אור הישר (נשים ב) סג

דברי תורה מדברי סופרים ולא דברי סופרים מדבר תורה ולא דברי סופרים מדברי סופרים, וע' בת' הרא"ש כלל נ"ד סי' א' ובראב"ן סי' נ"ג ובאבני שהם שם

שם אלא הא קמ"ל שאין למדין הלכה מפי גמרא, ע' בת' הרשב"א סי' של"ה

תוד"ה שמותי הוא פירש"י שברכוהו כו', ע' בת' הרשב"א ח"ו סי' י"ד ובמש"כ בחידושי לסנהדרין ס"ח ע"א

בא"ד ופי' ר"ת ורשב"ם דשמותי הוא היינו דהוה מתלמידי שמאי כו', ע' מש"כ עה"ג וע"ע ביצה ל"ד ע"ב תוד"ה ואומר ובת' באר יצחק חא"ח סי' י"ג

תוד"ה ר"א. ודוקא יום ז' אבל ה' לא כו', ע' אור שמח פ"ו הכ"ב מה' איסורי ביאה

בא"ד ומיהו לכתחילה לא מועיל וצריכה לבדוק בכל יום, ע' נובי"ת חי"ד סי' קכ"ט

דף ח' ע"א כי אמר שמואל הלכה כר"א בארבע בסדר טהרות כו', ע' ראב"ן סי' ש"ל

שם וכן אמר ר' אלעזר הלכה כר"א בד', ע' בתוס' לקמן ס"פ יוצא דופן ובע"ז ל"א ע"א דיה ולא פליגי

שם ואמר ר' פדת מאן תנא קטפא פירא ר"א כו'. ע' בת' הרשב"א ח"ו סי' ק"א

שם לימא ליה כי אמר אבא הלכה כר"א בד' בסדר טהרות אבל בשאר סדרי איכא אלא קשיא ההיא משום דקאי ר' אלעזר כוותיה כו', ע' אור זרוע ח"א סי' תרס"ח

רש"י ד"ה הסל מצרפן כשרודן מן התנור, עמש"כ בזה בהעמק שאלה לשאילתות פ' צו ס"ס ע"ג

ע"ב ילדה וראתה דם מחמת לידה עדיין אני קורא לה בתולה שהרי בתולה שאמרו בתולה דמים ולא בתולת בתולים, ע' חוט המשולש בחלק התשובות להגרא"י סי' כ"ג

שם סומכוס אומד משום ר"מ שלשה חדשים כו' ע' סנהדרין ס"ט ע"א ושם ד"ג ע"ב תוד"ה דיני ובמש"כ בחידושי שם

שם ת"ר הרי שהיתה בחזקת מ מעוברת וראתה דם ואח"כ הפילה רוח כו', ע' בת' שיבת ציון סי' מ"ז

שם ואע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר שנאמר הריני חלנו כמו ילדנו רוח כו', ע' חוות דעת סי' קפ"ט סקל"ח ובחזקה רבה חי"ד סי' רמ"ד

רש"י ד"ה דילדה לשבעה. שמא ניכר עוברה לשליש ימיה דהיינו שני חדשים ושליש כו', ע' נובי"ת חאה"ע סי' י"ט

דף ט' ע"א בעא מיניה ר' ירמיה מר"ז ראתה ואח"כ הוכר עוברה מהו כיון דבעידנא דחזאי לא הוכר עוברה מטמיא א"ד כיון דסמוך לה חזאי לא מטמיא, ע' אור שמח פ"ט הכ"ט מאיסורי ביאה

שם דם נעכר ונעשה חלב דר"מ כו' מ"ט דר"מ דכתיב מי יתן טמא מטהור לא אחד כו', ע' בפרדס הגדול לרש"י סי' ש"י ובנובי"ת חי"ד סי' ל"ה ובת' הגרע"א סי' פ"ג ובת' דבר אברהם סי' כ"ד

תוד"ה הא ליכא חרדה. וא"ת ודילמא לעולם וסתות דרבנן ומיירי דהשתא בדקה עצמה ומצאה טמאה כו', ע' בת' מהרש"ם ח"ב סי' ק"ס וע"ע נובי"ק חי"ד סי' נ"ה

בסה"ד וי"ל דדייק מדקתני מסלקת הדמים משמע הדמים הידועים בה והמבוררים לבא אלמא וסתות דאורייתא, ע' חזקה רבה חי"ד סי' רכ"ט

ע"ב מאי שעת הדחק א"ד שני בצורת הוו א"ד טהרות אפיש לעבידא וחשו רבנן להפסד טהרות, ע' ברש"י ותוס' לעיל ד"ו ריש ע"ב ובת' הרשב"א סי' רנ"ג

שם לאחר שנזכר דלאו יחיד פליג עליה אלא רבים פליגי עליה אמר כדאי הוא ר"א לסמוך עליו בשעת הדחק, ע' אור זרוע ח"א סי' תרי"ג

תוד"ה פיחתה והותירה פירש"י לצ"א לצ"ב לצ"ג לאו דוקא בענין זה כו', עמש"כ הגאון בעל פלתי בקונטרס תפארת ישראל לה' נדה סי' קפ"ט סק"ו וסקט"ו

דף יוד ע"א א"ר גידל אמר רב פעם ראשונה ושניה דיה שעתה שלישית מטמאה מעל"ע כו', ע' ט"ז סי' קפ"ט ס"ק מ"ג ובמש"כ הגאון בעל פלתי בקונטרס תפארת ישראל שם ס"ק כ"ז

תוד"ה ברוב ספרים. וי"ל דהתם כיון שהוחזק לעבירה מה לנו להמתין עד שיעבור פעם שלישית אבל הכא חכמים תקנו מעל"ע כו', ע' חזקה רבה חאה"ע ס"ס פ"ה

ע"ב תוד"ה דיין כל ימי עיבורן. משמע אפילו רואה כמה פעמים כו', ע' בשו"ע סי' קפ"ט סל"ג ובביאור הגר"א שם ס"ק נ"ב

דף י"א ע"א במשנה אע"פ שאמרו דיה שעתה צריכה להיות בודקת כו', ע' אור שמח פ"ד הי"ד מאיסורי ביאה

שם ופעמים צריכה להיות בודקת שחרית ובין השמשות, ע' ברש"י ריש מכילתין ד"ה ומפקידה לפקידה ובחזקה רבה חאה"ע סי' ק'

שם אמר לך ר' יוחנן כי אמינא אנא היכא דחזיתיה ממעין סתום כו', ע' נובי"ת חי"ד סי' צ"ג

שם והיושבת על דם טוהר קס"ד מבקשת לישב