אור הישר (נשים ב) סו

במשנה בש"א צריכה ב' עדים על כל תשמיש ותשמיש כו', ע' אור שמח ספ"ד מא"ב

רש"י ד"ה חוששת לוסתה וקס"ד דה"ה נמי אם בדקה ומצאתה טהורה כו', ע' מהרש"א ובנובי"ת חי"ד סי' ק"ג

רש"י ד"ה וכאן שלא בדקה. הא דקאמר לעיל וסתות דאורייתא וטמאה כו' וא"ד מר אמר חדא ומר אמר חדא ול"פ ע' העמק שאלה לשאילתות פ' מצורע ס"ס פ"ט

רש"י ד"ה או תשמש. ותבדוק לאחר תשמיש עד שקנחה בו, ע' נובי"ק חי"ד סי' מ"ו

תוד"ה אלמא וסתות דרבנן וי"ל דהכא קאמר משמיה דרב וליה לא ס"ל כו', ע' בת' הגרע"א סי' סמ"ך

תוד"ה ומ"ס. נראה דוקא במרגשת שבא דם זה מן המכה כו', ע' בת' בית אפרים חי"ד סי' מ"ה

תוד"ה במקור. שמא הלמ"מ הוא תדע שהמקור טמא והאשה טהורה. ע' ח"ס חי"ד סי' קנ"ד

תוד"ה בש"א. ואם היתה בודקת בשחר כשהיא עומדת א"כ אינה בודקת סמוך לתשמיש לידע אם בועל בנדות לטמא בועלה ז'. ע' נובי"ת חי"ד ס"ס צ"ו

ע"ב בדקה בעד ואבד אסורה לשמש עד שתבדוק כו' זו מוכיחה קיים וזו אין מוכיחה קיים, ע' בירושלמי דמכילתין פ"ב סוף ה"ד ובמה"פ שם ובנוב"י קמא חי"ד סי' מ"ו

דף י"ז ע"א והנוטל צפרניו וזורקן לר"ה מפני שאשה מ מעוברת עוברת עליהן ומפלת כו'. ונ"מ במקום דלא שכיחא אשה כגון בי מדרשא לית לן בה כדכ' באור זרוע ח"א סי' שס"ג אות י"ב וכ"ה הגרסא בראב"ן סי' של"ד זורקן לרשות הרבים כו'

שם אין בודקין את המטה אלא בפקולין או בצמר נקי ורך. ע' בת' הרא"ש כלל מ"ז ובת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תרכ"ח ובס' יראים סי' קצ"ב

רש"י ד"ה נטהר מקצתו. אבל יין ולא שום משקה אין להם טהרה אלא מים ומשום זריעה כו' כדתנן שתילי תרומה שנטמאו ושתלן טהרו מלטמא כו', ע' בת' מהרש"ם ח"א ס"ס קמ"ה

ע"ב במשנה נמצא בפרוזדור ספיקו טמא לפי שחזקתו מן המקור. ע' ח"ס חי"ד סי' קמ"ד וסי' קמ"ז ובת' מהרש"ם ח"א סי' ס"ח וע"ע נובי"ק חי"ד סי' מ"ג ושם מ"ת סי' ק"ד ובס' צבי גאון יעקב סי' נ"א וע"ע בס' יראים סי' קצ"ב

שם תני ר' חייא דם הנמצא בפרוזדור חייבין עליו על ביאת מקדש ושורפין עליו את התרומה. ע' נובי"ק חי"ד סי' נ"ה

תוד"ה אפילו. למאי דמפרש ר"ת דאין פחות מכביצה מקבל טומאה לאו דוקא מלא חרדל אלא מלא ביצה אלא משום דמדרבנן מקבל טומאה נקט ליה ע"כ, מש"כ התוס' לפר"ת הוא משום דאין כן דעת רש"י בפסחים ל"ג ע"ב ורשב"ם בב"ב ד"פ סוף ע"א והרמב"ם רפ"ד מטו א וע"ש במל"מ ובמש"כ בחידושי לאהלות פי"ג מ"ה ולפרה פ"ח מ"ז

תוד"ה ואין שורפין. וי"ל משום דדמי החדר מצויין ביותר כו', ע' נובי"ק סי' נ"ה ובחזקה רבה חי"ד סי' קצ"א

דף י"ח ע"א א"ר יוחנן בג' מקומות הלכו בו חכמים אחר הרוב ועשאום כודאי כו'. ע' בראב"ד שער הוסתות ובאור שמח פ"ה ה"ו מאיסורי ביאה וע"ע בת' בית אפרים חי"ד סי' מ"ו ובחזקה רבה חאה"ע סי' קע"ח

שם והאיכא הא דאריב"ל עברה בנהר והפילה מביאה קרבן ונאכל כו'. ע' נוב"י מ"ת חי"ד סי' קפ"ח

תוד"ה כאן. וקשה לפירושו דנמצא על שלה או על שלו אמאי חייבין בקרבן מי עדיף מנמצא מן הלול ולפנים כו'. ע' העמק שאלה לשאילתות פ' מצורע סי' פ"ט אות ד'

תוד"ה אחר הרוב. הכא איכא חזקה כנגד הרוב דבהמה בחזקת איסור עומדת כו', ע' ש"ש שמעתא ד' פ"ב ובת' באר יצחק חא"ח סי' י"ב ובחי"ד סי' ט"ז ובחאה"ע סי' ו'

ע"ב מ"ט דר"מ כו' סמוך מיעוטא לחזקה ואיתרע לה רובא ורבנן מיעוטא כמאן דליתא דמי ורובא וחזקה רובא עדיף. ע' בת' אבקת רוכל סי' ר"ח ובת' הגרע"א סי' ק"ו ובשושנת העמקים להפמ"ג כלל ט"ו

רש"י ד"ה דאיכא חזקה בהדיה כלומר כנגדה כו', ע' חוט המשולש בחלק התשובות להגר"ח סי' ח' וסי' יוד

תוד"ה למעוטי רוב דאיכא חזקה. וא"ת הלא גם בהני ג' דברים איכא חזקה דטהרה כו', ע' נובי"ת חי"ד סי' קכ"א

בא"ד ואשמעינן ר' יוחנן דאפ"ה שורפין כיון דהריעותא באה מגופה. ע' ח"ס חי"ד סי' קס"ז

תוד"ה מיעוטא. ואור"ת דרוב תינוקות אינו רוב גמור ולא הוי כנגד חזקה אלא כפלגא ופלגא ומן התורה טהור אף ברה"י כו', ע' נובי"ק חי"ד סי' נ"ו

תוד"ה למעוטי רוב דר"י. אלא לל"א דהמפלת דא"ר יוחנן טעמא דר' יהודא דא"א לפתיחת הקבר בלא דם ולא משום רוב כו'. ע' בס' נר אהרן סי' ג'.