אור הישר (נשים ב) סה

תוד"ה וליחוש דילמא. וכן פר"ח דפריך אנמצא על שלו כי לא נמצא על שלה אמאי מטמאין כיון דאיכא הוכחה דלא אתי מגופה, ע' סדרי טהרה סי' קפ"ג

תוד"ה למחר. ודוקא בעד הבדוק לה אבל בשאינו בדוק לה הוי ס"ס כדפירש"י כו', ע' בת' הגרע"א סי' ס"ב

והנה בגליון התוס' כתבו וז"ל או שמא כיון שנמצא על ירכה במקום שנגע בעד מוכח מילתא שמחמת העד הוא וטמאה ע"כ, ועמש"כ עפ"ז בבאר יצחק חאה"ע סי' ו' ובעין יצחק חי"ד סי' י"ז

, ע"ב מאי לאו בזקנותו קאי הא בילדותו טימא משום נדה ש"מ, ע' בס' הצבא הנספח לתמים דעים להראב"ד סי' רכ"ה מדה ד'

שם ואר"ז כשטימא רבי כר"מ וכשטיהר ד' יוסי לעצמו טיהר דתניא כו', ע' בס' תפארת זיו קונטרס שער הקרטין סי' ס"א ס"ב

שם ואילו רבי משום נדה קאמר א"ל אנן הכי קאמרינן כי איתמר ההיא משום נדה איתמר, ע' ח"ס חי"ד סי' ק"נ

שם נמצא על שלה אותיום טמאין וכו' ת"ד איזהו שיעור וסת משל לשמש ועד כו', ע' בת' שיבת ציון סי' ל"ו ל"ז

שם תנא וחייבין אשם תלוי ותנא דידן מ"ט בעינן חתיכה משתי חתיכות, ע' ש"ש שמעתא א' פי"ב ושמעתא ג' פט"ז ובעונג יו"ט ס"ס נ"ו

שם מאי אחר אחר אחר. וכ' בגה"ש כעין זה נזיר דף ט"ו ע"ב ע"כ, וכה"ג בערכין כ"ד ע"ב

תוד"ה ור' יוסי בסה"ד. לפר"ח לא קאי אף לכתחילה ארישא אלא אסיפא דוקא ע' נובי"ת חי"ד סי' ק"ל

דף ט"ו ע"א ותיפוק ליה דהוה נוגע במעת לעת שבנדה, ע' אור שמח פ"ז ה"ח מה' קרבן פסח

במשנה כל הנשים בחזקת טהרה לבעליהן, ע' ראב"ן סי' של"ג ובס' התרומה סי' צ"ד

, שם ל"ל למיתני הבאין מן הדרך סד"א ה"מ היכא דאיתיה במתא דרמיא אנפשה ובדקה אבל היכא דילתא במתא דלא רמיא אנפשה לא קמ"ל, ע' עונג יו"ט סי' פ"ג

רש"י ד"ה דאורייתא הלמ"מ דמחזקינן לה בטומאת ספק. ע' בת' באר יצחק חי"ד ס"ס ט"ז ובמש"כ בחידושי לזבחים ק"י ע"ב

רש"י ד"ה וסתות דרבנן. הצריכוה חכמים כו' ומיהו היכא דלא הוה בעיר ולא ידעינן אי בדקה אי לא בדקה לא מספקינן לה בטומאה, ע' העמק שאלה לשאילתות פ' מצורע סי' פ"ט אות ד'

תוד"ה כשמאי. ומ"מ מודה שמאי בחד אחר דטמא שבעה כיון דחייב אשם תלוי, ע' נובי"ת חי"ד סי' צ"ו

תוד"ה אפילו הגיע. ומתוך כך יל"ד דס"ל לר' יוחנן בסמוך וסתות דרבנן. ע' בת' שיבת ציון סי' מ"א

ע"ב אשה שיש לה וסת בעלה מחשב ימי וסתה ובא עליה כו', ע' ראב"ן סי' של"ג ובת' הגרע"א סי' סמ"ך ובת' שיבת ציון סי' ל' ובעונג יו"ט סי' צ"ב

שם אפילו ילדה דבזיא למיטבל כו' ע' בית שמואל סי' כ"ו סק"ב

שם ואין ספק מוציא מידי ודאי ולא והתניא חבר שמת כו', ע' בס' נר אהרן סי' ג'

שם ואכתי אין ספק מוציא מידי ודאי והתניא מעשה בשפחתו של מסיק אחד כו'. ע' קצוה"ח סי' ר"פ סק"ב

תוד"ה בהמתו אוכלת. דוקא בהמתו כדפ"ה דכל מה שהיא אוכלת מיקרי עראי אבל אדם אסור מדרבנן לאכול אכילת קבע כו', ע' בת' הרשב"א סי' שס"א

דף ט"ז ע"א ה"ק ובא כהן והציץ בו לידע אם נפל הפילה אם רוח הפילה כו', ע' נובי"ת חי"ד סי' קפ"ח

שם ושמואל אמר אפילו בדקה ומצאת טהורה נמי טמאה מפני שאורח בזמנו בא ע' נובי"ק חי"ד סי' נ"ה

שם לימא בוסתות קמיפלגי דמ"ס דאורייתא ומ"ס דרבנן א"ר זירא דכו"ע וסתות דאורייתא כו', ע' מה שהאריך בזה בס' בעלי הנפש להראב"ד שער תיקון הוסתות וע"ע באור שמח פ"ח הי"ג מאיסורי ביאה ובח"ס חי"ד סי' קס"ז

שם ר"נ בר יצחק אמר בוסתות גופייהו קמיפלגי דמ"ס וסתות דאורייתא ומ"ס וסתות דרבנן, ע' נובי"ת חי"ד סי' קי"ט

שם רמ"א אם היתה במחבא כו' אלמא וסתות דאורייתא, ע' בת' באר יצחק חי"ד ס"ס ט"ל וחאה"ע ס"ס ד'

שם מאי לאו בהא קמיפלגי דמ"ס וסתות דאורייתא ומ"ס וסתות דרבנן, ע' נובי"ק חי"ד סי' נ"ז ובחזקה רבה חאה"ע סי' קמ"ו

שם אמר רבינא לא דכו"ע וסתות דרבנן והכא במקור מקומו טמא קמיפלגי כו', ע' נוב"י מ"ת חי"ד סי' צ"ז ובת' משיב דבר ח"ב סי' ל"ג וע"ע בת' הרא"ש כלל ב' סי' י"ח

שם רשב"ג סבר אשה טהורה ודם טמא דקאתי דרך מקור וא"ל רבי כו' מקור מקומו טהור הוא, ע' נובי"ק חי"ד סי' מ"א ובת' בית אפרים חי"ד סי' נון.