אור הישר (נשים ב) סח

דם קמיפלגי ובפלוגתא דהני תנאי דתניא כו', ע' בס' בעלי הנפש להראב"ד שער הפרישה ושער תיקון הוסתות ובאור שמח פ"ה היו מאיסורי ביאה וע"ע בנוב"י מית חי"ד סי' ק"כ ובמש"כ בחידושי לכריתות ד"י ע"א וע"ע בעונג יו"ט סי' פ"ד וע"ע בס' התרומה סי' צ"ו ובת' פמ"א ח"ב סי' קפ"ד

שם המפלת חתיכה רבי בנימן אומר קורעה אם יש בה עצם אמו טמאה לידה כו', ע' נובי"ק חי"ד סי' ס"ב

שם בעא מיניה ר' ירמיה מר"ז הרואה דם בשפופרת מהו בבשרה אמר רחמנא ולא בשפופרת כו' מאי בבשרה ש"מ תרתי. ע"ל ר"פ הרואה כתם ובת' שיבת ציון סי' ל"ז ובת' בית אפרים חי"ד סי' נון ובח"ס חי"ד סי' קע"א

דף כ"ב ע"א רבא אמר דכו"ע אין דרכה של אשה לראות דם בחתיכה והכא באשה טהורה ומקור מקומו טמא קמיפלגי כו', ע' אור שמח פ"ז ה"ח מאיסורי ביאה

שם דר"א סבר אשה טהורה ודם טמא דהא אתי דרך מקור כו', ע' בת' בית אפרים חי"ד סי' נון

שם בעא מיניה רבה מר"ה הרואה קרי בקיסם מהו כו'. ע' עונג יו"ט סי' פ"ד

שם גזה"כ היא זיבה גמורה דלא ערבה בה ש"ז סותרת כל שבעה צחצוחי זיבה דערבה בה ש"ז לא סותרת אלא יום אחד, ע' תוס' בזיר ס"ו ריש ע"א ובחזקה רבה חאה"ע סי' שי"ב

תוד"ה כי פליגי בחתיכה. מ"ה ודפלי פלויי וקשה בו', ע' ברא"ש ובמהרש"א ובח"ס חי"ד סי' קמ"ד

תוד"ה לפי, וסבר ר' יהושע דלא אפשר בלא צחצוחי זיבה בעין כו'. ע' בת' באר יצחק חי"ד סי' ל"א

ע"ב אי הכי בלא נמוחו נמי כו', ע' בת' בית אפרים חי"ד סי' מ"ט

שם מעשה באשה שהיתה מפלת כמין קליפות אדומות ובאו ושאלו את אבא ואבא שאל לחכמים וחכמים שאלו לרופאים ואמרו להם אשה זו מכה יש לה בתוך מעיה שממנה מפלת כמין קליפות תטיל למים אם נמוחו טמאה כו', ע' בת' הרא"ש כלל ב' סי' י"ח מה ששאל בזה להרשב"א וע"ע בת' מהר"ם לובלין סי' קי"א ובת' כנסת יחזקאל סי' ל"ב ובת' מהרש"ם ח"א סי' י"ג ובס' תפארת זיו ריש קונטרס ש שער הקרטין וע"ע בת' ח"צ סי' מ"ו

שם שומא יש לה בתוך מעיה שממנה מפלת כמין שערות אדומות כו', ע' נובי"ת חי"ד סי' צ"ט

שם מ"ט דר"מ הואיל ונאמר בו יצירה כאדם כו', ע' נובי"ק חי"ד סי' צ"ז

שם מופנה מצד אחד לר' ישמעאל למדין ואין משיבין לרבנן למדין ומשיבין ע' בת' הגרע"א סי' קכ"ב ובח"ס אה"ע ח"ב סי' ע"א

תוד"ה ליפלוג. אשערה וקליפה לא פריך דליפלוג ר' יהודא כו'. ע' בת' הגרע"א סי' קנ"ח

דף כ"ג ע"א ואין דנין דברי תורה מדברי קבלה ע' רש"י חולין קל"ז ע"א ד"ה תורת משה וברש"י תענית ט"ו ע"א ד"ה ובקבלה

שם אלא מעתה המפלת דמות נחש תהא אמו טמאה לידה הואיל וגלגל עינו עגולה כשל אדם כו', ע' אור שמח רפ"י מאיסורי ביאה

שם בעא מיניה ר' ירמיה מר"ז לר"מ דאמר בהמה במעי אשה ולד מעליא הוא קבל בה אביה קידושין מהו כו' לא אמרה ר"מ אלא הואיל ובמינו מתקיים, ע' אור זרוע ח"א סי' תר"ב ובאבני מלואים סי' ל"ז סק"ב

שם עד כאן הביאו ר' ירמיה לר"ז לידי גיחוך ולא גחיך, ע' גיטין י"א ע"ב תוד"ה יתיב ובחולין י"ג ע"א תוד"ה בעא ובמש"כ בחידושי שם ולקידושין מ"ו ע"א וע"ע ברכות ר"פ אין עומדין ובברכי יוסף חא"ח סי' פ"ו

ע"ב לר"מ דאמר בהמה במעי אשה ולד מעליא הוא אדם במעי בהמה מהו למאי נ"מ לאשתרויי באכילה כו', ע' בת' כנסת יחזקאל סי' סמ"ך

שם הכל מודים גופו תייש ופניו אדם אדם, ע' אור זרוע ח"ב סי' תכ"ד

שם ואב"א לעולם כמ"ד מצורת ומאי אחד אחד אחד. הנה אוקימתא כזו אשכחן לאו דוקא על לשון הברייתא. אלא אפילו על לשון הכתוב דלא יומת ע"פ עד אחד. דדרשו במכות ד"ו ע"ב מאי אחד אחד אחד

, שם אמר רבא ושטו נקוב אמו טמאה ופירש"י קסבר טרפה חיה, וע' בת' באר יצחק חי"ד סי' ד'

שם רבי אומר כדי שינטל מן החי וימות וכמה ינטל מן החי וימות כו', והנה מסקינן דאמוראי פליגי בזה אם די דבר שעושה אותה טריפה ומשום דטריפה אינה חיה או דוקא דבר שעושה אותה נבלה, ולא דמי להא דס"ל לרבי גופיה בב"ק ע"ח ע"ב גבי תשלומי דו"ה דדבר המעכב בשחיטה הוא דבר שעושה אותה נבילה כדפירש"י שם. די"ל דהתם סמיך רבי אקרא דטבחו כתיב מידי דהוי בטביחה ומכרו דומיא דטביחה ע"ש

, תוד"ה אמר רבא. קסבר טרפה חיה וכן בפ"ק דתמורה כו' ובפ"ק דבכורות פלוגתא איפכא כו', ע' בת' באר יצחק חאה"ע סי' י"ח ובמש"כ בחידושי לבכורות ד"ג ע"א ע"ד התוס' ד"ה רב חסדא.