אור הישר (נשים ב) סב

אין חוששין לה, הא דלא קאמר רבותא שאפילו גופה מלוכלך בדם כו'. ע' ש"ך סי' ק"צ סק"ג ובת' הגרע"א סי' פ"א

שם והא המשמשת קתני תני ומשמשת ע' ביאור נכון לזה באור שמח פ"ד הי"ד מה' איסורי ביאה

ע"ב מהו דתימא מעל"ע חשו בה רבנן לפסידא דטהרות אבל מפקידה לפקידה לא קמ"ל, ע' ח"ס חי"ד סי' קפ"ז

שם תרגמה זעירי כשחברותיה נושאות אותה במשה דהוי לה יד חברותיה, ע' סוטה כ"ח ע"ב תוד"ה ברה"ר ובחידושי הרשב"א בסוגיין ובמל"מ פט"ז מאה"ט ובחוט המשולש בחלק התשובות להגרא"י סי' וי"ו

שם דא"ר יוחנן ספק טומאה הבאה בידי אדם נשאלין עליה אפילו בכלי המונח ע"ג קרקע כו', ע' ש"ש שמעתא א' פט"ז

שם ומה כלי חרס המוקף צמיד פתיל הניצול באהל המת אינו ניצול במעת לעת שבנדה כו', וה"נ תנן בטהרות פ"ז מ"ו דכ"ח מוקף צ"פ אינו מועיל להציל טומאת זב ונדה, ולהכי פרכינן בגיטין ס"א ע"ב אאוקימתא דכלי חרס המוקף צמיד פתיל וליחוש שמא תסיטנו אשתו נדה. וע"ש תוד"ה וליחוש ובחגיגה כ"ה ע"א תוד"ה שונין ובסוטה כ"ט ע"ב רש"י ד"ה ובכל הספרים וצ"ע כעת, וע' אור שמח פ"ט הכ"ט מאיסורי ביאה

תוד"ה ואם א"א. אי אמר ברי לי שלא נגעתי לאו דוקא ברי דעזרה רה"ר כו', ע' חזקה רבה חי"ד סי' רכ"ו

דף ו' ע"א תניא כוותיה דרבא הרואה דם מטמאה מעל"ע כו', הרואה כתם מטמאה למפרע כו', ע' בת' חמדת שלמה חי"ד סי' כ'

רש"י ד"ה לתקן שירים שבפניה. לכשתבדוק ערבית כמשפטה ותמצא טמאה לא תטמא למפרע כו' ע"כ, וכה"ג אשכחן בסוגיין ע"ב בשפחתו של ר"ג גבי ככרות של תרומה שבדקה א"ע בין כל אחת ואחת למטרה זו, וה"נ בחולין ד"י ע"ב רב כהנא מצריך בדיקותא בין כל חדא וחדא, וע' אור שמח ספ"א מה' שחיטה

ע"ב וכיון שנזכר דלאו יחיד פליג עליה אלא רבים פליגי עליה אמר כדי הוא ר"א לסמוך עליו בשעת הדחק ע' בת' הגרע"א סי' סמ"ך וסי' קכ"ב ובח"ס אה"ע ח"ב סי' ע"א

, שם אמרה לו רבי והלא בדיקה היתה לי בין כל אחת ואחת אמר לה א"כ היא טמאה וכולן טהורות, ע' ח"ס חי"ד סי' קפ"ז ובחזקה רבה חאה"ע סי' ק'

שם והא בעינן אפרושי תרומה מינייהו וכי תימא דמפריש פרוסה מכל חד וחד אחד אמר רחמנא שלא יטול פרוסה כו', ע' בס' מקור ברוך ח"ב סי' מ"ג

שם עד שלא גלגלה תעשה בטומאה חולין נינהו ומותר לגרום טומאה לחולין שבא"י הנה אוקימתא זו היא לפ"ד ב"ה במשנה דמאי פ"ו מ"ו עפ"ד הרמב"ם בפיה"מ שם. ודלא כמסקנת הש"ס בסוטה ד"ל ע"ב דאכתי פלוגתא דתנאי היא אם מותר לגרום טומאה לחולין שבא"י ועמש"כ בחידושי שם וע"ע תשב"ץ ח"א סי' י"ד

תוד"ה בשעת הדחק. פירש"י בשני בצורת ולא דק כו' ואפיש בטהרות ע"י הוראות טעות כו', ע' בת' הרשב"א סי' רנ"ג ובתרומת הדשן סי' ר"ד

תוד"ה נולד. אע"ג דחלתה תלויה וליכא הפסד כהן אסור לגרום לה טומאה כו', ע' בנועם ירושלמי תרומות ספ"ה

דף ז' ע"א שלא תאמר בהוכחות שנינו כו', ע' נועם ירושלמי סוף מס' דמאי

שם מפני שהוא שלישי ושלישי טהור בחולין ע"כ. ואע"ג דדין זה דאין שני עושה שלישי בחולין היא שיטה, כדאמר רב בסוטה ד"ל ע"א ר"מ ור' יוסי ור' יהושע ור' אלעזר ור"א כולהו ס"ל הכי, וכללא הוא בידן דכל היכא דאמרינן בש"ס בלשון כולהו ס"ל הו"ל שיטה ולית הלכתא כשיטה. כדהאריכו בזה הרי"ף ובעה"מ ומלחמות פ"ק דסוכה, וכ"כ הנשיא בתשובתו כמובא בתמים דעים להראב"ד סי' רכ"ד וע' בתוס' ב"מ ס"ט ע"א. די"ל דסוגיא זו לית ליה כרב, אלא כרב מרי בריה דר"כ בסוטה ד"ל שם דכו"ע ס"ל אין שני עושה שלישי בחולין, וכ"ה סתמא דהש"ס בברכות נ"ב ע"ב ובחולין ל"ג ע"א, וע' טו"א לחגיגה י"ח ע"ב

במשנה רא"א ד' נשים דיין שעתן בתולה מעוברת מניקה וזקינה כו', ע' ראב"ן סי' של"ב

, ע"ב במשנה מעוברת משיודע עוברה, ע' בת' הגרע"א סי' צ"ט

שם מניקה עד שתגמול את בנה, ע' נובי"ת חי"ד סי' ל"ה

שם ר"א אומר כל אשה שעברו עליה שלש עונות דיה שעתה. ע' חזקה רבה חי"ד סי' ר"ב

שם א"ר יהודא א"ש הלכה כר"א בארבע כו' הזב והזבה שבדקו עצמן יום ראשון כו', ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תרל"ב ובס' התרומה סי' פ"ח

שם ור' אליעזר אחורי כלים דרבנן וטבו"י דאורייתא ורבנן מדאורייתא לא עבדינן ק"ו כו'. הנה כלל זה לאו דוקא ר"א חידש אלא הוא אליבא דכו"ע כדתנן במס' ידים פ"ג מ"ב אין דנין