אור הישר (נשים ב) ס

במשנה

שמאי אומר כל הנשים דיין שעתן הלל אומר מפקידה כו', ע' נובי"ק חי"ד מסי' מ"ג עד סי' מ"ז ובת' בית אפרים חי"ד סי' נ"א ובח"ס חי"ד סי' קנ"א

שם כל אשה שיש לה וסת דיה שעתה כו', ע' ראב"ן סי' שי"ח

רש"י ד"ה ומפקידה לפקידה ממעטת. כגון בדקה עצמה שחרית ומצאתה טהורה וחזרה ובדקה ערבית ומצאתה טמאה כו', ע' מל"מ פ"ג ה"ד ממשכב ומושב ובח"ס חי"ד סי' קפ"ז

תוד"ה מעת לעת. ודוקא לקדשים או לתרומה אבל לחולין לכו"ע דיה שעתה כו', ע' בת' אחיעזר חי"ד סי' א' וע"ע בת' שיבת ציון סי' פ' ובעונג יו"ט ס"י ס"מ

בא"ד ואע"ג דמסוטה ילפינן לטהר ברה"ר אפילו היכא דליכא חזקה כו', וכ"כ התוס' בחולין ד"ט ע"ב ד"ה התם וע' ש"ש שמעתא א' פ"א ובחוט המשולש בחלק התשובות להגרא"י סי' ו'

בא"ד ועוי"ל דלא גמרינן מסוטה אלא טומאת מגע ולא טומאת ראייה כו', וכ"כ התוס' לקמן י"ז סוף ע"ב וע' נובי"ת חי"ד סי' ק"כ בהגה"ה

תוד"ה והלל. התם לא מסוטה גמרינן אלא דמוקמינן כל אחד בחזקת טהרה כו', ע' בת' עונג יו"ט סי' קע"א ובש"ש שמעתא ז' פ"ב

בא"ד וא"ת והיכא ילפינן מסוטה לטהר ברה"ר אפילו ליכא חזקה הא סוטה אית לה חזקת טהרה וי"ל כיון שקינא לה ונסתרה איתרע חזקתה. ע' בס' שערי ציון להגאון מבילסק סי' יוד וסי' ט"ו ובס' צבי גאון יעקב סי' ח' ובחזקה רבה חאה"ע סי' ש"ו

בסה"ד. וי"ל דילפינן מסוטה שעשאה הכתוב ודאי טמאה אע"ג דאית לה חזקה שאינה טמאה ודאי ולא איתרע אלא חזקת טהרה ודאית, ע' ש"ש שמעתא ג' פי"ו ובת' שיבת ציון סי' פ"ח ובעונג יו"ט סי' פ"א ובעולת שמואל ח"א סי' פ'

ע"ב כיון דמגופה קחזיא לא אמרינן אוקמה אחזקתה, ע' נובי"ק חי"ד סי' נ"ה ובת' בית אפרים חי"ד סי' מ"ח

שם אדרבה העמד מקוה על חזקתו ואימר לא חסר הרי חסר לפניך, ע' בת' בית דוד סי' כ"ד

שם התם איכא תרתי לריעותא הכא איכא חדא לריעותא, ע' חידושי הרשב"א בסוגיין ד"ה התם ובת' מהרש"ם ח"ב סי' מ' ושם סי' ע"ב ובת' באר יצחק חי"ד סי' ד' וע"ע בקצוה"ח סי' ל"ד סק"ה ובחוט המשולש בחלק התשובות להגר"ח סי' כ'

שם ומ"ש מחבית דתנן היה בודק את החבית כו', ע' באר יצחק חי"ד סי' ה' ובהעמק שאלה לשאילתות ס"פ בחקותי

שם ומאי קושיא דילמא הגס הגס חזיתיה. ע אור שמח פ"ט הכ"ט מאיסורי ביאה

שם מאן תנא חבית ר"ש היא דלגבי מקוה נמי ספיקא משוי ליה, ע' ש"ש שמעתא ב' פ"ב ושמעתא ג' רפ"א

תוד"ה התם תרתי. וי"ל דמוכח היכא דבא כהן בסוף שבוע וראה והנה כהה הנגע ואיתרע חזקה מטמאינן אדם הנכנס שם באותה שבוע כו', ע' נובי"ק חאה"ע סי' ל"א

בא"ד וקשא אדרבה נימא התם הרי חסר הנגע לפניך ואוקי גברא בחזקת טהרה כו', וכן הקשו התוס' בחולין ד"י ע"ב וע' מה שתירץ בבאר יצחק חי"ד סי' י"ח

בסה"ד וכשטימא הכהן את הבית אפילו נתחסר הנגע אח"כ קודם שנכנס זה גזה"כ הוא שהבית טמא עד שיראה הכהן בסוף שבוע ויטהרנו. ע' מקור חיים לה' פסח סי תס"ז סקי"א ובת' הגאון מהרי"ל דיסקין ז"ל סי' ל"ט אות כ"ט ובמה שמילא את דבריהם בס' בית זבול סי' ט'.