינו לאחר הפרק לר' יהודא משום דרבא דחזקה שהביאה סימנין כו'. ע' בת' הגרע"א סי' ז' ובסי' צ"ו ובחלק התשובות להגר"ח בחוט המשולש סי' יוד

דף מ"ט ע"א תוד"ה ואב"א דלר' יהודא הוי זמן הבאת שעדות מתחילת היום ולר"ש בסופו וקיי"ל כר"י לגבי ר"ש כו', ע' מחנה אפרים ה' נדרים סי' ל"ד

בא"ד טוב לכתחילה לבודקן לפני הפרק אם יש להם שערות כו'. ע' חזקה רבה חאה"ע סי' קנ"ו

תוד"ה אלא לענין. הדקין שבכלי חרס הן וקרקרותיהן כו'. הנה התוס' הכא לטעמייהו בחולין נ"ד ע"ב דגרסינן הן, ולא כלשון המשנה בכלים פ"ב מ"ב דליתא תיבת הן. וכן בשבת ט"ז ע"ב ד"ה אחד גרסי נמי הן ומסתמא סמכו על גרסת הספרא שמיני פרשה ז' וע"ש במפרשים

ע"ב רש"י ד"ה לאתויי סומא באחת מעיניו דכשר להעיד ואינו כשר לדון אבל בשתי עיניו אפילו לעדות פסול דכתיב או ראה ע"כ, וכ"כ הרמב"ם ספ"ט מה' עדות, הסומים אע"פ שמכירין הקול וידעו האנשים הרי אלו פסולין מן התורה שנאמר והוא עד או דאה מי שהוא ראוי לראות הוא שמעיד, וכ' שם הכ"מ הראיה שהביא מאו ראה צ"ע היכא איתא עכ"ל. ובהגה"ה שם הביא דברי רש"י אלו ע"ש, אכן דברי רש"י ורמב"ם היא תוספתא מפורשת בשבועות פ"ג, דהכי תניא התם או ראה להוציא את הסומא או ידע להוציא את השוטה ע"ש

והנה מש"כ הרמב"ם אע"פ שמכירין הקול וידעו האנשים הרי אלו פסולין. הוא פשוט, כיון דפסלותן הוא מצד גזה"כ בודאי דהכתוב מדבר