אור הישר (נשים ב) עא

חלק באדם פי שנים מכפי שיש לאב בבנו, עד שבשביל זה אם ביריקת האב תכלם שבעת ימים ק"ו לשכינה י"ד יום, כמ"כ האי ק"ו גופיה הוא גבי מחילת עון. אם הקב"ה מוחל לבניו, ק"ו דתועיל מחילת אב לבנו, ולזה לא צריך קרא סברא הוא כנלע"ד

שם אביו מזריע הלובן כו', ע' ירושלמי כלאים פ"ח ה"ג ובשאילתות פ' יתרו סי' נ"ו ובמפרשים שם ובתמים דעים להראב"ד סי' קס"ב ובאבודרהם בברכת אשר יצר את האדם בחכמה

ע"ב וא"ר יצחק א"ר אמי אין אשה מתעברת אלא סמוך לוסתה כו', ע' שאילתות פ' מצורע סי' פ"ט ובהעמק שאלה אות ב' ובאור זרוע ח"א סי' תרי"ג

שם ור' יוחנן אמר סמוך לטבילה כו', ע"ל ד"י ע"ב תוד"ה דהויא מניקה ובחזקה רבה חי"ד סי' ר"נ

שם בשעה שכורעת לילד קופצת ונשבעת שלא תזקק לבעלה לפיכך אמרה תורה תביא קרבן, עמש"כ בחידושי לכריתות כ"ו ע"א

שם ומפני מה אמרה תורה מילה לשמונה שלא יהו כולם שמחים ואביו ואמו עצבים, ע' בהקדמת עונג יו"ט אות ט"ו

שם מפני מה אמרה תורה נדה ל לשבעה מפני שרגיל בה וקץ בה אמרה תורה תהא טמאה שבעה ימים כדי שתהא חביבה על בעלה כו', ע' אור זרוע ח"א סי' ש"ס ובת' מהרש"ם ח"ב סי' רי"ט

דף ל"ב ע"א אימור דשמעית ליה לר"מ מיעוטא דשכיח אבל מיעוטא דלא שכיח מי שמעת ליה, ע' בתוס' בכורות ד"כ ע"ב ד"ה חלב וברא"ש שם ובס' תפארת זיו קונטרס שער הקרטין אות ל"ז

שם מעשה בעין בול והטבילוה קודם לאמה כו', ע' אור זרוע ה' שבת סי' פ"ד אות א'

שם אמר מר זוטרא לא נצרכה אלא לסוכה שמן של תרומה כו', ע' מל"מ סוף ה' מאכלות אסורות ובת' בית אפרים חי"ד סי' ס"ב וע"ע בס' התרומה ר"ה חלה ושם ה' שבת סי' רל"ח

שם דתניא ולא יחללו את קדשי ב"י אשר ירימו לה' לרבות את הסך כו', ע' מל"מ פ"ב הי"ד מה' תרומות

רש"י ד"ה ולא יחללו. בפרשת אזהרת טמאים בתרומה כתיב, ע' העמק שאלה לשאילתות פ' קרח סי' קל"ב אות יוד

תוד"ה שמא. ותירץ ר"ת דהכא איירי בדקיבל עלויה אחיו וכה"ג משני בריש בן סורר ומורה ואין להאריך כאן יותר, ע' באור זרוע ח"א סי' תקצ"ז

תוד"ה והטבילוה. דאי משום שנגעה באמה שטמאה לידה א"כ מאי אשמעינן כל ולדות נמי טמאין כו', עמש"כ הגר"ח בחוט המשולש סי' ז' ח

תוד"ה שתייה. וא"ת בפ' העור והרוטב גבי חלב ל"ל כל נפש לרבות כו', ע' מה שהארכתי בזה בחידושי לחולין ק"כ ע"ב

תוד"ה וכשמן בעצמותיו. ואור"ת דקרא דלא יחללו נמי אסמכתא כו', ע' אור שמח פ"ו ה"ו מה' תרומות ופ"ג ה"י מה' מעשר שני

ע"ב מה ת"ל איש איש לרבות תינוק בן יום אחד שהוא מטמא בזיבה ד"ר יהודא כו', ע' תוס' סוטה כ"ד ע"א ד"ה ור' יונתן ובמנחות י"ז ע"ב ד"ה מאי האכל ובמש"כ בחידושי שם וע"ע בס' יראים סי' ש"ד ובווי העמודים שם

שם ורמינהו איש אין לי אלא איש בן תשע שנים ויום אחד מנין ת"ל ואיש כו', ע' ראב"ן סי' נ"ד ובאבני שהם שם. דף ל"ג ע"א ותהי נדתה עליו יכול יעלה לרגלה ת"ל יטמא ז' ימים, ע' אור שמח פ"ג ה"א מה' מטמאי מו"מ

שם רבא אמר לעולם דנין כו', הנה משמע דפלוגתא דאביי ורבא הכא בכלל ופרט המרוחקין זמ"ז אי דנין אותו בכו"פ או לא, לכל חד וחד הוא אליבא דכו"ע ואין בזה שום חולק בין התנאים ומשו"ה לא אוקי רבא כרב פפא בב"ק פ"ד ע"ב דרבי ובן עזאי פליגי בכו"פ המרוחקין זמ"ז. דאיהו לטעמיה כדס"ל בסוגיין דלכו"ע דנין. ועמש"כ בחידושי לב"ק פ"ה ע"א ולמנחות נ"ה ע"ב

שם יום שפוסקת בו סופרתו למנין שבעה מתקיף לה רמב"ח ותספרנו ואנן נמי ניספריה כו', ע' ראב"ן סי' ש"כ ובס' יראים סי' קצ"ב ובס' התרומה סי' פ"ז

שם שבקיה לקרא ואיהו דחיק ומוקי אנפשיה, ע' אור זרוע ח"ב סי' קכ"ד

שם בעא רמב"ח פולטת ש"ז מהו שתסתור בזיבה רואה היתה וסותרת א"ד נוגעת היתה ולא סתרה כו', ע' בס' האשכול ח"א סי' מ"ו ובנחל אשכול שם ובמה שהאריך בזה באור שמח פ"ו הט"ז מאיסורי ביאה

תוד"ה רואה. אור"י דמשכחת דשמשה בהיתר שתסתור ע"י פליטה אחר ראיית ג' ימים רצופין כו', ע' נובי"ת חי"ד סי' קכ"ה

ע"ב ואחר תטהר אמר רחמנא אחר אחר לכולן שלא תהא טומאה מפסקת ביניהם כו', ע' חזקה רבה חי"ד סי' רמ"ט וע"ע בראב"ן סי' שכ"ג ובס' התרומה סי' צ"ד

שם רמא ליה מתני' אהדדי תנן אין חייבין עליהן על ביאת מקדש ואין שורפין עליהן את התרומה כו' ורמינהו על ששה ספיקות שורפין את