אור הישר (נשים ב) נח

וי"ל דשדה דכתיב גבי שכחה בע"כ הוא נסמך אל העומר השכוח בה, וכיון דעיקר קרא קאי על הדבר שהוא בתוך השדה, בזה יש מקום לר"י ולרבנן לפלוגי באיזה אופן מתייחס הדבר הזה אל השדה. אי בגלוי או אפילו בטמון עד דמתפרש להו מדרשת הכתוב. משא"כ התם דעצם תיבת השדה אתא ללחכה נירו וסכסכה אבניו דהוא גוף השדה. והדבר המונח בשדה ביאר הכתוב בתיבת קמה, ולהכי לרבנן דנפק"ל מה קמה בגלוי אף כל בגלוי ממועט טמון, אבל ר' יהודא לא מייתר ליה האי קרא למעט טמון דאיצטריך ליה לכל בעלי קומה הם בעלי חיים ואילנות. וממילא מחייב אטמון, וע' רש"י ב"ק ד"ה סוף ע"ב

שם בעי ר' ירמיה צפו עומרין לתוך שדהו מהו אויר שדה כשדה דמי או לאו כשדה דמי, ע' בת' דבר אברהם סי' וי"ו

שם שני חללים זה ע"ג זה מהיכן הוא מודד כו', ע' בס' נר אהרן סי' ה'

ע"ב רש"י ד"ה ת"ל ולקחו. דהאי העיר קרא יתירא הוא דמצי למכתב כו'. ע' בת' שיבת ציון סי' צ"ח

רש"י ד"ה ואע"פ שאינו איתן כשר. דלא כתיב ביה עיכובא ולא נאמר אלא למצוה, ע' בת' דבר אברהם סי' ד'

דף מ"ו ע"א דא"ק אשר אין בה מום בה מום פוסל ואין מום פוסל בעגלה, ע' באר יצחק חי"ד סי' ב'

שם אלא מעתה לא יהו שאר עבודות פוסלות בה אלמה אר"י אמר רב כו' שאני פרה דילפינן עול עול מעגלה כו', ע' בת' משיב דבר ח"ב סי' נ"ח

שם מה לעגלה שכן שנים פוסלות בה אטו קדשים מי ליכא דפסלי בהו שנים כי איצטריך קרא להנך קדשים דפסלי בהו שנים, ע' מל"מ פ"ב ה"ו מאיסורי מזבח ובקו"א לטו"א ר"ה ט"ז ע"א

שם מאי פירות אילימא פריה ורביה אלא מעתה אזקן ואסריס ה"נ דלא ערפינן כו', ע' בת' דבר אברהם סי' ה'

ע"ב ת"ר אשר לא יעבד בו ולא יזרע אין לי אלא זריעה שאר עבודות מנין ת"ל אשר לא יעבד בו מ"מ, הנה לכאורה משמע מזה שהן שני לאוין חד לזריעה וחד לשאר עבודות, אולם מוני המצות מונים שניהם ללאו אחד עפ"מ דמסקינן א"כ מה ת"ל ולא יזרע כו', והשתא אם לאו בפ"ע הוא הלא איצטריך ליה לגופיה ובע"כ דחד לאו הוא והאי לא יזרע אתא רק להורות דהעבודה צריכה להיות בגופה של קרקע ולמעוטי סריקת פשתן וניקור אבנים, וע' במעין החכמה דף קכ"א ע"ב וביראים סי' רנ"א

שם היא לוז שבא סנחריב ולא בילבלה כו', ע' בתוס' לעיל ד"ט ע"א וביבמות ע"ו ע"ב ובמגילה י"ב ע"ב ובר"ש ידים פ"ד מ"ד ובתוס' ר"י חסיד לברכות כ"ח ע"א ובס' יראים סי' ר"ג ובגבורת ארי ליומא נ"ד ע"א במלואים

שם כדתניא רשב"ג אומר כל מקום שנתנו חכמים עיניהם כו', ע' טורי אבן לחגיגה ד"ה ע"ב ד"ה אמר רבא

רש"י ד"ה ויקרא שמה לוז. כל מקום שנאמר עד היום הזה לעולם ולעולמי עולמים הוא, ע' נובי"ת חא"ח ס"ס פ"ו

דף מ"ז ע"א והא"ר יהודא אמר רב לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות ואע"פ שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה, ע' בהקדמת שב שמעתתא

שם שלשה חינות הן חן מקום על יושביו חן אשה על בעלה חן מקח על מקחו, ע' אור זרוע ח"ג ב"ק סי' פ"ה

שם לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת, ע' בת' רבינו אברהם בן הרמב"ם ז"ל סי' ד'

במשנה משרבו הרצחנין בטלה עגלה ערופה, ע' בת' דבר אברהם ס"ס ד'

שם משרבו המנאפים פסקו המים המרים ור"י בן זכאי הפסיקן, ע' טורי אבן לר"ה ל"א ע"ב

ע"ב לא נודע מי הכהו הא נודע מי הכהו אפילו אחד בסוף העולם לא היו עורפין, ע' בת' עונג יו"ט סי' קע"ז בהגה"ה ובחזקה רבה חאה"ע סי' רכ"ח

שם אלא מתניתין כולה בפסולי עדות וכדר' נחמיה דאמר כ"מ שהאמינה תורה עד אחד הלך אחר רוב דעות כו', ע' במעין החכמה דף קכ"ב ע"א

דף מ"ח ע"א לפי ששלח בכל גבול ישראל וראה שאין מפרישין אלא תרומה גדולה בלבד כו', ע' אור זרוע ח"ד סנהדרין סי' ל"ה

שם מעשר ראשון מפריש ממנה תרומת מעשר ונותנה לכהן ומע"ש עולה ואוכלו בירושלים מע"ר ומעשר עני הממע"ה. ע' בס' עמק יהושע סי' ט"ז

שם אודנא דשמעא זימרא תיעקר כו', ע' בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' ש"ע

רש"י ד"ה ואנן יהבי ליה לכהנים. דקנסינהו עזרא כדאמרינן ביבמות וכיון דאין נותנין כתיקנן אין יכולין לאמר וגם נתתיו ללוי. ע' נועם ירושלמי מעשר שני פ"ה

רש"י ד"ה טבל ותרומת מעשר. והם לא הפרישו אלא תרומה עודנו טבל למעשרות ואתם נענשים מיתה, ע' בת' באר יצחק חא"ח סי' י"א

ע"ב ת"ר שמיר שבו בנה שלמה את ביהמ"ק כו'